סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
8/1/2019

השכיחות של זני קנדידה בזיהומים אנדודונטיים

זנים של קנדידה הם שמרים דיפלואידים אֵאוקריוטים בעלי רביה מינית של קבוצת פטריות המתקיימות במיקרוביוטה הקומֵנסיאלית האורלית הרגילה בבני אדם. קיום אורלי של זני קנדידה הינו בדרך כלל אסימפטומטי, המתרחש בקרב עד 80 אחוזים מבני האדם הבריאים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב ילדים בריאים, צעירים מתבגרים וחולים מאושפזים. המעבר של זני הקנדידה ממיקרואורגניזמים קומנסיאלים לא מזיקים לפתוגנים, הינו מורכב, וכולל גורמים מוקדמים של המאכסן והווירולנטיות של הפטרייה. התפתחות הקנדידוזיס של הפה היא תוצאה של חוסר איזון בין גורמים ויראליים של הפטרייה לבין מערכת החיסון של המאכסן. זיהומים שנגרמים על ידי זני הקנדידה הינם לרוב מקומיים ושטחיים, אך בחולים עם חסר חיסוני חמור, קנדידוזיס עשויה להיות מערכתית (קנדידוזיס פולשנית) וקשורה לתמותה גבוהה. זן הפטרייה הנפוץ ביותר בחלל הפה הינו Candida albicans אך בודדו גם זני קנדידה נוספים. נוסף לקנדידוזיס של הרירית, נראה שזני קנדידה מעורבים בשתי המחלות הזיהומיות האורליות הנפוצות ביותר: עששת השיניים ומחלות החניכיים. בשני המצבים הללו, לא סווגו זני קנדידה כפתוגן הקריוגני או הפריודונטלי הראשוני. ראיות עדכניות מצביעות על כך שהפטרייה משחקת תפקיד תומך, וייתכן כי היא פועלת בסינרגיה עם חיידקים פתוגניים קלאסיים. זני קנדידה נתגלו בתעלות שורשי שיניים נגועות עם שכיחות הנעה בין 0.5 -55 אחוזים, והן מכילות גורמים וירולנטיים העשויים למלא תפקיד בהתפתחות של פתולוגיות אנדודונטיות. שמרים אלה יכולים להסתגל למגוון של תנאים סביבתיים ולהידבק למשטחים רבים, כולל הדנטין וחומרי מילוי של השורש. יתרה מכך, קנדידה אלביקנס יכולה לייצר אנזימים הידרוליטים, לעבור מהפך מורפולוגי, ליצור ביופילם ולהתחמק ולווסת את מערכת ההגנה של המאכסן. זני קנדידה נחשבים נפוצים יותר בזיהומים אנדודונטיים משניים או מתמשכים מאשר בזיהומים ראשוניים, אך הנתונים הקיימים כיום הינם סותרים.

מטרה

על מנת לשפוך אור על תרומת זני קנדידה בזיהומים אנדודונטיים, ערכו מחברי המאמר סקירה שיטתית של הספרות כדי לענות על השאלות הבאות:
1. מהי השכיחות של זני קנדידה בזיהומים אנדודונטיים.
2. אילו זנים של קנדידה ניתן לבודד מזיהומים אנדודונטיים.
3. במידה וקיימות תוצאות בעלות משמעות הטרוגנית, האם ניתן להסביר זאת באמצעות חלק מן המאפיינים הקליניים או המתודולוגיים של המחקרים.

נערך סקר מקיף של הספרות במאגרי המידע הביו-רפואיים החשובים ביותר ושל מחקרים נוספים אשר זוהו מרשימות הביבליוגרפיה של המאמרים הרלוונטיים. נעשתה הערכה של המחקרים בצורה ביקורתית באמצעות גרסה של רשימת ההערכה הביקורתית של מכון ג'ואנה בריגס. מתוך 2,225 מאמרים ייחודיים, נשללה הכללתם של 2,118 על בסיס מהות הכותרת והתקציר. מתוך 107 המחקרים הנותרים, הוצאו 50 לאחר סקירת הטקסט המלא, ו-57 נכללו בניתוח האיכותי והכמותי. השכיחות הכוללת של קנדידה בזיהומי תעלות השורש עמדה על 8.20 אחוזים. הזן אשר בודד לעתים קרובות ביותר היה קנדידה אלביקנס. נמצאו הבדלים משמעותיים בין המחקרים (P<0.001). ניתוח של תת-קבוצות גילה שכיחות גבוהה יותר של קנדידה מדגימות שנלקחו באפריקה. בכל המחקרים שנסקרו, היה נפוץ סיכון גבוה או לא ברור של הטיה לגבי שישה מתוך שמונת הסעיפים אשר נחשבו כקריטיים להערכה. מסקנות מחברי המאמר הן, כי קנדידה התגלתה בחלק קטן של זיהומי תעלות השורש. לדעתם, נדרש מחקר נוסף ומעוצב יותר על מנת לברר את התרומה הממשית של זני הקנדידה לאטיולוגיה המיקרוביאלית בתעלות שורש מזוהמות.

Mergoni G, Percudani D, Lodi G, et al. Prevalence of candida species in endodontic infections: Systematic review and meta-analysis. J Endod 44: 1616-1625, 2018