סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
3/5/2019

ביקורים במחלקות חירום בבתי חולים עם מורסה פריאפיקלית

נראה שלא ניתן להתייחס כחלק מהתחום של רופאי השיניים למצבים קליניים כגון זיהום פרי-אורביטלי, מורסה תָלָמית קטלנית, פגיעה בתנועת העין, דלקת ברקמות הצוואר, דימום מווריד הסובקלוויאן לתוך חלל הפלאורה ומורסה מוחית קטלנית. עם זאת, כל המקרים האלו מופיעים בספרות כמצבים שנגרמו על ידי זיהום דנטלי. מחקר שנערך בשנת 2006 הראה על קיומם של יותר מ-400,000 ביקורים במחלקות החירום בארצות הברית עם אבחנה של מחלה הקשורה למוך השן והאזור הפריאפיקלי. מחברי המאמר מציינים, כי קרוב ל-6,000 מביקורים אלו הובילו לאשפוז באורך זמן ממוצע של 2.95 ימים. מחקר שבדק נתונים ארציים מבין השנים 2000 עד 2008 הראה כי 66 חולים אשר אושפזו בעקבות מחלה פריאפיקלית נפטרו בבית החולים.
מטרת השירותים הדנטליים וטיפולי השיניים הינה למנוע, לנהל ולטפל במחלות ואנומליות קרניו-פציאליות. מרפאות השיניים בארצות הברית הינן בעיקר בבעלות בלעדית של רופא פרטי. למרפאות השיניים אין את המשאבים לתמיכה בטיפול במורסות פריאפיקליות מורכבות (PA) או בבעיות דנטליות מורכבות אחרות. מקרים כמו אלה שהוזכרו לעיל יכולים על כן להיות מטופלים טוב יותר במחלקות החירום. בנוסף, מתרפאים עם זיהום דנטלי רציני עשויים מתחילה לפנות למחלקות החירום במקום למרפאת השיניים. לא תמיד יש לרופאי השיניים שעות עבודה אשר מתאימות למקרי חירום, ומחקרים הראו כי 40.5 אחוזים מהביקורים במחלקות החירום של בתי החולים לצורך טיפול בבעיות דנטליות קשורים לבני אדם שאינם מבוטחים וללא יכולת גישה לרופא השיניים. מחברי המאמר מציינים, כי למרות שקבלתו של ה"חוק להגנת החולה והטיפול במחיר הסביר" (ACA) אשר חוקק בארצות הברית בחודש מרץ 2010 עשויה לעזור בנושא זה, הוא לא ביטל את הבעיה. לדעתם היה צפוי שמאז כניסת חוק הבריאות החדש תהיה צפויה ירידה בשימוש במשאבי הביקור בחדרי המיון לצורכי טיפול בבעיות פריאפיקליות.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת לספק הָעָרכות ארציות אודות ביקורים במחלקות החירום בבתי החולים עם מורסות פריאפיקליות ולבדוק את השפעת החוק להגנת החולה ואת הטיפול במחיר סביר על השימוש במחלקות החירום עבור מקרים של מורסות פריאפיקליות. החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי ארצי של מדגם מחלקות החירום (NEDS) לשנים 2014-2008. לצורך המחקר נבחרו כל הביקורים במחלקות החירום עם אבחנה של מורסה פריאפיקלית. הם השתמשו בשינוי התשיעי של קוד המודיפיקציה הקלינית של הסיווג הבינלאומי של מחלות על מנת לזהות את האבחנה של מורסות פריאפיקליות ובחנו את המאפיינים של המתרפאים ושל בתי החולים. נתונים סטטיסטיים תיאוריים שימשו לסיכום הנתונים. נמצא שבין השנים 2014-2008 התרחשו סך של 3,505,633 ביקורים במחלקות החירום בעקבות אבחנה של מורסות פריאפיקליות. במהלך תקופת המחקר עלה באופן משמעותי חלקם של הביקורים במחלקות החירום בעקבות מורסות פריאפיקליות (מ-460,260 בשנת 2008 ל-545,693 בשנת 2014). הגורם המממן העיקרי (30.3 אחוזים) היה Medicaid (תוכנית פדרלית ומדינתית בארצות הברית המסייעת עם עלויות רפואיות עבור בני אדם מסוימים עם הכנסה ומשאבים מוגבלים) ויותר מ-40 אחוזים מהמטופלים במחלקות החירום לא היו מבוטחים. החיוב הממוצע עבור כל ביקור במחלקות החירום בקשר למורסה פריאפיקלית היה 1080.50 דולרים וסך כל ההוצאות הקשורות למורסות פריאפיקליות ברחבי ארצות הברית היה 3.4 מיליארד דולר. בין אלו שאושפזו בעקבות ביקורים הקשורים למורסות פריאפיקליות ממוצע הוצאות האשפוז היה 34,245 דולרים וכלל הוצאות האשפוז היו 5.7 מיליארד דולר.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי בריאות הפה ממשיכה להיות מוזנחת בתחום הבריאות הכללית. חלק גדול מהביקורים בשל מורסות פריאפיקליות בוצע על ידי אלה המכוסים על ידי Medicaid או שאינם מבוטחים כלל. קבלתו של ה"חוק להגנת החולה והטיפול במחיר הסביר" לא צמצמה את מספר הביקורים במחלקות החירום בעקבות מורסות פריאפיקליות.


Rampa S, Veeratrishul A, Raimondo M, et al. Hospital-based emergency department visits with periapical abscess: Updated estimates from 7 Years. J Endod 45: 250-256, 2019