סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
9/5/2019

התערבות פולשנית מינימלית בנגעי עששת ראשוניים: האם רופאי שיניים מיישמים תפיסה זו?

למרות העובדה כי קיימת בעשורים האחרונים ירידה בשכיחות של עששת השיניים, היא עדיין מהווה את אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם. לעששת השיניים ישנה השפעה רבה על הנטל העולמי הקליני והכלכלי, וניהול העששת הינו בעיה מרכזית בתחום בריאות הפה. לפני שנות ה-70 המאוחרות של המאה הקודמת, נחשבה התקדמות העששת לתוך הדנטין לתהליך מהיר ובלתי הפיך, והרעיון של עצירת נגעי עששת לא אומץ עדיין היטב. בתחילת שנות ה-80, הראו מחקרים לראשונה כי עששת היא אכן מחלה אשר מתפתחת לאט, רעיון אשר הביא ליוזמה של אפשרות לטיפול מונע יותר ופחות פעיל במחלה. כיום, מקובל כי תזונה בעלת קריוגניות נמוכה והיגיינת פה נאותה על ידי צחצוח עם משחת שיניים המכילה פלואוריד עשויים לשלוט או לעצור את הדמינרליזציה הפעילה ואת התקדמות נגע העששת. כתוצאה מכך, מושם דגש מוגבר על הרעיון כי הטיפול בעששת צריך להיות באמצעות שיטות מניעה לא פולשניות ככל האפשר.
עם זאת, היעדר או כשל של ניהול מניעתי, ממשיכים להוביל לצורך ההתערבות האופרטיבית בעששת. במהלך העשורים האחרונים, הונהג קונספט של טיפול פולשני מינימלי בנגעי עששת. תפיסה זו כוללת הן הליך של עיכוב בהתערבות והן הכנות קטנות יותר המוגבלות להסרת רקמות העששת בלבד, במקום תהליכי ההרחבה עבור מניעה שהיו מקובלים בעבר. יתר על כן, אפשרות הבחירה של חומר השחזור של נגעי עששת השתנתה גם היא, מאמלגם לכיוון של חומרי דבק בצבע השן, ובעיקר שרפים מרוכבים. השימוש בטכניקות של דבק הביאו לאפשרות להשתמש בעיצובי הכנות פחות פולשניים, המוגבלים להסרתה של רקמת העששת בלבד; ננטשו צורות ההכנה הרטנטיביות המסורתיות של אמלגם, ואילו עבור נגעים פרוקסימליים הוכנסו הכנות בצורת צלחת. רופאי השיניים מחליטים מתי וכיצד לטפל בנגעי עששת, בהתבסס על נוכחות חרירים בעלי שינוי צבע או קוויטציה ועל ידי שינויים המתגלים בצילומי רנטגן.
מחברי המאמר מציינים, כי נראה שקיימת נטייה לטיפול בנגעי עששת ראשוניים באמצעות אסטרטגיה פולשנית מינימלית יותר, אך שיטה זו לא התבססה עדיין. לדעתם, מכיוון שקיימות נטיות שונות ברחבי העולם, יש להשוות תוצאות של סקרים לאורך זמן, ואם ניתן גם בין מדינות. בהולנד התוצאות היחידות הזמינות לגבי קבלת החלטות על הטיפול המשקם של נגעי עששת ראשוניים הינן משנת 1983, והן התמקדו בנגעים פרוקסימליים בלבד. לאחרונה נערכה חזרה על הסקר, על מנת לחקור את התהליך הנוכחי בקבלת ההחלטות על ידי רופאי השיניים הכלליים בהולנד על הטיפול בנגעי עששת הסיגריים והפרוקסימליים.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת לבדוק באם קיימות מגמות לכיוון יותר שמרני, של קונספט של טיפול פולשני באופן מינימלי בעששת ראשונית, כפי שנמדד על ידי סף הטיפול והבחירה של טכניקות משמרות אשר נעשות על ידי רופאי השיניים.
התוצאות של שאלונים שקודדו ובוצעו בעבר במספר ארצות בעולם בשיטה אחידה וכן כאלו שנלקחו מתוך שאלון הולנדי, נאספו ונותחו. לא ניתן היה לראות מגמה עולמית כלפי אסטרטגיות פולשניות מינימליות בטיפול האופרטיבי של נגעי עששת, הן לא ביוזמה של הטיפול האופרטיבי והן לא בטכניקות ההכנה. עם זאת, בחלק מהמדינות, ניתן היה להעריך שינויים לאורך זמן, במיוחד בנורבגיה, שם הירידה בשיעור ההתערבויות הייתה גלויה הן עבור נגעים סיגריים ופרוקסימליים, מצב המצביע על כך כי יותר רופאי שיניים דוחים את ההתערבויות עד שהנגעים מתקדמים לרמה עמוקה יותר. מהסקר הלאומי ההולנדי ניתן להסיק, כי רופאים אשר מתערבים בשלב מוקדם יותר בטיפול של נגעים פרוקסימליים (שלב ≤ 4) מתערבים גם בשלב מוקדם יותר של עששת סיגרית (שלב ≤ 3). לדעת מחברי המאמר, ניתן להסיק בדרך כלל כי רופאי השיניים ברחבי העולם עדיין נוטים להתערב באופן אופרטיבי בשלב מוקדם מדי של גילוי נגעי העששת, אם כי קיימות וריאציות בין מדינות שונות. ניתן עם זאת לראות שינוי עולמי בחומר המשמש לשיקום, שכן שרף מרוכב החליף כמעט לחלוטין את האמלגם לשיקום נגעי עששת ראשוניים.

Laske M, Opdam NJM, Bronkhorst EM, et al. Minimally invasive intervention for primary caries lesions: Are dentists
implementing this concept? Caries Res 53: 204-216, 2019