סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
25/6/2019

השפעת אקופונקטורה על חרדה ואירועים דלקתיים

לאחר ניתוח של טוחנות שלישיות בלסת התחתונה
עקירה כירורגית של השיניים הטוחנות השלישיות בלסת התחתונה הינה אחד מהתהליכים הנפוצים ביותר מבין הניתוחים האורלים. האינדיקציות הנפוצות ביותר עבור הליך זה כוללות עששת, פריקורוניטיס, היווצרות ציסטה, בעיות בחניכיים, כמו גם עקירה בשל צרכים אורתודונטיים. למרות שההליך שכיח ביותר, הוא קשור לעיתים קרובות עם סיבוכים שלאחר הניתוח הנובעים מהתגובה הדלקתית, כגון כאב, בצקת וטריסמוס. מספר מחקרים הראו שהחיים החברתיים והמקצועיים של המתרפא, כמו גם איכות החיים, מושפעים ישירות מעקירת שן טוחנת שלישית. כ-30 אחוזים מבני האדם שעברו עקירת שן טוחנת שלישית לא הצליחו לבוא לעבודה או לבית הספר לאחר הניתוח ודיווחו על כאב (23 אחוזים) ובצקת (9.5 אחוז) כסיבות להיעדרותם. בנוסף לבעיות שלאחר הניתוח, עקירת שן טוחנת כלואה מלווה לעתים קרובות במצב רגשי כגון חרדה. מצב זה יכול להתרחש לפני ובמהלך ההליך, ולהשפיע על התרפא מבחינה פסיכולוגית ופסיכוסומטית, כמו גם עשוי להיות קשור לעלייה בסיבוכים שלאחר הניתוח. חרדה דנטלית יכולה להתפתח מפחד מפני כאב או מפוביה. מתרפאים עלולים לחוות גם רעידות, הפרעות קצב ותגובות וָזו-וָגאליות, ובמקרים מסוימים קשה או בלתי אפשרי לבצע את הטיפול. קיימות מספר תרופות אשר משמשות להקטנה ולטיפול בסיבוכים שלאחר הניתוח, כולל תרופות בלתי סטרואידיות נוגדות דלקת, קורטיקוסטרואידים ותרופות משככות כאבים שנלקחות כתרופות מניעתיות לאחר הניתוח, וכן בנזודיאזפינים אנקסיאוליטים, אופיואידים וברביטורטים לשליטה על חרדה לפני טיפול שיניים. עם זאת, קיימות מספר תופעות לוואי הקשורות לתרופות אלו. לדברי מחברי המאמר אקופונקטורה משמשת כטיפול אלטרנטיבי ברפואת השיניים על מנת למזער את תופעות הלוואי ולהימנע משימוש יתר בתרופות ונמצאה כשיטה בטוחה ויעילה בפועל.

מטרה

המחקר הקליני האקראי הנוכחי, הסומא המשולש של פה מפוצל, נערך על מנת להשוות את יעילותה של האקופונקטורה והפלצבו לבקרת כאב, בצקת, טריזמוס וחרדה טרום-ניתוחית בקרב מתרפאים שעברו עקירה של הטוחנות השלישיות. המתרפאים, הרופא המנתח, מבצע האקופונקטורה והחוקר לא ידעו איזה אקופונקטורה שימשה בכל ניתוח (פעיל או פלצבו). בכדי להסתיר את הבחירה האקראית, היו מחטים זהים עבור הפרוטוקול הפעיל והפלסבו. מחט הפלצבו לא הוחדרה לתוך העור של המתרפא, אך צורתה הייתה כאמור זהה לזו של הטיפול הפעיל. 16 מתרפאים (בגיל ממוצע של 22.5 ± 3.45 שנים) עברו 4 טיפולי אקופונקטורה, אחד לפני כל ניתוח, והיתר ב-24, 48 ו-72 שעות לאחר כל ניתוח (שן ימנית ושמאלית). בצקת נקבעה באמצעות מדידות של הפנים וטריזמוס נקבע על ידי פתיחת הפה המקסימלית בנקודת הבסיס וב- 24, 48, 72 שעות ו-7 ימים לאחר הניתוח. הכאב לאחר הניתוח הוערך על ידי המטופלים באמצעות סקאלה אנלוגית ויזואלית (VAS) ב-24, 48 ו-72 שעות לאחר הניתוח. רמת החרדה הוערכה באמצעות מדדי חרדה והסקאלה האנלוגית הויזואלית בתחילת המחקר ולפני ואחרי טיפולי האקופונקטורה שנעשו לפני הניתוח. הניתוח הסטטיסטי בוצע תוך שימוש במבחני t-test ו- Wilcoxon. אקופונקטורה הראתה ביצועים טובים יותר במדדי הבצקת ב-48 שעות, 72 שעות ו-7 ימים בהשוואה לפלצבו. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין קבוצות האקופונקטורה וקבוצת הפלצבו בשליטה על כאב, טריזמוס או חרדה.
מחברי המאמר מסיקים כי יש לבצע מחקרים נוספים תוך שימוש בשיטת הפלצבו באקופונקטורה, במצב של משתתפים סומים והתחשבות בהשפעות לא ספציפיות, על מנת לחזק את העדויות המדעיות בהקשר לשימוש באקופונקטורה.

Armond ACV, Glória JCR, dos Santos CRR, et al. Acupuncture on anxiety and inflammatory events following surgery of mandibular third molars: A split-mouth, randomized, triple-blind clinical trial. J Oral Maxillofac Surg 48: 274-281, 2019