סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
9/7/2019

האם מכשירים אורתודונטים קבועים גורמים להליטוזיס

הליטוזיס מוגדרת כריח פה לא נעים, הנגרם בגלל תנאים פתולוגיים, בלתי פתולוגיים, פיזיולוגיים או מערכתיים. הליטוזיס הינה מצב נפוץ, ועד לכ-50 אחוזים מהאוכלוסייה מדווחים כמושפעים ממנה בדרגות שונות. בני אדם עם הליטוזיס לא תמיד שמים לב לקיום הסימפטומים עצמם, מצב העלול לגרום להערכה נמוכה של שכיחות הבעיה. זוהו מספר גורמים אטיולוגיים המביאים להתפתחות הליטוזיס וקשורים לפה, כגון חיפוי הלשון, חיידקים ספציפיים, היגיינה אורלית ירודה, מחלות, כגון דלקת חניכיים ומחלת החניכיים ואף עישון. ההתפתחות של הליטוזיס כרוכה בהיווצרות של תרכובות גופרית נדיפות (VSCs) של חיידקים מסוימים במהלך הפירוק הפרוטאוליטי של חומצות אמינו ברוק, באפיתל, נוזל החניכיים, רובד השיניים, דם ושיירי מזון. לדברי מחברי המאמר, כאשר מוכנס לפה מכשיר אורתודונטי קבוע, גדל שטח הצטברות הרובד וכמות החלבונים הנוצרים מנוזל החניכיים והרוק, מצב המעלה את כמות חומרי המזון הזמינים בעבור המיקרואורגניזמים המתקיימים מעל ובתוך החניכיים, דבר המגדיל את הסיכון להליטוזיס. כמו כן נדון בספרות, כי סוג מערכת זיזי החביקה האורתודונטיים עשוי להשפיע על התפתחות של מחלות החניכיים במהלך הטיפול.
שתי גישות בסיסיות לזיהוי קיום של הליטוזיס זמינות כיום: באמצעות מכשור או בדרך אורגנולפטית. בשיטות האינסטרומנטליות משתמשים במכשירים אלקטרוניים כגון Halimeter או Oral Chroma כדי למדוד את כמות תרכובות הגופרית הנדיפות .(VSCs) עם זאת, במחקרים בהם השתמשו ב-Halimeter נמצאו ערכים שונים למדידת הליטוזיס. ערכים מתחת ל-100ppb VSC או בין 70 ו-110 ppb VSC נחשבו נורמליים; לעומת זאת, יצרני המערכת קובעים, כי ערכים בין 50 ל-150 ppb VSC הינם הנורמליים. השיטה האורגולפטית מהווה רישום הרחה סובייקטיבי ישיר בקרבת הפה של המטופל. חומרת הריח הרע הבוקע מנשימתו של המתרפא נמדדת באמצעות מערכת הדירוג האורגולפטית (OLS). בעבר נעשו הערכות של שתי הגישות, ונראה כי קיים תיאום טוב באיתור של מצבי הליטוזיס.

מטרות

הסקירה השיטתית הנוכחית נערכה על מנת לבחון את הראיות הנוכחיות בדבר ההשפעה של מכשירים אורתודונטים קבועים על התפתחות הליטוזיס בקרב מתרפאים שעברו טיפול אורתודונטי. מטרה נוספת הייתה לבדוק את ההשפעה של מערכות קיבוע אורתודונטיות שונות על התפתחות ההליטוזיס.
בוצע חיפוש בשלושה מאגרי מידע אלקטרוניים (PubMed, Scopus ו- (Cochraneלפני ה-15 במרס 2018. הסקירה נערכה באופן שיטתי, והדיווח נעשה על פי מדריך Cochrane והצהרת PRISMA (קבוצה מינימלית של פריטים המבוססים על ראיות לשם דיווח בסקירות שיטתיות ומטה אנליזות). בסקירה נכללו רק ניסויים קליניים אקראיים RCT)). מאמרים נבחרים בטקסט מלא הוערכו באופן עצמאי על ידי ארבעה חוקרים, וכל חילוקי הדעות ביניהם נפתרו בהסכמה. מדריךCochrane שימש לדירוג הסיכון לקיום הטיה, ואיכות הראיות דורגה בהתאם ל-GRADE (מערכת לדירוג האיכות של ההוכחות המדעיות המיטביות הקיימות). מתוך 363 מחקרים שזוהו על ידי המחברים, שלושה ניסויים קליניים אקראיים על הליטוזיס והתקנים אורתודונטים קבועים, התאימו לקריטריונים של ההכללה בסקירה. שלושת המחקרים דורגו ברמת סיכון גבוהה להטיה, ואיכות הראיות הייתה מדורגת באופן נמוך מאוד.
מסקנות החוקרים הן, כי קיים מחסור בראיות מדעיות בכל הקשור לסוגיה האם מתרפאים עם מכשור אורתודונטי קבוע אכן מפתחים הליטוזיס במהלך הטיפול. לדעתם, יש צורך בניסויים קליניים אקראיים נוספים ומנוהלים היטב, עם תקופות הערכה ממושכות, כמו גם ביצירת קונצנזוס בכל הנוגע לערכים המגדירים את אבחון ההליטוזיס.

Abdulraheem S, Paulsson L Petrén S, et al. Do fixed orthodontic appliances cause halitosis? A systematic review. BMC Oral Health 2019. doi.org/10.1186/s12903-019-0761-1