סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
מבזקים חמים
20/1/2020

השימוש בפרוביוטיקה של לקטובצילי בטיפול לא כירורגי בפרי אימפלנטיטיס

גורמים פרובָּיוטיים מוגדרים כמיקרואורגניזמים חיים, ונטילתם בכמויות נאותות על מנת להקנות למאכסן יתרון בריאותי. היישום שלהם מגוון מאוד, החל במעיים והפה ועד לבריאות הנפש. נכון להיום קיימים עשרות מחקרים אשר בדקו את השפעת הפרוביוטיקה על הבריאות ועל מחלות החניכיים. לדברי מחברי המאמר, מחקרים אלה הראו, למשל, כי פרוביוטיקה עשויה לשפר את התוצאות של סקיילינג והקצעת שורשים במתרפאים עם מחלת החניכיים. השפעה זו לא נראתה רק באופן קליני, כלומר כשיפור בהפחתת עומק כיס החניכיים בבדיקה, אלא גם מבחינה מיקרוביולוגית וברמה של סָמנים ביולוגיים פרו-דלקתיים. נוסף לכך, פרוביוטיקה מפחיתה את דלקת החניכיים ו/או את הצטברות הרובד. עם זאת, לדברי החוקרים, מחקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את התוצאות הללו. מחלות החניכיים הנגרמות על ידי רובד החיידקים, אינן מוגבלות רק לשיניים, ועשויות להופיע גם סביב שתלים דנטליים. מוקוזיטיס סביב שתלים מוגדר כנגע דלקתי של הרקמות הרכות המקיפות שתל תוך גרמי, בהיעדר אובדן עצם תומכת או אובדן של העצם השולית. מחלת הפרי אימפלנטיטיס מוגדרת כמצב פתולוגי הקשור ברובד הפוגע ברקמות סביב שתלים דנטליים, המאופיין בדלקת ברירית סביב השתל ואובדן מתמשך של העצם התומכת בשתל. בימינו, יש לנושא זה חשיבות רבה עקב השכיחות הגבוהה של מחלות סביב שתלים והחיפוש המתמשך אחר אפשרויות לשיפור הטיפולים, כגון פרוביוטיקה.


מטרה


החוקרים ביקשו לבחון, בקרב 19 מתרפאים בבית חולים אוניברסיטאי בבלגיה, את היתרונות הקליניים והמיקרוביולוגיים של זן כפול של פרוביוטיקה מסוג reuteri Lactobacillus בטיפול בלתי כירורגי של פרי אימפלנטיטיס ראשונית. הם ביצעו מחקר אקראי כפול סמיות הממוקד במתרפאים הסובלים מפרי אימפלנטיטיס ראשונית, כלומר, מחלה עם עומק כיס מרבי ממוצע בבדיקת מחדר של שישה מ"מ ואובדן עצם מקסימאלי של שלושה מ"מ בהשוואה לזמן ההעמסה. כמו כן, נערך טיפול מונע מלא בפה, והאתרים סביב השתלים עברו ניקוי וחיטוי. לאחר מכן, נערך יישום מקומי של הטיפות אשר שימשו למחקר באתרים שסבלו מפרי אימפלנטיטיס וחולקו לכסניות המחקר. המתרפאים בקבוצה הפרוביוטית קיבלו טיפות ולכסניות המכילות את חיידקי L. reuteri, ואלו שהשתתפו בקבוצת הביקורת קיבלו מוצרי פלצבו.
המדידות בעלות העניין ברמת השתל היו: דימום, בדיקת עומק הכיס והרובד. כן נרשמו מדדי הדימום בפה המלא וציוני הרובד. דגימות מיקרוביולוגיות נלקחו מהלשון, מהרוק ומאזורי תת החניכיים סביב השתלים. כל הפרמטרים הקליניים פחתו באופן משמעותי לאחר 12 ו-24 שבועות. ברמת השתל, ההבדל המובהק הסטטיסטי היחיד היה ירידה גדולה יותר ברמות הרובד בקרב קבוצת הפרוביוטיקה לעומת קבוצת הביקורת (p=0.002 ב-24 שבועות). ההבדל היחיד בין הקבוצות ברמת הפה המלא, היה ירידה גדולה יותר במספר האתרים עם דימום לאחר בדיקת מחדר בכל הפה בקבוצת הפרוביוטיקה, בהשוואה לקבוצת הביקורת
(p<0.001 ב-24 שבועות). באשר לתוצאות המיקרוביולוגיות, לא ניתן היה למצוא הבדלים משמעותיים בכל נקודת זמן, לא בתוך ולא בין קבוצות.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי לא נמצאו השפעות נוספות לשימוש בפרוביוטיקה מסוג
L. reuteri לטיפול בפרי אימפלנטיטיס.

Laleman I, Pauwels M, Quirynen M, et al. The usage of a lactobacilli probiotic in the non-surgical therapy of peri-implantitis: a randomized pilot study. Clin Oral Implants Res 2019, doi.org/10.1111/clr.13555