סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
6/2/2020

תובנות חדשות ביחס לקשר בין סגר בלתי תקין למחלות החניכיים

מחברי המאמר מציינים, כי ההנחה כי היגיינת פה נאותה קשה יותר בשיניים הנמצאות במיקום בלתי תקין, נתמכת במספר מצומצם של הוכחות מדעיות. שיניים הממוקמות באופן בלתי טבעי, עשויות לגרום להצטברות רובד מוגברת, הגורמת להחמרה בדלקת החניכיים.
עם זאת, ההשפעה של סגר לא תקין על מחלות החניכיים, היא בלתי ברורה בשל כמה סיבות. ראשית, כיוון שלדבריהם חיוני להחיל על מחלות הגדרות שאינן תלויות בחשיפה. לפיכך, הגדרות כגון: 'מחלת חניכיים הנגרמת על ידי רובד' עלולות להטעות. שנית, עומק כיס בלתי תקין ונסיגת חניכיים עשויים להיות פנוטיפים שונים. סוגי מאפיינים אנטומיים של החניכיים הוצעו כגורמים פוטנציאליים לאטרופיה של החניכיים (נסיגת חניכיים ללא היווצרות כיס). הם מביאים כדוגמה, השפעות של מורפולוגיה קרניופציאלית על נסיגת החניכיים ואובדן התאחיזה הקלינית(AL) , אשר בולטים יותר באזור המשנן הקדמי. שלישית, היעדר מחקרים מבוססי אוכלוסייה. רביעית, המספר הגבוה של ייחוסים ושל קיום גורמים מערפלים של סגרים בלתי תקינים, מונע פרשנות ברורה של השפעות החשיפה הבודדת מסיבות סטטיסטיות ואפידמיולוגיות. יתרה מכך, מספר רב של השפעות מועטות או מתונות על קיומו של סגר בלתי תקין, עשוי להסתכם בהשפעה כוללת רחבה. השפעה כוללת זו מעניינת, לדעת החוקרים, באופן מובהק. נוסף לכך, מחקרי העבר מוגבלים, לדבריהם, לניתוח ממצאים ברמת המתרפא, או ברמת השיניים. עם זאת, לדעתם, הכללת ניתוחי ממצאים ברמת המתרפא והשן גם יחד, מהווה נקודה מכרעת, כיוון שסוגי שיניים שונות נבדלים זה מזה במבנה התאחיזה הקלינית. לפיכך, לדעתם, מהווה סוג השן גורם מערפל למערכת היחסים שבין סגר בלתי תקין למחלות החניכיים. גורם מערפל שכזה ברמה השונה מרמת המתרפא, עלול להפוך את כיוון האסוציאציות הנצפות, ואף לקבוע, כי גורם סיכון הינו גורם מגן ולהפך. למעשה, בניתוח ראשוני שהוגבל לרמת המתרפא ובוצע בצורה מאוד מובנית בעבור מספר רב של משתני סגרים בלתי תקינים, נמצא כי מנשך יתר קדמי עמוק מהווה מגן על התאחיזה הקלינית ,דבר שלכאורה אינו מתקבל על הדעת.

מטרה

מחקר האוכלוסייה הנוכחי, המבוסס על חתך רוחבי, נערך על מנת לחקור את הקשר שבין סגר בלתי תקין לבין מחלת החניכיים. לשם כך, העריכו המחברים את ההשפעות של סגרים בלתי תקינים בודדים וקבוצות של מצבים בסיסיים של סגרים בלתי תקינים, ובחנו את ההשפעה הכללית של סגרים בלתי תקינים על ידי השוואה להשפעה של עישון. החוקרים ערכו ניתוח של תוצאות מדדי עומק הכיס בבדיקת מחדר (PD) ואובדן התאחיזה הקלינית, על ידי מודלים ברמות השן, הלסת והמתרפא. לשם המחקר נבחנו היחסים האינטֵרמקסילרים הסגיטאליים, המשתנים של סגרים בלתי תקינים ופרמטרים סוציו-דמוגרפיים של 1,202 נבדקים דנטליים בני 39-20 שנים. עומק הכיסים בבדיקת מחדר ואובדן התאחיזה, נבדקו בארבעה אתרים בכל שן בעיצוב של בחינת מחצית הפה. ניתוחים סטטיסטיים בוצעו באמצעות מודלים רב-שכבתיים ברמת הלסת והשיניים. נמצא, כי סגר דיסטלי באזור הניבים, מיקום אֵקטופי של הניבים, רווחים בין שיניים קדמיות, מנשך אובֵר-בָּייט קדמי עמוק ויתר אובֵר-גֵ'ט סגיטאלי, קשורים לאובדן התאחיזה הקלינית. כמו כן, נמצאו קשרים בין סגרים לא תקינים למדדי עומק הכיסים בבדיקה, ובין אובֵר-בָּייט קדמי עמוק למגע החניכיים וקרוס-בָּייט קדמי. באשר לצפיפות השיניים, רק צפיפות קדמית חמורה הייתה תואמת לקשר מתון עד גבוה עם מדדי עומק הכיסים בבדיקה. בהשוואה לעישון, ההשפעה הכללית של סגר בלתי תקין הייתה כמחצית בעבור אובדן התאחיזה הקלינית וכשליש בעבור מדדי עומק הכיסים בבדיקת מחדר.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי מצבי סגר בלתי תקינים או פרמטרים מורפולוגיים, היו קשורים למחלת החניכיים.

Bernhardt O, Krey KF, Daboul A, et al. New insights in the link between malocclusion and periodontal disease. J Clin Periodontol. 2019; 46(2):144-159