סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
13/2/2020

שימוש בבִּיג דָּאטָה לקידום בריאות הפה

הממוקדת בהקשר של מערכת לימוד של טיפולי בריאות
רפואה ממוקדת הפכה למרכיב מרכזי בתחום מתן שירותי הבריאות המודרניים. מטרת הרפואה הממוקדת היא להתאים את מתן טיפולי הבריאות לחולים בודדים, ובכך להביא לשיפור במתן הטיפול ובתוצאותיו, תוך הפחתת העלויות הכרוכות בו. בקביעת הטיפול הטוב ביותר עבור פרט מסוים, לוקחת הרפואה הממוקדת בחשבון גורמים שונים, נוסף להיסטוריה של המחלות, כגון סביבתו של האדם, הגנום והמצב הסוציו-כלכלי. על ידי שילוב של אלמנטים אלה, ניתן לייצר עבור כל פרט פרופיל המנבא טוב יותר את התוצאות הבריאותיות שלו ונוגע אף בגורמי סיכון קיימים. המידע המשולב מספק הזדמנות להתאים את הטיפול לצרכים של המטופל הבודד על סמך גורמי הסיכון שלו. על מנת לשלב בהצלחה את הרפואה הממוקדת בטיפול בבריאות הפה, יש, לדעת מחברי המאמר, להתמודד עם שלושה אתגרים עיקריים: פיתוח הנחיות עדכניות המבוססות על ראיות, תוך שילוב של מערכי נתונים אנליטיים גדולים, ותרגום של הידע החדש לתוך דרכי מתן הטיפול הקליני השגרתי. היישום של גורמים אלו בתחומי רפואת השיניים ובריאות הפה, מהווה מכשול מרכזי עבור הטיפול באמצעות רפואת הפה הממוקדת.
בשנים האחרונות קראו העוסקים במדעי בריאות הפה להגברת הדגש על מתן טיפולים מבוססי ראיות, במיוחד לאור ההאצה בהתקדמות תחומי טיפולי הבריאות והרפואה. המחברים מדגישים, כי טיפול קליני ללא ראיות, הינו הליך אמפירי, אנקדוטלי וניסויי. טיפולים או פרוצדורות מסוימות בתחום רפואת השיניים מיושמים בפרקטיקה הקלינית ללא הוכחות מהותיות להצדקת השימוש בהם. לדוגמה, בסקירת ספרות שיטתית שנערכה לאחרונה אודות טיפול של סקֵלינג והקצעת שורשים, לא הצליחו החוקרים לאתר מחקרים ארוכי-טווח אשר קבעו את משך הישמרות ההשפעה החיובית של טיפולים אלו. בהתאם, הסקירה לא הצליחה לקבוע את התדירות האופטימלית לביקורי מרפאה חוזרים לבקרת הצלחת הטיפול. סקֵלינג והקצעת שורשים הינם הליכים שגרתיים הנחשבים ל"טיפול של הקו ראשון" עבור מחלת החניכיים הכרונית, כך שהחסר בספרות מדעית אשר מתווה את משך זמן הטיפול, הינו מדאיג. היעדר של הנחיות מדעיות אשר מבוססות על ראיות, הינו בחלקו תוצאה של זמינות מוגבלת של קבצי נתונים בשטחי המחקר הדנטליים.
האתגר השני הניצב בפני יישום בריאות הפה הממוקדת, היא הכמות המצומצמת של קבצי נתונים אנליטיים אינטגרטיביים, המונעת את האפשרות לקבוע החלטות על בסיס ראיות. הגורמים הבסיסיים לבעיה זו הינם רבים. אחת הבעיות המשמעותית היא, שבתביעות הביטוח בארצות הברית, המהוות מקור עיקרי לאיסוף נתונים למחקרים ברפואת השיניים, אין קודי אבחון, אלא קודי טיפול, אשר משמשים לביטוח הדנטלי. האלמנטים של הנתונים המשמשים על מנת לאתר מידע במרפאת השיניים, עשויים להיות שונים מאוד מאלה המשמשים למטרות מחקר. מחקר שנערך לאחרונה מצא, שרק 46 אחוזים מהאלמנטים של הנתונים המבוססים על המסגרת הקלינית, חופפים לאלמנטים של הנתונים בהם נעשה שימוש במחקר. מכשולים אלה מעכבים את התפתחותם של מערכי נתונים גדולים ואנליטיים אשר ניתן להשתמש בהם למטרות מחקר. שיפורים בדרכי ארגון הנתונים וצבירתם ברפואת השיניים ורפואת הפה, הינם צעדים הכרחיים לשילוב נוהלי הרפואה הממוקדת בתחום בריאות הפה. במספר פרסומים אחרונים, הובהר הצורך הדחוף בצבירה אינטליגנטית והרמונית של קבצי נתונים הטרוגניים בנושא בריאות הפה.
האתגר השלישי הוא התרגום האיטי הקיים משלב המחקר ועד למתן הטיפול השגרתי. סקר שנערך בפקולטות לרפואת השיניים הקלינית מצא, כי רק 47 אחוזים מהפקולטות משלבות בהוראה לימודי רפואת שיניים מבוססת ראיות. גורם פוטנציאלי אחד לכך הוא, כי החיפוש אחר נתונים באיכות גבוהה הוא עצום בגודלו ומסורבל, וכי הנחיות ברורות לגבי הפרקטיקה הקלינית אינן זמינות. משאבים שהינם נגישים בקלות, המבוססים על ראיות עדכניות, עשויים לעזור במענה לצורך הזה ולשפר את יישום ההנחיות לפרקטיקה הקלינית.
על מנת להתמודד עם אתגרי יישום שירותי הבריאות בהתאמה אישית בפרקטיקה השגרתית, הוצגה פרדיגמה של מערכת של לימודי הבריאות (LHS). זאת במטרה לנצל את הפוטנציאל הרב של נתוני בריאות גדולים, בשילוב עם נקודות מבט של מתרפאים במודלים משולבים של שיפור מתמשך של הטיפול. מערכת לימודי הבריאות הוגדרה על ידי המכון לרפואה כמערכת שבה מדע, אינפורמטיקה, תמריצים ותרבות מתיישרים באופן ממושך על מנת לשפר ולחדש (יחד עם שיטות עבודה מומלצות המוטמעות בצורה חלקה) את תהליך מתן הטיפול. לפיכך, לדעת מחברי המאמר, פתרון פוטנציאלי אחד לשלושת האתגרים שתוארו לעיל עשוי להיות הוצאה לפועל של ניתוחי בִּיג דָּאטָה (נְתוּנֵי עָתֵק - מאגר מידע הכולל נתונים מבוזרים, שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, אשר מגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים ובאיכויות שונות) יחד עם נוהלי נתונים מדעיים לתשתיות המחקר הדנטלי ולטיפולי הבריאות הקלינית השגרתיים ברפואת השיניים.
המכון הלאומי למחקר דנטלי וקרניופציאלי הדגיש את החשיבות של טיפול מבוסס ראיות ופיתח דרכים ליישום נתונים מדעיים באופן שיטתי באמצעות מימון, חינוך ומלגות. לתרגום של מידע חדש אשר התגלה על ידי ניתוחי בִּיג דָּאטָה לפרקטיקה של רפואת השיניים מבוססת הראיות, יש פוטנציאל לשיפור תוצאות בריאות הפה של הציבור. הגישה הזו מתוארת באמצעות המונח "בריאות קהילתית ממוקדת" אשר הוגדרה כשיטה לשיפור היכולת למניעת מחלות, קידום הבריאות וצמצום הפערים הבריאותיים באוכלוסיות. זאת על ידי יישום שיטות טכנולוגיות מתפתחות למדידת רמת המחלות, הגורמים הפתוגניים, חשיפות, התנהגויות ורגישויות באוכלוסיות וכן על מנת לפתח מדיניות ותוכניות יישום ממוקדות לשיפור הבריאות. גישה זו מחייבת שימוש בבִּיג דָּאטָה על מנת לחזות את הפרופילים לסיכון, לשפר את הבנתנו לגבי הפתוגנזה של המחלה ולפתח אסטרטגיות של טיפול ממוקד.

מטרה

במאמר הנוכחי דנים החוקרים בתפקיד הפוטנציאלי של בִּיג דָּאטָה בקידום בריאות הפה של הציבור. באמצעות הסקירה נבדקו מקורות הנתונים הזמינים לחקר בריאות הפה, היישומים לגבי מתן הטיפול הרפואי האורלי הציבורי והמחסומים הנוכחיים ליישום.
המחברים מסכמים, כי ניתן לאסוף נתונים אלו מארבעה מקורות עיקריים: המתרפאים עצמם, נתונים קליניים, נתונים ביולוגיים וקבצי נתונים נורמטיביים. לאחר מכן יש לקבץ בצורה אחידה את כל הנתונים הללו לשם ניתוח, וניתן ליישם את המודלים והממצאים המשמעותיים באופן קליני. על ידי ביצוע לכידה של מחזורי נתונים ושילוב הממצאים המתקבלים לאחר מכן, מסוגלים הרופאים לשפר את בריאות הפה ומתן טיפולי הפה לציבור.

Finkelstein J, Zhang F, Levitin SA, et al. Using big data to promote precision oral health in the context of a learning healthcare system. J Pub Health Dent 2020; https://doi.org/10.1111/jphd.12354