סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
1/3/2020

שינויים ברקמות באתרי שתלים בלסת העליונה הקדמית עם ובלי גרפט של רקמות חיבור

שיקום שיניים עם כתרים בודדים הנתמכים על שתלים באזור החלק הקדמי של הלסת העליונה, מדגים שיעור הישרדות גבוה של השתלים. עם זאת, שיעור הצלחה גבוה כולל קבלה של מצב אסתטיקה מיטבי עם מורפולוגיה סימטרית ופרופורציונלית של האזור האָלבֵאולָרי וצבע אופטימלי של הרירית סביב השתל. אי לכך, טיפולי שתלים באזור האסתטי כרוכים, לעתים קרובות, בהליכים נוספים, כגון: אוגמנטציה של הרקמות הפָציָאליות. אם כי טיפול בשתל באזור האסתטי כולל לרוב נהלי אוגמנטציה של רקמות, רק מחקרים קליניים מעטים העריכו את תוצאות ההשתלה של רקמות רכות באזור האסתטי. המחקרים הקליניים שפורסמו בנושא זה בדרך כלל, הינם בעלי זמני מעקב קצרים, החל מכמה חודשים ועד שנה, או כוללים רק מספר פרמטרים של תוצאות קליניות. מחברי המאמר קובעים, כי בעוד שמחקר קליני רטרוספקטיבי שנעשה בעבר, הדגים תוצאות אסתטיות טובות יותר באתרי שתלים עם גרפט של רקמות חיבור מאשר באתרי שתל ללא גרפט של רקמות חיבור, נדרשים מחקרים נוספים אשר ייערכו בתנאים פחות הטרוגניים. לפיכך, יש צורך במחקרים קליניים של אוגמנטציה של רקמות רכות עם תקופת מעקב ארוכה יותר וראיות מדעיות יותר, לקיום יציבות הרקמות והתוצאה האסתטית לאחר הליכים אלה.

מטרה
המחקר הקליני הנוכחי נעשה על מנת להעריך את התוצאות הביולוגיות והאסתטיות של גרפט של רקמות חיבור סביב שתלים, להחלפה של שן בודדת באזור הקדמי של הלסת העליונה לאחר חמש שנים. השערת האפס של מחקר זה הייתה, כי לגרפטים של רקמת חיבור אין כל השפעה ביולוגית או אסתטית על אתרי השתל לאחר חמש שנים.
19 מתרפאים (גיל ממוצע: 22) באוניברסיטה בדנמרק טופלו באמצעות 33 שתלים בשילוב עם גרפט של עצם.
במחקר נכללו מתרפאים אשר ענו על הקריטריונים הבאים:
• מתרפאים צעירים ובריאים מעל גיל 18
• מתרפאים עם חסר שן באזור הקדמי של הלסת העליונה ושיניים טבעיות
סמוכות בריאות
• קבלת הסכמה בכתב מהמתרפא.

קריטריונים לאי השתתפות היו כדלקמן:
• מעשנים כבדים (יותר מעשר סיגריות ביום)
• סוכרת לא מבוקרת
• הפרעות עצם מטבוליות
• היסטוריה של הקרנות באזור הראש והצוואר
• טיפול כימותרפיה לאחרונה
• שימוש בתרופות המשפיעות על ריפוי עצמות או רקמות רכות (למשל,
מינונים גבוהים של תרופות נוגדות ספיגה, סטרואידים או גורמים אנטי דלקתיים)
• ניתוחי פה נוספים באזור.

לאחר ריפוי אזור ההשתלה עברו עשרה אתרי שתלים טיפול עם גרפט של רקמת חיבור שנלקח מהחך באזור הפציאלי (קבוצת הניסוי). 23 אתרי השתלים הנותרים ללא גרפט של רקמות רכות, שימשו כקבוצת הביקורת. התוצאות הביולוגיות כללו: שיעור הישרדות, סיבוכים, רמת עצם שולית, גובה הרירית הקֵרָטינית ורמת הרקמות הרכות. התוצאות האסתטיות כללו: עובי הרקמות הרכות, הצבע הספקטרופוטומטרי של הרירית, שינויים בממדים התלת-ממדיים של הפנים והתוצאות האסתטיות המקצועיות אשר דווחו. כל הנתונים נרשמו לפני הניתוח ולאחר חצי שנה, שנה, שלוש וחמש שנים. לאחר חמש שנים היה שיעור ההישרדות וההצלחה של השתלים 100 אחוזים ו-93.9 אחוזים, בהתאמה (סיבוך אסתטי אחד וביולוגי אחד). רמת הרקמות הרכות השתנתה באופן משמעותי יותר לכיוון האינסיזאלי במשתתפי קבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת, החל משנה ועד חמש שנים של תצפיות.(p=0.024) המימד הפָציָאלי עלה באופן משמעותי יותר בקבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת (p=0.010). ההערכה הסובייקטיבית של צבע הריריות הייתה טובה משמעותית בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הביקורת (p=0.035). פרמטרים ביולוגיים ואסתטיים אחרים לא היו שונים באופן מובהק בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי אוגמנטציה באמצעות גרפט של רקמת חיבור עשויה לגרום להתאמה טובה יותר של צבע הרירית ולעלייה בממדים הפָציָאלים, בהשוואה לאתרי שתלים ללא גרפט רקמות רכות.

Hosseini M, Worsaae N, Gotfredsen K. Tissue changes at implant sites in the anterior maxilla with and without connective tissue grafting: A five‐year prospective study. Clin Oral Impl Res 2020;31:18-28