סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
מבזקים חמים
7/4/2020

מניעה של בקטרמיה לאחר טיפולי שיניים

בקטרמיה לאחר הליכי טיפולי שיניים, הוא מצב שכיח ביותר אשר נע בין 100-58 אחוזים בקרב מבוגרים ו-76-30 אחוזים בילדים. אצל כמעט מחצית מהמתרפאים התגלו בזרם הדם כמה מקורות תכופים לבקטרמיה, כגון וירידנס סטרפטוקוקים וזני סטרפטוקוס נוספים לאחר טיפולי שיניים. הנוכחות של בקטרמיה אודונטוגנית קשורה לסיכון לאנדוקארדיטיס זיהומית (IE) בקרב חולים בסיכון גבוה, כגון בחולים עם מסתמי לב תותבים, ובקטרמיה אודונטוגנית מהווה בסיס ל-15-10 אחוזים מהמקרים של פתוגנזה של IE. שיעור התמותה כתוצאה ממחלה זו בבתי החולים, הינו קרוב ל-20 אחוזים. למרות הקשר הפוטנציאלי בין בקטרמיה אודונטוגנית ל- IE התפקיד של טיפול מונע בחולים המקבלים טיפולי שיניים, גורם לוויכוח ער. חלק מההנחיות ממליצות על טיפול מונע, במיוחד באמצעות אנטיביוטיקה, תוך ציון הסיכון הגבוה לתמותה ולסיבוכים של IE הקשורים לבקטרמיה אודונטוגנית. עם זאת, קיימות בספרות המדעית הנחיות אחרות, המתנגדות למתן טיפול אנטיביוטי מונע, ומציינות את הסיכון המוגבר לשוק אנפילקטי בהקשר לאנטיביוטיקה או להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, לאחר שימוש נרחב וארוך-טווח באנטיביוטיקה פרופילקטית. דוח שנערך לאחרונה באנגליה מצא, כי בעקבות ירידה בשיעור של מתן מרשמים לאנטיביוטיקה מניעתית, שכיחות ה- IE עלתה ל-35 מקרים נוספים בחודש, מעל המגמה המשוערת. עם זאת, למרות שכמה הנחיות מצביעות על כך שמתן אנטיביוטיקה מניעתית למתרפאים עם סיכון גבוה ל- IE היא גורם חשוב, קשה לבצע ניסויים מעוצבים היטב, מבוקרים ואקראיים (RCT) הבוחנים ישירות את התועלת וההשפעה המונעת של אנטיביוטיקה הניתנת למטרות מניעה, על מקרים של IE לאחר טיפולי שיניים, וזאת עקב השכיחות הנמוכה של המחלה. לפיכך, לדעת מחברי המאמר, יש צורך רב לחקור את התועלת וההשפעה המונעת של בקטרמיה באמצעות התערבויות פרופילקטיות פרטניות באוכלוסייה הכללית, עבור רופאי השיניים.

מטרה

החוקרים ערכו מטה אנליזה של רשת (שיטה המאפשרת השוואות יעילות בין גורמי מניעה, העשויה להעריך את יעילות ההשוואה בין הגורמים השונים הללו), של ניסויים מבוקרים ואקראיים אשר חקרו תרופות אנטימיקרוביאליות שונות המשמשות למניעת בקטרמיה לאחר טיפולי שיניים. מחברי המאמר ערכו סקירה של אתרי המידע: ClinicalKey, Cochrane CENTRAL, Embase, ProQuest, PubMed, ScienceDirect, Web of Science ו- ClinicalTrials.gov מתחילת הופעתם ועד לחודש דצמבר 2018. ניסויים מבוקרים אקראיים אשר העריכו התערבויות לשם מניעת בקטרמיה לאחר טיפולי שיניים, היו כשירים להכללה בסקירה. התוצאה העיקרית אשר נבדקה בסקירה, הייתה שכיחות בקטרמיה לאחר טיפולי שיניים. בסך הכול נכללו בסקירה 24 ניסויים, אשר כללו 2,147 משתתפים. המטה אנליזה הדגימה, כי מבין כל התערבויות המניעה, מתן תוך-ורידי של 1,000 / 200 מ"ג של אמוקסיצילין/קלָבולָנאט, סיפק את השכיחות הנמוכה ביותר של בקטרמיה לאחר טיפולי שיניים, בהשוואה לבקרות שהכילו פלצבו. מקרב כל צורות ההתערבות המניעתיות האורליות או המקומיות, מתן שלושה גרם של אמוקסיצילין דרך הפה, היה בעל השכיחות הנמוכה ביותר של בקטרמיה לאחר טיפולי השיניים, בהשוואה לבקרת פלסבו. בכל המחקרים לא דווח על אירועי לוואי חמורים, כגון שוק אנפילקטי, תמותה והתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אף לא אחד מהנבדקים שנכללו בסקירה, היה בסיכון גבוה לאנדוקרדיטיס זיהומית. המטה אנליזה הרשתית הדגימה, כי מתן אמוקסיצילין/קלבולנאט דרך הווריד או אמוקסיצילין דרך הפה, עשויים להוות את ההתערבויות הטובות ביותר למניעת בקטרמיה לאחר טיפולי שיניים, מבין כל צורות ההתערבות הסיסטמיות, האורליות והמקומיות עבור כלל האוכלוסייה.

Zeng BS, Lin SY, Tu YK, et al. Prevention of post dental procedure bacteremia: A network meta-analysis. J Dent Res 2019;98(11):1204-1210