סקירה מעודכנת של מאמרים מהספרות המדעית העולמית בשיתוף עם החטיבה הישראלית של הארגון הבינלאומי למחקר דנטלי IADR
  
מבזקים חמים
8/5/2020

טיפולים תומכים סביב שתלים לאחר טיפול אנטי-דלקתי כירורגי בפרי-אימפלנטיטיס

מסקנת מחברי המאמר היא, כי חמש שנים לאחר טיפול תומך קבוע, נשמרו ברוב המתרפאים והשתלים התנאים שהתקבלו לאחר ניתוח הפרי-אימפלנטיטיס סביב השתלים. לחלק מהמתרפאים הייתה הישנות של פרי-אימפלנטיטיס, וכמה מהם איבדו שתלים במהלך חמש השנים.
בעת האחרונה מתקיים דיון נרחב בספרות בנושא האפקטיביות של טיפול במצבי פרי-אימפלנטיטיס. פרוטוקולים רבים ומגוונים, הן כירורגיים והן ללא ניתוח, תועדו בדיווחים של הצגות מקרה ובמחקרים השוואתיים. בעוד שכמה פרוטוקולים לטיפול מתמקדים ברזולוציה של דלקת וזיהום מסביב לשתלים, מחקרים אחרים שואפים להשיג רגנרציה של הפגם הגרמי סביב השתל. עם זאת, ישנם מחקרים מעטים המספקים ראיות לתוצאות ארוכות-טווח בעקבות טיפול בפרי-אימפלנטיטיס. יתרה מכך, הפרטים של הטיפול התומך הניתן לאחר הטיפול הבסיסי, אינם מתועדים היטב. תפקידו של הטיפול הפריודונטלי התומך בהצלחה ארוכת הטווח של טיפולי חניכיים, מבוסס היטב בספרות. הוכח, כי רמת התאחיזה הקלינית נשארת יציבה במשך עשר שנים או יותר לאחר פרוטוקולים שאינם ניתוחיים, טיפולים כירורגיים ורגנרציה, בתנאי שניתנים גם טיפולי תחזוקה על בסיס קבוע ונשמרת שליטה נאותה ברובד החיידקי (ציון הרובד בכל הפה [SPMF] <%52). לדברי מחברי המאמר, בעוד שנראה הגיוני כי יציבות דומה עשויה להיות צפויה לאחר יצירת תנאים בריאים מסביב לשתלים, ישנם מחקרים מעטים המתעדים את האפקטיביות של טיפול תומך סביב לשתלים (SPIT) בעקבות טיפול בפרי-אימפלנטיטיס.

מטרה
המחקר הקליני הפרוספקטיבי הנוכחי בוצע על מנת להעריך לאחר חמש שנים את התוצאות של טיפול כירורגי אנטי-זיהומי בפרי-אימפלנטיטיס, שלאחריו בוצעה תוכנית של טיפול תומך רגיל. 24 מתרפאים מחוסרי שיניים באופן חלקי עם 36 שתלים דנטליים, אשר אובחנו כסובלים מפרי-אימפלנטיטיס, טופלו באמצעות פרוטוקול כירורגי אנטי-זיהומי ובעקבותיו בטיפול תומך שגרתי אשר כלל הסרת הרובד התת-חניכי והעל-חניכי בשתלים המטופלים באמצעות קירטות מטיטניום, או מכשור אולטרא סוני. נוסף לכך, ניתנו למשתתפים טיפול מניעתי מקצועי (הסרת אבנית ורובד) מעל גבי שתלים ושיניים אחרות, וטיפול לחיזוק ההיגיינה האורלית. נערכו מדידות קליניות ובדיקות רדיוגרפיות לאחר שנה, שלוש שנים וחמש שנים. תוצאות טיפול מוצלחות הוגדרו כהישרדות השתל והיעדר עומק בדיקה באמצעות מחדר (PD) סביב השתל של≥ 5 מ"מ, המלווה במקביל בדימום או תפליט והיעדר התקדמות באובדן העצם סביב השתל. 12 חודשים לאחר הטיפול, נמצאה הישרדות של 100 אחוזים מהשתלים המטופלים וב-79 אחוזים מהמתרפאים (19 מתוך 24) התגלו תוצאות טיפול מוצלחות בהתאם לקריטריונים להצלחה. לאחר שלוש שנים, 75 אחוזים מהמתרפאים (18 מתוך 24) הראו תוצאות טיפול מוצלחות, שני מתרפאים (שמונה אחוזים) אבדו במשך המעקב בעוד ששמונה אחוזים איבדו שתל אחד, ולשניים מהמתרפאים נשנה מצב הפרי-אימפלנטיטיס. בין שלוש לחמש שנים: אבדו שני מתרפאים נוספים ועוד שניים איבדו שתל אחד. מכאן, שלאחר חמש שנים, 63 אחוזים מהמתרפאים (15 מתוך 24) הפגינו תוצאות טיפול מוצלחות. ריפוי מלא של מצב פרי-אימפלנטיטיס, המוגדר כהיעדר דימום בכל האתרים, הושג ב-42 אחוזים מבין השתלים (n=15) לאחר חמש שנים.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי חמש שנים לאחר טיפול תומך קבוע, נשמרו ברוב המתרפאים והשתלים התנאים שהתקבלו לאחר ניתוח הפרי-אימפלנטיטיס סביב השתלים. לחלק מהמתרפאים הייתה הישנות של פרי-אימפלנטיטיס, וכמה מהם איבדו שתלים במהלך חמש השנים.


Heitz-Mayfield LJA, Salvi GE, Mombelli A, et al. Supportive peri-implant therapy following anti-infective surgical peri-implantitis treatment: 5-year survival and success. Clin Oral Impl Res 29: 1-6, 2018