מחברי המאמר קובעים כי במשך עשרות שנים, רק מונחים אובייקטיביים שימשו להגדרת ההצלחה של שתלים. אולם לאחרונה, התפיסות ושביעות הרצון של המתרפאים החלו להיחשב כקריטריונים חיוניים להערכת תוצאות הטיפול של שתלים. מדדי תוצאות הקשורים למתרפא (PROMs) משמשים כאינדיקטור סובייקטיבי להשפעת הטיפולעל רווחתו ואיכות חייו (QoL). מהסיבה הזו, נחשבים מדדי התוצאות לבעלי קשר הדוק למדדי איכות החיים הקשורים לבריאות הפה (OHRQoL). איכות חיים לקויה יכולה לפגוע באיזון הנפשי של האדם, באינטראקציה החברתית ובבריאות הגופנית. ההשפעה הפוטנציאלית של טיפולי שתלים על OHRQoL יכולה להיות רבה מכיוון שהליך זה מתקן את המצב של אובדן השיניים והמגבלות התפקודיות שלו, שהם חלק מהגורמים העיקריים המשפיעים על המדדים. נכון לעכשיו, באוכלוסייה שהולכת ומזדקנת, הביקוש להשתלות שיניים הינו במגמת עליה. ואכן, שוק השתלים צמח מ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2016 ל-4.3 מיליארד דולר ב-2021, והוא צפוי להמשיך לצמוח בקצב שנתי של 11.0 אחוזים ולהגיע ל-8.0 מיליארד דולר עד 2028 (Grand View Research Inc). למרות שהנתונים הללו הם רק תחזיות ואינם ודאיים, הם ללא ספק מצביעים על כך שמספר לא מבוטל של שתלים מוחדרים כיום. סקירה שיטתית על תותבות שלמות קבועות נתמכות בשתלים הצביעה על כך שלאחר חמש שנים מתחילת התפקוד, רק 29.3 אחוזים מהתותבות היו ללא סיבוכים. בעוד שהספרות מצביעה על קיום של שביעות רצון גבוהה של מתרפאים עם תותבות הנתמכות בשתלים, מעט ידוע על תפיסות המתרפאים לגבי סיבוכים הקשורים לשתלים. תגובות המתרפאים לסיבוכים נחשבות כתלויות מאוד במידע המסופק על ידי רופא השיניים שלהם. לפיכך יש לפעול על מנת לעצב ולנהל בצורה מציאותית את ציפיות המתרפא, שהידע שלו לגבי סיבוכים הקשורים לשתל אינו מספק ולכן אינו מוכן לסיבוכים בלתי צפויים אשר עשויים לגרור טיפול נוסף, שעלול להשפיע לרעה על שביעות הרצון שלו. מאחר שתפיסות המתרפאים נחשבות יותר ויותר כגורם מכריע בקריטריונים להצלחת הטיפול, נדרשים מחקרים נוספים בתחום הזה.
מטרה
במחקר הנוכחי נעשתה הערכה לגבי מידת הקשר בין סיבוכי שתלים, השפעתם על תפיסת המתרפאים לגבי כאב, פונקציונליות, דאגה, איכות החיים והביטחון הקשור לטיפולי השתלות שיניים חדשים.
לצורך המחקר גויס מדגם שכלל 408 מתרפאים בחמישה מרכזים במשך 19 חודשים. הם מילאו שאלון אד-הוק מובנה עם ציון של כאב, יכולת לעיסה, דאגה, איכות החיים והביטחון בטיפול עתידי בשתלים. נרשמו גם כמה משתנים בלתי תלויים פוטנציאליים. הנתונים נותחו באופן תיאורי ועם מספר שלבי מודל רגרסיה עבור מתאמים של חמשת המשתנים הראשוניים עם נתוני המשתנים האחרים. ניידות התותבת היוותה את הסיבוך השכיח ביותר (40.7 אחוזים). רוב המתרפאים (79.2 אחוזים) התייעצו עם הרופא בשל סיבוך, בעוד 20.8 אחוזים היו אסימפטומטיים והתייעצו באופן קבוע. נמצאה קורלציה של כאב עם תסמינים אשר התגלו בעת ההתייעצות ובסיבוכים ביולוגיים/מעורבים, ובין ליקויי לעיסה לאובדן השתל, שבר בתותבת או אובדן התותבת הנתמכת בשתל. כן נמצא מתאם בין הדאגה של המתרפא והסימפטומים הקליניים של התותבת הנתמכת בשתלים. ההשפעה על איכות החיים הייתה בקורלציה עם אובדן שתלים ושבר בתותבת. אמון המתרפא היה יחסית עצמאי ורק שינויים באיכות החיים היו מושפעים באופן משמעותי.
מסקנות
מחברי המאמר טוענים כי סיבוכים הקשורים לשתל פגעו במידה מתונה בתפיסת המתרפאים לגבי כאב, יכולת הלעיסה, דאגה ואיכות החיים. קיום של סיבוכים הפחית רק במעט את ביטחונם של המתרפאים בטיפולי שתלים עתידיים.
Esteve-Pardo G, De-Larriva E, Sanchez-Suarez LM, et al. How do implant patients experience complications? A cross-sectional multicentre pilot study. Clin Oral Impl Res 2023; 34: 987-998