מחברי המאמר מציינים, כי בהתחשב במספר הרלוונטי של שתלים בהם נעשה שימוש בעשורים האחרונים, צפויה בשנים הבאות עלייה בשכיחות הסיבוכים, מצב אשר עשוי להוות בעיה בריאותית אורלית חשובה ביותר. על פי הערכות, מוצבים מדי שנה ברחבי העולם כ-15 מיליון שתלים. בהתבסס על מחקר שיווקי, המספר הכולל של שתלים דנטליים שנמכרו הולך וגדל ונתח השוק הגבוה ביותר בשנת 2016 היה של מדינות אירופה, ואחריהן צפון אמריקה ואסיה הפסיפית. הצלחה לטווח הארוך של טיפול בהשתלות שיניים תלויה במידה רבה בהקפדה על המתרפאים בנקיטת אמצעי היגיינת הפה היומיומית והמקצועית ובתכניות לביקורי תחזוקה. בספרות הנוכחית ישנם מספר מחקרים הנוגעים לרמת הידע של המתרפא בנושא השתלות שיניים, מקורות מידע, ציפיות המתרפא לפני קבלת שיקום אשר נתמך בשתלים ורמת המודעות לסיבוכים. עם זאת, למיטב ידיעת מחברי המאמר, לא נמצא מחקר אשר התמקד בתפיסות המתרפא לגבי החשיבות של תוכניות התחזוקה לאחר טיפולי שתלים.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לברר את תפיסות המתרפאים ביחס לטיפול ולתחזוקה של שתלים. נבדקה גם רמת המידע של המתרפאים לגבי חשיבות פרוטוקולי התחזוקה למניעת סיבוכים הקשורים לשתלים.
החוקרים פיתחו שאלון מובנה למחצה המתמקד בארבעה תחומים עיקריים: א) מידע על סיבוכים אפשריים שהתקבלו לפני טיפול השתל; ב) מידע שהתקבל לאחר הטיפול בנוגע לתחזוקה; ג) טיפול ביתי יומיומי המבוצע באופן עצמאי; ד) טיפולי תחזוקה של השתל
במרפאת השיניים. מתרפאים בוגרים, שעברו טיפולי שיקום עם תותבת נתמכת על ידי שתל לפני לפחות 6 חודשים, גויסו בין החודשים יוני 2016 לדצמבר 2017. אוכלוסיית המחקר כללה 522 מתרפאים בגיל ממוצע של 61 שנים. רוב המשתתפים קיבלו מידע על הצורך בבדיקות תקופתיות (91.6 אחוזים). עם זאת, רק 58.9 אחוזים הצהירו כי הוסבר להם על אודות סיבוכים וכישלונות לפני תחילת הטיפול. למרות ש-91.2 אחוזים מהמשתתפים הצהירו כי קיבלו הדרכה על אמצעי ההיגיינה סביב שתלים, פחות ממחצית המדגם דיווחו כי התבקשו לנסות את כלי ההיגיינה במרפאה (40.4 אחוזים). למרות שמודעות המתרפאים לטיפול ותחזוקת השתל נמצאה נמוכה בחלק עקבי מהמדגם, רמת שביעות הרצון של המתרפאים לגבי המידע שהתקבל בנוגע לטיפול בשתל הייתה גבוהה.
בנוסף הראה המחקר כי המקור העיקרי למידע של המתרפאים לגבי טיפול בשתלים הינו רופא השיניים, אחריו חברים וקרובים, האינטרנט, כתבי עת, טלוויזיה ובמקום האחרון הרופא הכללי. ממצאים אלה דומים לממצאים שפורסמו בעבר, בהם נמצא כי רופאי השיניים מיידעים את המתרפאים ב-74 אחוזים לגבי שתלים וב-69 אחוזים לגבי חלופות אחרות לשיקום השיניים.
מסקנות מחברי המאמר הינה, כי נראה שמרבית המתרפאים הודרכו לגבי חשיבותם של אמצעים ספציפיים להיגיינת הפה ותוכניות לביקורי תחזוקה. עם זאת, הוכחה רמה בלתי מספקת של ידע על סיבוכים הקשורים לשתלים. לדעתם, יש מקום לשיפורים במשך הזמן ובאנרגיה המופעלים על ידי רופאי השיניים והשינניות בתקשורת עם המתרפאים, על מנת להגביר את התוצאות הבריאותיות ואת שיתוף הפעולה הן בקשר לטיפול והן לתחזוקה.