לייזר דיודה באורך גל 940 ננומטר הפך לכלי מרכזי בכירורגיה דנטלית של רקמות רכות בשל מאפייניו האופטיים הייחודיים. אורך גל זה, הנמצא באזור האינפרא-אדום הקרוב, נספג בצורה סלקטיבית על ידי המוגלובין ומלנין, מה שמקנה לו יתרון בטיפולים המצריכים המוסטזיס (Coluzzi, 2004). הספרות המדעית מהעשור האחרון, ובמיוחד מהשנים האחרונות, מציגה עדויות גוברות ליעילות הקלינית של לייזר זה, תוך הדגשת היתרונות והמגבלות הכרוכים בשימוש בו.
עקרונות פעולה ויישומים קליניים
מנגנון הפעולה של לייזר דיודה 940nm מבוסס על המרת אנרגיה אלקטרומגנטית לחום ברקמות הביולוגיות. כאשר אנרגיה זו נספגת על ידי כרומופורים ספציפיים, היא גורמת לעליית טמפרטורה מקומית המובילה לקרישה, קרבוניזציה או אידוי של הרקמה, בהתאם לפרמטרי הלייזר (Gutknecht and Eduardo, 2004). עומק החדירה של אורך גל זה לרקמות הוא 2-3 מילימטרים, מה שמאפשר שליטה מדויקת בהיקף הטיפול (Romanos and Nentwig, 1999).
היישומים הקליניים העיקריים כוללים פרוצדורות כירורגיות מגוונות ברקמות רכות. במחקר השוואתי שערכו Azma and Safavi (2013), נמצא כי השימוש בלייזר דיודה בפרוצדורות כירורגיות ברקמות רכות הוביל לדימום מינימלי, הפחתה משמעותית בכאב פוסט-אופרטיבי, וריפוי מהיר יותר בהשוואה לכירורגיה קונבנציונלית.
בתחום הפריודונטיה, מחקר עדכני של Seyed-Monir et al. (2023) הדגים את היתרונות של שילוב לייזר דיודה 940nm עם Scaling and Root Planing. המחקר הקליני אקראי בעיצוב split-mouth הראה שיפור משמעותי בעומק כיסים, רמת ההצמדה הקלינית, ודימום בבדיקה כאשר לייזר שולב עם טיפול מכאני. ממצאים אלה תומכים בשימוש בלייזר כטיפול משלים בניהול כיסים פריודונטליים חוזרים בשלב התחזוקה.
התפתחויות עדכניות (2021-2024)
בשנים האחרונות נצברו עדויות נוספות ליישומים חדשים ולעידון הפרוטוקולים הקליניים. מחקר חשוב של Momeni et al. (2022) בחן את השפעת סשן יחיד של טיפול בלייזר 940nm בעוצמה נמוכה לאחר עקירת שן טוחנת שלישית. המחקר הראה הפחתה משמעותית בכאב פוסט-אופרטיבי, אם כי לא נצפה שיפור בנפיחות וטריזמוס. ממצא זה מדגיש את חשיבות הציפיות המציאותיות מהטיפול ואת הצורך בהבנה מדויקת של יכולותיו ומגבלותיו.
מחקר השוואתי ייחודי של Ebrahimi et al. (2024) השווה בין לייזר דיודה 940nm ל-810nm בטיפול בפגיעה בעצב האלוואולרי התחתון. תוצאות המחקר הראו כי לייזר 810nm היה יעיל יותר בהפחתת דיסאסתזיה ובשיפור שביעות הרצון של המטופלים, בעוד ש-940nm הראה יעילות מוגבלת יותר. מחקר זה מדגיש את חשיבות בחירת אורך הגל המתאים ליישום הקליני הספציפי.
ביישומים רסטורטיביים, Rezaei-Soufi et al. (2021) חקרו את השפעת הקרנת לייזר 940nm לפני הליך ההדבקה בשחזורי קומפוזיט מסוג II. המחקר הקליני האקראי הראה שהקרנה בלייזר לפני ההדבקה הפחיתה משמעותית את הרגישות הפוסט-אופרטיבית, מה שמצביע על יישום נוסף ומעניין של הטכנולוגיה בשיקום שיניים.
יתרונות קליניים
היתרון הבולט ביותר של לייזר דיודה 940nm הוא יכולת הקרישה המצוינת שלו. הספיגה הסלקטיבית בהמוגלובין מאפשרת איטום מיידי של כלי דם קטנים, מה שמשפר את הראות בשדה הניתוח ומקצר את זמן הפרוצדורה (Parker, 2007). בנוסף, החיתוך בלייזר יוצר סטריליזציה מקומית של קצוות הרקמה, מה שמפחית את הסיכון לזיהום משני (Coluzzi, 2004).
מחקרים קליניים מרובים, כולל מחקרים עדכניים מ-2021-2024, הראו הפחתה משמעותית בכאב פוסט-אופרטיבי ובצורך באנלגטיקה בחולים שטופלו בלייזר. ממצאים אלה עקביים לאורך זמן ובמגוון יישומים קליניים (Fornaini et al., 2015; Momeni et al., 2022). יתרון נוסף הוא הצורך המופחת בתפרים בשל אפקט הקרישה והאיטום של קצוות הרקמה.
חסרונות ומגבלות
המגבלה העיקרית של לייזר דיודה 940nm היא חוסר היכולת שלו לטפל ברקמות קשות. בניגוד ללייזרי Erbium או CO2, אורך גל זה אינו יעיל לחיתוך אמייל, דנטין או עצם, מה שמגביל את השימוש בו לפרוצדורות ברקמות רכות בלבד (Parker, 2007).
מחקר עדכני של Bahaaeldin et al. (2023) בחן את עליית הטמפרטורה בחומר המדמה פולפה בעת שימוש בלייזר דיודה 940nm בהספקים שונים. המחקר הדגיש את החשיבות של בחירת פרמטרים מתאימים כדי למנוע עלייה מוגזמת בטמפרטורה שעלולה לגרום לנזק תרמי. ממצאים אלה מחזקים את הצורך בהכשרה מקצועית והבנה עמוקה של הפרמטרים האופטימליים (George and Walsh, 2008).
בנוסף, העלות הגבוהה של רכישת המערכת והצורך בהכשרה מיוחדת מהווים עדיין מחסום לאימוץ הטכנולוגיה, במיוחד במרפאות קטנות (Coluzzi, 2004). חשוב להדגיש את הצורך במשקפי הגנה ספציפיים לאורך גל זה, שכן קרינת 940nm עלולה לגרום לנזק חמור לרשתית (Gutknecht and Eduardo, 2004).
סיכום והמלצות
לייזר דיודה 940nm מציע יתרונות קליניים משמעותיים בכירורגיה של רקמות רכות דנטליות, במיוחד בהקשר של המוסטזיס, הפחתת כאב, וזמני ריפוי קצרים יותר. מחקרים עדכניים מ-2021-2024 מאששים ממצאים אלה ומרחיבים את הבסיס המדעי ליישומים קליניים נוספים, כולל הפחתת רגישות פוסט-אופרטיבית בשחזורים רסטורטיביים וניהול כאב לאחר עקירות.
עם זאת, המגבלה לרקמות רכות בלבד, הסיכון לנזק תרמי כאשר נעשה שימוש בפרמטרים לא מתאימים, והעלות הגבוהה מצריכים שיקול דעת קליני מושכל. מחקרים השוואתיים עדכניים מראים שלא כל היישומים מניבים תוצאות אופטימליות, וחשוב להתאים את בחירת אורך הגל והפרוטוקול הטיפולי למצב הקליני הספציפי.
הספרות המדעית תומכת בשימוש בלייזר 940nm כאמצעי משלים לכירורגיה קונבנציונלית, במיוחד בפרוצדורות של רקמות רכות, טיפול פריודונטלי משלים, והפחתת כאב פוסט-אופרטיבי. החלטה על אימוץ הטכנולוגיה צריכה להתבסס על הערכה של הצרכים הקליניים, היקף הפרקטיקה, והיכולת להשקיע בהכשרה מתאימה ובמעקב אחר הפרוטוקולים המבוססים על הראיות העדכניות ביותר.
ביבליוגרפיה
Azma, E. and Safavi, N. (2013) 'Diode laser application in soft tissue oral surgery', Journal of Lasers in Medical Sciences, 4(4), pp. 206-211.
Bahaaeldin, B., Fahmy, O.I., Zoghaby, A. and Franzen, R. (2023) 'The effect of diode laser 940 nm and 445 nm on the rise in temperature of a pulp simulating material: in vitro study', Lasers in Dental Science, 7, pp. 147-153.
Coluzzi, D.J. (2004) 'Fundamentals of dental lasers: Science and instruments', Dental Clinics of North America, 48(4), pp. 751-770.
Ebrahimi, H., Kargar, M. and Shoorgashti, R. (2024) 'The comparison of 940nm and 810nm diode laser effects on the repair of inferior alveolar sensory nerve injury: A clinical trial', Journal of Dentistry, 25(3), pp. 215-222.
Fornaini, C., Rocca, J.P., Bertrand, M.F., Merigo, E., Nammour, S. and Vescovi, P. (2015) 'Nd:YAG and diode laser in the surgical management of soft tissues related to orthodontic treatment', Photomedicine and Laser Surgery, 33(4), pp. 166-172.
George, R. and Walsh, L.J. (2008) 'Apical extrusion of root canal irrigants when using Er:YAG and Er,Cr:YSGG lasers with optical fibers: An in vitro dye study', Journal of Endodontics, 34(6), pp. 706-708.
Gutknecht, N. and Eduardo, C.P. (2004) Dental lasers in the new millennium. Berlin: Quintessence Publishing.
Momeni, E., Kazemi, F. and Sanaei-Rad, P. (2022) 'Extraoral low-level laser therapy can decrease pain but not edema and trismus after surgical extraction of impacted mandibular third molars: A randomized, placebo-controlled clinical trial', BMC Oral Health, 22(1), p. 417.
Parker, S. (2007) 'Verifiable CPD paper: Low-level laser use in dentistry', British Dental Journal, 202(3), pp. 131-138.
Rezaei-Soufi, L., Taheri, M., Kharazifard, M.J., Nokhbatolfoghahaei, H., Pakravan, A.H. and Fekrazad, R. (2021) 'Effect of 940 nm laser diode irradiation prior to bonding procedure on postoperative sensitivity following class II composite restorations: A split-mouth randomized clinical trial', Lasers in Medical Science, 36, pp. 1773-1778.
Romanos, G.E. and Nentwig, G.H. (1999) 'Diode laser (980 nm) in oral and maxillofacial surgical procedures: Clinical observations based on clinical applications', Journal of Clinical Laser Medicine & Surgery, 17(5), pp. 193-197.
Seyed-Monir, A., Seyed-Monir, E. and Mihandoust, S. (2023) 'Evaluation of 940-nm diode laser effectiveness on pocket depth, clinical attachment level, and bleeding on probing in chronic periodontitis: A randomized clinical single-masked split-mouth study', Dental Research Journal, 20, p. 113.