ביצוע טיפול אנדודונטי כרוך לעיתים קרובות במצבים בהם השיניים סבלו מפגיעה משמעותית כגון נזק עקב עששת, טראומה ופגיעות פֵּרִיאָפִּיקָלִיוֹת. אובדן חומר השן שמתקיים לאחר אירועים אלה עלול לפגוע בשימור וברטנציה הדרושים לשם תהליכי השיקום, מצב הדורש החדרת מבנה לתוך השורש לשם חיזוק התאחיזה של חומר השיקום של כותרת השן. בשיניים שעברו טיפול אנדודונטי קיימת הפחתה ביכולת העמידות בפני שברים והן מציגות סיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים בהשוואה לשיניים חיות. עם זאת, לדברי מחברי המאמר, הבחירה הטובה ביותר של סוג המבנה ופרוטוקול הטיפול לשם שחזור באמצעות מבנים מחומרים קיימים, עיצובים וטכניקות שונות נותרו בלתי ברורים. ניתן לסווג את המבנים המשמשים לחיזוק השורשים על פי החומר ממנו הם עשויים, כגון מתכת, סיבים, וקרמיקה. את מבני המתכת (MP) ניתן לחלק למבנים יצוקים קונבנציונאליים (CPC) או מבני מתכת טרומיים (PMP). מבנים יצוקים קונבנציונאליים העשויים מסגסוגות שונות שימשו באופן מסורתי במשך זמן רב לשיקום לאחר טיפולי שורש, בעיקר לשיקום שיניים כאשר חומר השן סביב הכותרת אינו מספיק או כאשר יש לשנות את זווית המבנה ביחס לשורש.
עם זאת, הכנת תעלת השורש להחדרת מבנים יצוקים קונבנציונאליים גורמת להגדלת הפגיעה במבנה השן ולהחלשת השן שעברה טיפול אנדודונטי והמבנה יכול לייצר אפקט של טריז במקרים של שבר בשורש. לדברי מחברי המאמר, ניתן לשקול שימוש במבנים מוכנים כגון מבני מתכת טרומיים לשם שמירה על מבנה החומר של שן שעברה טיפול אנדודונטי בעיקר בשל קלות השימוש בהם, עמידותם הגבוהה לשברים וזמן הטיפול המופחת. עם זאת, ההבדל במודול האלסטי של המתכת בהשוואה לזה של הדנטין עלול לעורר מתח ולהגדיל את הסיכון לשבר השורש ולכשלים משמעותיים.
המחברים טוענים, כי מבנים טרומיים העשויים מסיבים נחשבים לעומת זאת על ידי רוב אנשי המקצוע לחלופה למבנים ממתכת בשל תכונותיהם האסתטיות וקיום מודול אלסטי הדומה לזה של הדנטין, מצב המשפר את התפלגות המתח ומפחית את הסיכון לכישלון בלתי הפיך. רוב המבנים הטרומיים העשויים סיבים כוללים מטריצת שרף עם חיזוק של זכוכית, פחמן או סיבי קוורץ. עם זאת, למרות היתרונות המובהקים של מבנים אלו, הם מציגים עמידות נמוכה יותר לשבר המבנה וסיכון גבוה יותר להתרופפות ההדבקה לאחר מעקב ארוך טווח. יתר על כן, מספר חוקרים המליצו על גובה מינימלי של 2-1.5 מ"מ בבסיס הנותר של הכותרת בשיניים הבריאות.
החוקרים מציינים כי כמה מחקרים דיווחו על תוצאות דומות בעת השוואה בין מבנים יצוקים קונבנציונאליים, מבני מתכת טרומיים ומבנים טרומיים העשויים מסיבים בשיניים בהן נותרה כמות חומר שן לא מספקת. בנוסף, ההערכה היא כי מבנים בעלי ערכים גבוהים של מודול אלסטי הינם בעלי ביצועים טובים יותר, בעיקר במצבים בהם קיימים קירות שן שנותרו נמוכים או ללא קירות כלל. לעומת זאת, נראה כי מבנים טרומיים העשויים מסיבים מציגים שיעורי הישרדות כוללים טובים יותר מזה של מבנים ממתכת בשיניים שעברו טיפול אנדודונטי ונותרו עם לא יותר משני קירות כותרתיים.
מטרה
בהתחשב בחוסר הקונצנזוס בספרות לגבי ההבדל בין סוגי המבנים, הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה הנוכחית נועדה להעריך את ההבדל בין מבנים ממתכת (מבנים יצוקים קונבנציונאליים ומבני מתכת טרומיים) לבין מבנים טרומיים העשויים מסיבים. השערת המחקר שנבדקה, הצביעה על כך שלא קיים הבדל בין מבנים ממתכת או מסיבים במונחים של שיעורי כישלון בשיקום שן שעברה טיפול אנדודונטי. החוקרים ביצעו סקירת ספרות, בה נבחרו קריטריונים לזכאות שכללו ניסויים קליניים אקראיים (RCT) וניסויים קליניים פרוספקטיביים (PCT), שהשוו את הכישלונות בין שחזור מבני סיבים לבין מבני מתכת בשיניים שעברו טיפול אנדודונטי. הסקירה נערכה לגבי מאמרים שפורסמו עד נובמבר 2020 ללא הגבלת שפה או זמן באמצעות ארבעה מאגרי מידע אלקטרוניים (MEDLINE/PubMed, Web of Science, Scopus ו-(Cochrane Library וכן בסקירת ספרות ידנית ואפורה על ידי שני חוקרים באופן עצמאי.
בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם השתתפו 704 בני אדם בגיל ממוצע של 42.7 שנה עם 844 שיניים שעברו טיפול אנדודונטי וששוחזרו באמצעות 453 מבנים עשויים מסיבים ו-391 מבני מתכת. נמצא כי מבנים עשויים מסיבים הציגו רמת כשלים דומה לזו של מבני המתכת וניתוח של תת-קבוצות לא גילה הבדלים משמעותיים בין מבני סיבים לבין מבני מתכת באזור הקדמי, באזור האחורי, במצבים של שבר שורש והתנתקות של ההדבקה. בנוסף, מבני סיבים הראו כישלונות דומים בהשוואה לאלו של מבני מתכת יצוקים וטרומיים. מחקרים קליניים ופרוספטיביים חשפו סיכון נמוך להטיה ברוב התחומים ועם זאת, ודאות הראיות נחשבה לנמוכה.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי לא נצפו עדויות להבדל בשיעורי כישלון בין מבני סיבים לבין מבני מתכת שונים המשמשים בטיפולי שורש, ללא תלות באזור בפה בו הם הוצבו. המשמעות הקלינית של המחקר היא ששני סוגי המבנים המשמרים עשויים להיחשב כאלטרנטיבה הולמת בשיקום לאחר טיפולי שורש. אי לכך, בחירת חומר המבנה (סיבי או מתכתי) עשויה להתבסס על העדפת רופא השיניים או מאפיינים אישיים של המתרפא, שכן שיעורי הכישלון של המבנים השונים הינם דומים.
Dias Martins M, Binato Junqueira R, Furtado de Carvalho R, et al. Is a fiber post better than a metal post for the restoration of endodontically treated teeth? A systematic review and meta-analysis. J Dent 2021; doi: 10.1016/j.jdent.2021.103750
20