לדברי מחברי המאמר, העלייה הגלובלית בהפרעות קוגניטיביות גורמת לעלויות גבוהות לחברה ולמשפחות. בארצות הברית, מחלת אלצהיימר (AD) ודמנציות אחרות מתרחשים בקרב 8.8 אחוזים מהמבוגרים. שכיחות מחלת האלצהיימר צפויה להכפיל את עצמה עד לשנת 2050 (אגודת אלצהיימר 2022). העלות הכוללת של טיפול עבור אמריקאים עם דמנציה נאמדה בשנת 2022 ב-321 מיליארד דולר או 41,757 דולר לאדם. לפיכך, לא ניתן להגזים בחשיבות של הבנת המנבאים והגורמים לירידה קוגניטיבית.
הגורמים המקשרים של ליקוי קוגניטיבי כוללים מצבים אורליים ובעיקר מחלות החניכיים ואובדן שיניים. בעבר נבדקו מנגנונים תיאורטיים לקשר בין מחלת החניכיים (PD) לבין הפרעות נוירוקוגניטיביות והחוקרים הציעו כי חיידקי P. gingivalis הקשורים למחלה עשויים למלא תפקיד באמצעות השפעתם על מצבי דלקת מערכתית. בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי מקרה-בקרה, הגיעו המחברים למסקנה כי מתרפאים הסובלים ממחלת אלצהיימר חוו אובדן שיניים יותר מאשר ללא המחלה. מחקרים פרוספקטיביים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך, שאובדן שיניים עלול להגביר את הסיכון לדמנציה וכי בריאות חניכיים לקויה ואובדן שיניים עלולים להגביר את הסיכונים לאובדן קוגניטיבי ודמנציה. עם זאת, לדעת מחברי המאמר יש לציין את האיכות הנמוכה של הראיות, כמו גם את החשש לגבי "סיבתיות הפוכה". לפיכך, לדבריהם נותר צורך בהוכחות ברורות בנושא זה.
מטרה
מחקר העוקבה האורכי הנוכחי התמקד בשתי שאלות מחקר. ראשית, האם הירידה הקוגניטיבית משתנה לפי קבוצת הלידה תוך התאמה עבור משתנים אחרים; שנית, האם קבלת טיפולי שיניים ומצב השיניים בקו הבסיס מנבא ירידה בקוגניציה. החוקרים הניחו את ההשערה הבאה: 1) קבוצת הלידה מנבאת את שיעור הירידה בתפקוד הקוגניטיבי; 2) מצב שיניים (חוסר שיניים) ושימוש מופחת בטיפולי שיניים קשורים לירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
המחברים נעזרו במחקר הבריאות והפרישה (HRS), הכולל מדגם מייצג של המבוגרים בארצות הברית מעל גיל 50. הקריטריונים לזכאות כללו נתוני ראיונות קוגניטיביים זמינים ומענה לשאלה, "האם איבדת את כל השיניים הקבועות הטבעיות העליונות והתחתונות שלך?" בשתי נקודות זמן בין השנים 2006 ל-2018. כמו כן נעשתה הערכה של השימוש בשירותי טיפולי השיניים בשנתיים האחרונות. מודלים מעורבים ליניאריים למדידות חוזרות העריכו את מסלולי הקוגניציה הממוצעת לאורך זמן עבור קבוצות הלידה, בהתאמה לקוגניציה הבסיסית, מצב המשנן, שימוש בטיפולי שיניים וְקוֹוָריאָנטִים (מאפיינים דמוגרפיים, התנהגויות בריאותיות, ומצבים רפואיים). נכללו אף מונחי אינטראקציה של העוקבה לאורך זמן, על מנת להעריך באם הירידה הקוגניטיבית משתנה בהתאם לעוקבת הלידה. שינוי במשך 10 שנים במצב הקוגניטיבי נמדד על ידי HRS Cogtot27 (מדד רב ממדי של מבחנים קוגניטיביים של התמצאות, זיכרון, חישוב וזיהוי מילים) אשר סווג כדמנציה (<7), ליקוי קוגניטיבי, לא דמנציה (11-7) ונורמלי (≥12) ונחקר גם על פי קבוצת הלידה, מצב השיניים והשימוש בטיפולי שיניים. הממוצע (SD) של גיל הבסיס היה 63.4 (10.1) שנים (n=22,728). לקבוצות לידה מבוגרות הייתה ירידה קוגניטיבית גדולה יותר מקבוצות לידה צעירות יותר. הערכות דגם מעורב ליניארי ורווחי סמך של 95 אחוזים לגורמי הגנה על ירידה קוגניטיבית כללו קוגניציה גבוהה יותר בבסיס HRS Cogtot27) של 0.49; 0.48–0.50), שימוש בטיפולי שיניים בשנתיים האחרונות (0.17; 0.23-0.10), ומשתנים נלווים כגון עושר ביתי גדול יותר והיות המשתתפים נשואים.
הסיכון עלה עם היות המשתתפים נטולי שיניים (0.42-; 0.56- עד 0.28-), היסטוריה של שבץ או סוכרת, השכלה פחותה יותר, קבלת עזרה מMedicaid-, עישון נוכחי, בדידות ותאור אישי של בריאות ירודה/מתונה.
מסקנות
לדברי מחברי המאמר, חוסר שיניים וטיפולי שיניים בלתי סדירים הינם בין המנבאים החשובים של ירידה קוגניטיבית. נראה כי שמירת השיניים וטיפולי שיניים קבועים לאורך החיים חשובים לשמירה על בריאות הפה והקוגניטיביות.
Jones JA, Moss K, Finlayson TL, et al. Edentulism Predicts Cognitive Decline in the US Health and Retirement Cohort Study. J Dent Res 2023. doi: 10.1177/00220345231167805