לדברי מחברי המאמר, השיטות המסורתיות למניעת עששת דנטלית כוללות אפליקציה של חומרי איטום על החרירים והחריצים של הזגוגית של השיניים הטוחנות וכן שימוש מקומי בפלואוריד. עם זאת, מוצרים המכילים פלואור הראו השפעות הגנה גרועות על עששת של פני שטח הזגוגית. השילוב של פלואוריד בהידרוקסיאפטיט לבלימת עששת עדיין שנוי במחלוקת, שכן נמצא כי יעילותו קשורה לזמינותו המתמשכת ברוק וברובד השיניים. לדברי המחברים, טכנולוגיית הלייזר התגלתה כאפשרות מבטיחה למניעת עששת, אך חיוני לבחור בלייזר שיכול להיספג בצורה חזקה ויעילה בזגוגית ולהמיר את הקרינה לחום מבלי לגרום נזק לרקמה שמסביב, על מנת למנוע דה-מינרליזציה של השיניים. יעילות הטיפול בלייזר מסתמכת במידה רבה על ספיגת אורכי גל ספציפיים על ידי הרקמות המטופלות, ולכן יש לבחור את הלייזר על סמך ספיגה יעילה של אורכי גל על ידי מרכיבי הרקמה הקשה של השיניים. לייזרים נפוצים למניעת עששת בזגוגית כוללים לייזרים של ארגון יון, לייזרים של Er,Cr:YSGG, לייזרים של Er:YAG, לייזרים של Nd:YAG, לייזר פחמן דו חמצני ולייזרים מוליכים למחצה. בין אלו, לייזר Er:YAG הינו בולט במיוחד, שכן הוא פועל באורך גל של 2.94 מיקרומטר, התואם לשיא הספיגה המקסימלי של מים ורדיקלים של הידרוקסיל הקיימים בהידרוקסיאפטיט. כתוצאה מכך, הספיגה החזקה של לייזר זה מובילה לשינויים תרמיים בזגוגית השן, אשר יכולים לגרום לשינויים מבניים כימיים או מורפולוגיים ואבלציה של הרקמה הקשה. מכיוון שללייזר Er:YAG יש יתרון של אינטראקציה עם הרקמה הקשה של השיניים, השפעתו המונעת על עששת נחקרה בהרחבה. בנוסף, גם השילוב של לייזר Er:YAG וכמה גורמים אנטיקריוגניים כגון פלואוריד, טריקלציום פוספט (Ca3PO4), טיטניום טטראפלואוריד (TiF4), קצף מוס דנטלי (CPP-ACP) ו- NovaMin(זכוכית ביו-אקטיבית) משמשים לצורך הערכה באם יש השפעה סינרגטית בין לייזר לבין תרופות אנטי-קריוגניות.
מטרה
בעבודה הנוכחית נערכה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי מבחנה שפורסמו על מנת להעריך האם לקרינת לייזר Er:YAG יש פוטנציאל למנוע עששת בזגוגית.
החוקרים בדקו מאגרי מידע של PubMed, Web of Science ו-EMBASE בהתבסס על קריטריונים של הכללה והדרה. שני סוקרים השתמשו באופן עצמאי באסטרטגיות חיפוש כדי לסקור כותרות ותקצירים, ללא הגבלות שפה או תאריך, עד יוני 2023. משתנים רציפים נותחו עבור האנליזה הכמותית, לפי הבדל ממוצע סטנדרטי (SMD), עם רווח סמך של 95 אחוזים. בסך הכל זוהו 51 מחקרים בעלי פוטנציאל מתאים, מתוכם נכללו 16 מחקרי מבחנה בסופו של דבר במטה-אנליזה כמותית. שלושה מחקרים הראו סיכון נמוך להטיה, ו-13 מחקרים הראו סיכון בינוני להטיה. באופן כללי, לא היה הבדל משמעותי בין יוני הסידן ששוחררו בתנאים חומציים לאחר הקרנת לייזר. התוצאות הסופיות הצביעו על כך שאחרי הקרנת לייזר Er:YAG הזגוגית יכולה לשמור על מיקרו-קשיות גבוהה יותר של פני השטח בסביבה חומצית, כמו גם עומק נגע קטן יותר ופחות אובדן מינרלים, מה שמצביע על הפוטנציאל של הלייזר במניעת עששת הזגוגית. עם זאת, ההשפעה של קרינת לייזר על שחרור יוני סידן בתמיסות חומציות ועל המיקרו-קשיות של פני השטח של זגוגית שעברה דה-מינרליזציה לא הייתה משמעותית.
מסקנות
לדעת המחברים, יש צורך בניסויים נוספים במבחנה ובניסויים קליניים על מנת להעריך האם הקרנת לייזר Er:YAG יכולה למנוע ביעילות עששת של הזגוגית בתנאים קליניים.
Feng Z, Yuan R, Cheng L, et al. Effect of Er:YAG laser irradiation on preventing enamel caries: A systematic review and meta-Analysis. Int Dent J 2024; 74: 679-687