מחברי המאמר מציינים, כי עששת הגיל הרך (ECC) מוגדרת כ"נוכחות של נגע אחד או יותר (נגעים עם או בלי קוויטציה), שיניים חסרות (עקב עששת), או משטחי שיניים עם סתימות בכל שן נשירה בילד בגיל 72 חודשים ומטה. בילדים מתחת לגיל 3 שנים, כל סימן לעששת על פני השטח החלק של שן מעיד על עששת קשה בגיל הרך (S-ECC). מגילאי 3 עד 5, שן אחת או יותר עם קוויטציה (עקב עששת), או משטחים חלקים עם סתימות בשיניים נשירות קדמיות בלסת העליונה, או מדדים של קיום עששת, חסר שיניים או סתימות של ≥4 (גיל 3), ≥5 (גיל 4) או ≥6 (גיל 5), מהווים אינדיקציה לקיום עששת קשה. ישנם הבדלים משמעותיים בשכיחות של ECC כפי שדווחו בילדים בתקופת השיניים הנשירות.

במחקרים בינלאומיים, נצפה כי השכיחות של ECC היא כ-6-3 אחוזים במדינות מפותחות, בעוד ששיעור זה עשוי לעלות עד 90 אחוזים במדינות מתפתחות. גם בתוך אותה מדינה, ערכי השכיחות עשויים להיות שונים עקב גורמי סיכון שונים. נצפה כי שיעורי ECC גבוהים יותר בילדים באוכלוסיות בעלות מצב סוציו-אקונומי נמוך. גורמים כמו גזע, תרבות, מצב סוציו-אקונומי, אורח חיים, הרגלי תזונה והרגלי היגיינת הפה עשויים להשפיע על השכיחות של ECC. הסיכון לעששת עתידית בשיניים קבועות עולה עקב קיום של עששת בשיניים הנשירות. שיניים נשירות ממלאות מספר פונקציות בילדים, כולל הקלת התזונה, סיוע לדיבור, פועלות כשומרות רווח עד לבקיעת השיניים הקבועות ומנחות את בקיעת השיניים הקבועות. בריאות השיניים של ילדים בתקופת השיניים הנשירות מושפעת באופן משמעותי מהידע והגישה של הוריהם לרפואת השיניים, המודעות לתזונה, הרגלי היגיינת הפה, ביקורים אצל רופא השיניים ורמת הידע לגבי השיניים הנשירות. מחקרים בדקו בדרך כלל את רמת הידע של ההורים על בריאות הפה וטיפול השיניים של ילדים. הערכת הידע של ההורים רק לגבי טיפול השיניים או רמת הבריאות של ילדיהם עשויה להוביל להתעלמות מהבעיה הבסיסית בנושא זה והידע של הורים על חשיבות השיניים הנשירות של ילדיהם ישנה את הגישה שלהם למצבים אורליים שונים. לפיכך, חשוב להעריך את רמת הידע שלהם לגבי חשיבות השיניים הנשירות.

 

מטרה

מחקר זה בא לבחון בקרב הורים את הידע והפרספקטיבות על חשיבות השיניים הנשירות, כמו גם להעריך את הקשר בין ECC לבין הידע, נקודות המבט וגורמים המשפיעים על הידע של ההורים. השערת האפס היא שאין קשר בין הידע של ההורים לבין ECC. שאלון מחקר המורכב מ-27 הצהרות הוצג להורים של 500 ילדים בגילאי 0-6 שנים על מנת לקבל את תשובותיהם, ונרשמו גם ערכי מדדי ה-dmft (שיניים עששתיות, עקורות ועם סתימות) של הילדים. המספר הממוצע של תשובות נכונות היה 16.41. היה הבדל מובהק סטטיסטית בקשר בין רמות הידע של ההורים לבין אבחנות ה-ECC של ילדיהם. רמות הידע של הורים שילדיהם לא סבלו מעששת נמצאו גבוהות יותר. היה קשר מובהק סטטיסטית בין רמת הידע של ההורים לבין מגדר, מצב השכלה, עיסוק, מצב הכנסה וגיל ילדיהם.

 

מסקנות

המחברים מסכמים כי לידע מוגבר של ההורים על חשיבות השיניים הנשירות יש קשר חיובי עם בריאות הפה של הילד, אשר יכול להיות מושפע ממאפיינים סוציו-דמוגרפיים.

 

Sahin E, Bodrumlu EH. Relationship between early childhood caries and parents’ knowledge and attitudes towards primary teeth. Ped Dent J 2024; 34: 70-76