מחברי המאמר מציינים, כי עששת ומחלות החניכיים הן כיום בין הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם, כאשר הגורם העיקרי למצבים אלה זוהה כצמיחת יתר של מיקרוביוטה פתוגנית בחלל הפה. כתוצאה מכך, קיים חיפוש מתמשך אחר גישות חדשניות לשיפור הפרמטרים הקליניים והמיקרוביולוגיים הקשורים לבריאות הפה. חשוב אף להכיר בשינויים אחרים כמו הליטוזיס מכיוון שזו בעיה שעשויה להשפיע על איכות החיים והביצועים הפסיכולוגיים של המתרפא ונחשבת לבעיה חברתית שמשפיעה על בני אדם רבים ברחבי העולם. פרוביוטיקה הינה אוסף של מיקרואורגניזמים שבכמויות ספציפיות יכולים להפיק תועלת למאכסן. הפרוביוטיקה העיקרית שבה נעשה שימוש היא של חיידקים ממשפחות ה- BifidobacteriumוLactobacillus-. לחיידקי הפרוביוטיקה עשויים להיות יתרונות פיזיולוגיים וביולוגיים מסוימים לבריאות הפה והם יכולים להתחרות על מצעי גידול וחללי קיום ולעכב חיידקים פתוגניים מסוימים, ולכן לשנות את ה-pH של הפה ולפיכך, למנוע התפתחות של מחלות פה מסוימות. למרות שתוארו כמה יתרונות פוטנציאליים של פרוביוטיקה על מחלות החניכיים, העדויות הצביעו על צורך בזהירות מכיוון שהמחקר התמקד רק בכמה פרמטרים רלוונטיים קלינית כגון מדדי החניכיים והדימום. למרות שחיידקים מסוג לקטובצילוס הינם מהפרוביוטיקה הנפוצים ביותר, כמה מחקרים הראו כי זנים אחרים של חיידקי הפה יכולים להשפיע גם על מיקרואורגניזמים הגורמים לעששת ומחלות החניכיים גם בילדים.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד להעריך את היעילות של צריכת פרוביוטיקה על עששת, ספירת חיידקים, רובד החיידקים, מדדי החניכיים והדימום וה-pH ברוק בילדים ו/או מתבגרים באמצעות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של ניסויים אקראיים מבוקרים (RCT).
החוקרים ביצעו מטה-אנליזה מקיפה של מחקרים אקראיים מבוקרים (RCT). חיפושים בוצעו ב- Embase, PubMed, Scopus ו-Web of Science עד לחודש מרץ 2023 עבור RCTs אשר העריכו פרוביוטיקה עם משך צריכת מינימום של 0.2 חודשים לעומת ביקורת (ללא טיפול או פלסבו), ודיווחו על תוצאה ראשונית או משנית אחת לפחות. התוצאות העיקריות היו מספר מוקדי העששת, ספירת חיידקי Streptococcus mutans וספירת לקטובצילים; תוצאות משניות היו אינדקס רובד החיידקים, אינדקס חניכיים, pH ברוק ואינדקס הדימום של החניכיים. החוקרים ביצעו מטה-אנליזות בעזרת מודלים של אפקטים אקראיים ושיטת השונות ההפוכה. ההשפעות תוארו כהבדל ממוצע (MD) עם רווחי סמך של 95 אחוזים (95% CI). הסיכון להטיה הוערך עם הכלי RoB 2.0 ונעשה שימוש במתודולוגיית GRADE להערכת איכות הראיות (QoE). 19 מחקרים נכללו (n=2622), עם טווח מעקב של 0.2 עד 108 חודשים. לפרוביוטיקה לא הייתה השפעה על הפחתת עששת השיניים או ספירת הנלקטובצילים לעומת הבקרה. עם זאת, פרוביוטיקה כנראה הפחיתה את ספירת S. mutans לעומת הבקרה. לפרוביוטיקה לא הייתה השפעה על אינדקס רובד החיידקים, אינדקס החניכיים וה-pH ברוק לעומת הבקרה.
מסקנות
החוקרים מסכמים, כי פרוביוטיקה עשויה להפחית את ספירת חיידקי S. mutans. עם זאת, לא נצפתה השפעה משמעותית של פרוביוטיקה בהפחתת תוצאות אחרות בהשוואה לקבוצת הביקורת.
Mayta-Tovalino F, Maguina-Quispe J, Barja-Ore J, Hernandev AV. Efficacy of probiotic consumption on oral Outcomes in children and/or adolescents: A meta-analysis. Int Dent J 2024; doi.org/10.1016/j.identj.2024.06.013