מחברי המאמר מציינים כי קיום שיניים טבעיות הינו קריטי לשם ביצוע פונקציות יומיומיות חשובות, כגון לעיסת מזונות המועילים לשמירה על דיאטה בריאה. השיניים חשובות גם לרווחה ולאיכות החיים, גם בגיל מבוגר. אובדן שיניים מייצג בדרך כלל את השלב הסופי של מחלות הפה שלא טופלו והתקדמו לשלב הדורש עקירה. מצב בריאות הפה המצטבר לאורך זמן עלול לגרום לדרגות שונות של אובדן שיניים. במשך כמעט שלושה עשורים, המושג של משנן פונקציונלי שימש לתיאור מצב המשנן של האדם, והוא בדרך כלל מוגדר במחקרים אפידמיולוגיים כנוכחות של 21 שיניים טבעיות או יותר. מספר מחקרים מצאו קשרים חיוביים בין מצב של משנן תפקודי לבין בריאות הפה ואיכות חיים בקרב מבוגרים וקיימות מספר אפשרויות טיפול זמינות לשחזור שיניים טבעיות חסרות שאבדו עקב מחלות הפה, כולל השתלות שיניים המייצגות טיפול חשוב ברפואת השיניים הקלינית העכשווית. השתלים עשויים בדרך כלל מטיטניום, הם משתלבים בעצם ומשמשים כבסיס יציב שעליו ניתן להקים שחזורים קבועים או נשלפים על מנת לשחזר שיניים חסרות. בהשוואה לסוגים אחרים של שתלים כירורגיים, שתלי שיניים מראים את אחד משיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר. במטה-אנליזה שנערכה להערכת הישרדות שתלי שיניים לטווח ארוך, נמצאה שרידות כוללת של 96.4 אחוזים ל-10 שנים. במחקר רטרוספקטיבי של 303 מתרפאים עם משנן חלקי בעלי 511 שתלים מבית ספר אחד לרפואת השיניים, נמצא שהשתלים הראו הישרדות של 98.8 אחוזים לאחר 10 שנים. באופן דומה, במחקר רטרוספקטיבי בקרב 195 מבוגרים בני 65 ומעלה עם 687 שתלים, נמצאו 98 אחוזי הישרדות של השתלים במשך 10 שנים.
מחקרים נוספים העריכו לטווח ארוך יותר הישרדות שתלים לאחר 20 שנה בתרחישים קליניים שונים ובקרב אוכלוסיות מתרפאים שונות, וצפו בשיעורי הישרדות שנעו בין 67 אחוזים לבין יותר מ-90 אחוזים. בנוסף, הוכח כי תותבות קבועות הנתמכות בשתלים מהוות שיפור גדול יותר באיכות החיים הקשורה לבריאות הפה מאשר אפשרויות טיפול של תותבות לא שתלים.
השכיחות של השתלות שיניים עולה עם הזמן, ובמחקר אשר בו השתמשו בנתונים מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומית (NHANES) משנת 1999 עד 2016 נמצא, כי שכיחות השתלים עלתה מ-0.7 אחוזים בשנת 1999 ל-5.7 אחוזים בשנת 2016. יתר על כן, במחקר זה, העלייה המוחלטת הגדולה ביותר בשכיחות (12.9 אחוזים) נצפתה בקרב בני 65 עד 74 שנים, אם כי נצפו גם פערים המבוססים על המצב הסוציואקונומי.
מטרה
במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בנתונים הלאומיים על מנת לקבוע מגמות בשכיחות שתלים דנטליים ושחזורים נתמכי שתלים במבוגרים בני 50 ומעלה על פני קבוצות דמוגרפיות לאורך תקופה של 20 שנה. לצורך הניתוחים השתמשו המחברים בנתונים מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומי שנאסף בשנים 2004-1999, 2014-2009 ו 2020-2015. הם השתמשו בנתונים מ-2011 עד 2020 על מנת לנתח מגמות של דרכי שיקום הנתמכים בשתלים ובמדגם האנליטי של המחקר נכללו משתתפים בני 50 ומעלה. התוצאה העיקרית הייתה נוכחות של שתלים דנטליים ושחזורים הנתמכים בשתלים. המשתנים שהוערכו כללו את מצב השיניים, גיל, מין, גזע ואתניות, השכלה, מצב עוני ועישון. המחברים השתמשו באומדני אוכלוסייה, באחוזים משוקללים ובמודלים של רגרסיה לוגיסטית לניתוחים הסטטיסטיים של המחקר. בסך הכל נמצאו 17,114 מבוגרים מ-1999 עד 2020 ו-11,292 מבוגרים מ-2011 עד 2020, שעמדו בקריטריוני ההכללה. השכיחות (SE) של השתלת שיניים אחת לפחות גדלה עם הזמן, מ-1.3 אחוזים (0.22 אחוזים) בשנים 2004-1999 ל-8.4 אחוזים (0.68 אחוזים) בשנים 2020-2015. באופן כללי, נבדקים שחורים לא היספנים, כאלו שחוו עוני והיו בעלי השכלה נמוכה יותר, היו בסבירות נמוכה יותר לקבל שתלים מאשר עמיתיהם.
מסקנות
החוקרים מסכמים, כי למרות שהשכיחות הכוללת של שתלים עלתה עם הזמן, נצפו פערים בשכיחות בקרב קבוצות דמוגרפיות מסוימות. השימוש בשתלים דנטליים ברפואת השיניים הקלינית גדל עם הזמן ויוזמות מחקר ומדיניות עתידיות יכולות לסייע בהתמודדות עם הפערים בשכיחות השתלים.
Weatherspoon DJ, Chen H, Dye BA. Implant and implant restoration trends among adults 50 years and older in the United States, National Health and Nutrition Examination Survey 1999-2020. JADA 2024: 155(7): 574-586