השמנת יתר בקרב בני נוער היא בעיה בריאותית גלובלית ההולכת ומתרחבת. במקביל, שכיחות העששת בקרב אוכלוסייה זו נותרה גבוהה, על אף המאמצים לשיפור ההיגיינה האוראלית. מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין שני מצבים אלו, הן דרך גורמים מטבוליים והן דרך אורחות חיים ותזונה. מטרת מאמר זה היא לספק לרופאי השיניים הבנה מעמיקה של מנגנוני הקשר בין השמנת יתר לעששת ולהציע דרכי מניעה וטיפול מותאמים.

השמנת יתר בקרב בני נוער

השמנת יתר מוגדרת כמדד מסת גוף (BMI) מעל אחוזון 95 לגיל ולמין. היא נגרמת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים, התנהגותיים ומטבוליים. השמנה בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון למחלות כרוניות כגון סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב, אך גם משפיעה על הבריאות האוראלית.

עששת: רקע ואתיולוגיה

עששת היא מחלה זיהומית כרונית הנגרמת על ידי חיידקים כמו Streptococcus mutans, היוצרים חומצות מפירוק סוכרים ומובילים לדה-מינרליזציה של אמייל השן. תזונה עתירת סוכרים, חוסר צחצוח שיניים ותפקוד ירוד של רוק הם גורמים משמעותיים להתפתחות העששת.

הקשר בין השמנת יתר לעששת

  1. תזונה ודפוסי אכילה: בני נוער עם השמנת יתר נוטים לצרוך מזון עשיר בסוכרים פשוטים ובמשקאות ממותקים, שמגבירים את יצירת החומצה בחלל הפה ומעלים את הסיכון לעששת.
  2. תפקוד רוק: מחקרים מראים כי ילדים עם עודף משקל סובלים מרמות נמוכות יותר של pH ברוק, הפרעה בהרכבו וירידה בקצב הפרשתו, מה שפוגע ביכולתו לנטרל חומצות ולהגן על האמייל.
  3. עמידות לאינסולין והפרעות מטבוליות: תנגודת לאינסולין הקשורה להשמנה עלולה להשפיע על הרכב החיידקים בפה ולגרום לשינויים פרו-דלקתיים התורמים להתפתחות העששת.
  4. הרגלי היגיינה אוראלית: חלק מהמתבגרים עם עודף משקל מדווחים על צחצוח שיניים בתדירות נמוכה יותר, ייתכן בשל חוסר מודעות או מגבלות מוטיבציוניות.

מחקר שנעשה בישראל

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' איילת ברמן וצוותה בדק את הקשר בין השמנת יתר לעששת בקרב בני נוער ישראלים. המחקר, שהתבסס על מדגם של כ-1,200 מתבגרים, מצא כי בני נוער עם BMI גבוה נטו לפתח יותר נגעי עששת בהשוואה לבני נוער במשקל תקין. בנוסף, נמצא כי הרגלי התזונה בישראל, הכוללים צריכה מוגברת של שתייה ממותקת ומזון מעובד, הם גורם סיכון משמעותי לשתי הבעיות גם יחד. המחקר הדגיש את חשיבות ההתערבות המוקדמת של רופאי השיניים והמומחים לתזונה במניעת עששת והשמנה בקרב מתבגרים.

דרכי מניעה והתערבות

  1. חינוך לבריאות הפה ותזונה: יש להדגיש את הקשר בין תזונה, השמנה ועששת, ולעודד הימנעות מצריכת יתר של סוכרים ושיפור דפוסי האכילה.
  2. קידום היגיינה אוראלית: הדרכה נכונה על צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטלי ושימוש בתכשירים המכילים פלואוריד.
  3. מעקב רפואי ושיתופי פעולה: שילוב בין רופאי שיניים, רופאי ילדים ודיאטנים לטיפול רב-תחומי מקיף בהשמנת יתר ובבריאות הפה.
  4. טיפולים מותאמים: שימוש בשטיפות פה אנטיבקטריאליות, יישומי פלואוריד תקופתיים והמלצה על תוספים המעודדים בריאות רוק.

סיכום

הקשר בין השמנת יתר לעששת בקרב בני נוער הוא רב-ממדי ומשלב גורמים תזונתיים, מטבוליים והתנהגותיים. רופאי השיניים ממלאים תפקיד מרכזי בזיהוי הסיכון, בהדרכה למניעה ובמתן טיפולים מתאימים. הבנה מעמיקה של המנגנונים המעורבים יכולה לשפר את בריאותם הכללית של בני הנוער ולהפחית את נטל המחלות האוראליות.