טיפול פריודונטלי במהלך ההריון

השינויים ההורמונליים המתרחשים במהלך ההריון משפיעים על רקמות החניכיים ועלולים להחמיר מצבים פריודונטליים קיימים. ההבנה הגוברת של ההשלכות הסיסטמיות של מחלות חניכיים במהלך ההריון, כולל הקשר לסיבוכי הריון כגון לידה מוקדמת ורעלת הריון, מחייבת שיקול דעת קליני מדויק בנוגע לעיתוי הטיפול. מאמר זה סוקר את המועד המומלץ והבטוח ביותר לטיפול פריודונטלי בנשים הרות, תוך הסתמכות על עדויות מחקריות עדכניות והנחיות קליניות מוסמכות.

מבוא

הריון הוא מצב פיזיולוגי ייחודי המתאפיין בשינויים הורמונליים חדים, אשר משפיעים על מערכות רבות בגוף – ובכללן גם רקמות החניכיים. עלייה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון מגבירה את החדירות הווסקולרית ואת התגובה הדלקתית, וכתוצאה מכך שכיחות גבוהה יותר של דלקת חניכיים הריונית, ולעיתים אף החמרה של פריודונטיטיס קיימת.

הצורך בטיפול פריודונטלי במהלך ההריון נשען לא רק על מניעת נזק מקומי אלא גם על שמירה על בריאות האם והעובר. טיפול נכון, בזמן הנכון, עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מערכתיים, ומכאן חשיבותו של דיון מושכל בעיתוי האופטימלי להתערבות קלינית.

שיקולי עיתוי: טרימסטרים והשפעתם

השליש הראשון (שבועות 0–13)

בשלב זה מתרחש תהליך אורגנוגנזה – היווצרות איברי העובר. מדובר בתקופה רגישה במיוחד, בה כל התערבות חיצונית עלולה להשפיע על התפתחות העובר. לפיכך, מומלץ להימנע ככל האפשר מטיפולים שאינם דחופים.

טיפול פריודונטלי אפשרי: רק במקרה של צורך דחוף (כגון זיהום פעיל, דימום חמור או כאב). יש להמעיט בחשיפה לקרינה, חומרים פרמקולוגיים או טיפולים פולשניים.

השליש השני (שבועות 14–27)

זהו הזמן האופטימלי למתן טיפולים דנטליים בכלל וטיפול פריודונטלי בפרט. בשלב זה סיכוני הפגיעה בעובר נמוכים משמעותית, והאשה לרוב חשה יציבה פיזית ורגשית. הטיפול מתבצע בנוחות יחסית, עם תגובה טיפולית טובה.
טיפול פריודונטלי מומלץ: Scaling and root planing, הקצאת שורשים, הדרכה להיגיינת הפה, ניטור זיהומים, ולעיתים אף טיפול אנטיביוטי במידת הצורך (בהתייעצות עם הגינקולוג המטפל).

השליש השלישי (שבועות 28–40)

בשלב זה נפח הרחם גדל מאוד, והיכולת של האשה לשכב במשך זמן ממושך נפגעת. בנוסף, קיים סיכון מוגבר לתסמונת ל”ד נמוך בשכיבה (supine hypotensive syndrome), כתוצאה מלחץ על הווריד הנבוב התחתון.
טיפול פריודונטלי מותר: טיפולים דחופים בלבד, תוך התאמת מנח הגוף – מנח חצי-שוכב, תוך הטיית הגוף שמאלה. יש לקצר את משך הפגישה ולהימנע מפרוצדורות ארוכות או פולשניות.

הנחיות לשימוש בפרמקולוגיה והרדמה מקומית
• חומרי הרדמה מקומית: לידוקאין עם או בלי אפינפרין בריכוזים נמוכים נחשב בטוח בהריון (FDA Category B). חשוב להימנע מהזרקה תוך-וסקולרית.
• אנטיביוטיקה: פניצילין, אמוקסיצילין וקלינדמיצין מותרים לשימוש. יש להימנע מטטרציקלינים עקב השפעה על התפתחות השיניים והעצמות של העובר.
• משככי כאבים: פרצטמול הוא הבחירה המועדפת. אין להשתמש ב-NSAIDs, בעיקר לא בשליש השלישי.

השפעות מערכתיות של מחלות חניכיים בהריון

מחקרים מצביעים על קשר בין מחלות פריודונטליות לבין לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ואף רעלת הריון. אמנם אין עדות חד-משמעית לכך שטיפול פריודונטלי מונע את הסיבוכים, אך שמירה על בריאות החניכיים נתפסת כצעד מונע חשוב ברפואת אם-עובר.

Offenbacher et al. (1996) מצאו כי נשים הסובלות מפריודונטיטיס נמצאות בסיכון גבוה פי 7 ללידה מוקדמת. למרות שהממצאים דורשים מחקר נוסף, הם תומכים בגישה מניעתית ופרואקטיבית לטיפול דנטלי בהריון.

המלצות קליניות לסיכום
1. יש לתזמן טיפול פריודונטלי שגרתי לטרימסטר השני.
2. בטרימסטר הראשון והשלישי – טיפול דחוף בלבד, תוך נקיטת אמצעי זהירות.
3. יש ליידע את המטופלת על חשיבות היגיינת הפה במהלך ההריון, ולהדריך אותה בהתאם.
4. יש לפעול בשיתוף פעולה עם רופא/ת הנשים של המטופלת – במיוחד כאשר נדרש טיפול פרמקולוגי.
5. במהלך כל תקופת ההריון – ניטור מצב החניכיים בכל ביקור דנטלי.

ביבליוגרפיה נבחרת
1. Offenbacher S, et al. Periodontal infection as a possible risk factor for preterm low birth weight. J Periodontol. 1996.
2. American College of Obstetricians and Gynecologists. Oral health care during pregnancy and through the lifespan. Committee Opinion No. 569. 2013.
3. Silk H, Douglass AB, Douglass JM, Silk L. Oral health during pregnancy. Am Fam Physician. 2008.
4. Boggess KA, Edelstein BL. Oral health in women during preconception and pregnancy: implications for birth outcomes and infant oral health. Matern Child Health J. 2006.