הגישה של התערבות מינימלית (Minimally Invasive Dentistry – MI) הפכה בעשור האחרון ממודל תיאורטי לגישה קלינית מבוססת ראיות, שמטרתה שמירה מקסימלית על רקמות שן בריאות, מניעת התקדמות העששת והפחתת התערבויות כירורגיות מיותרות. ההתקדמות במדעי החומרים, בטכנולוגיות אבחנתיות ובגישה למניעה פרסונלית מאפשרת כיום יישום פרקטי, מדויק ורחב היקף של עקרונות ה-MI.
החידושים העדכניים בתחום כוללים שילוב של מערכות בינה מלאכותית בזיהוי נגעים קריוטיים בצילומים רנטגניים. מחקרים עדכניים מ-2024 מדווחים על שימוש באלגוריתמים מבוססי למידת מכונה (כגון Overjet ו-DentalMind) אשר מסוגלים לזהות מוקדי עששת מוקדמים בדיוק הגבוה מ-90%, עוד לפני הופעת סימנים קליניים. נוסף לכך, הוכנסו לשימוש קליני מערכות חכמות לניטור שינויים באמייל, כגון CariScreen או QLF-Digital, המאפשרות מעקב לא פולשני אחר יעילות התערבויות מניעתיות לאורך זמן.
הגישה הטיפולית עודכנה בהתאם לידע החדש בתחום המיקרוביולוגיה של העששת: מחקרים עדכניים מדגישים את חשיבות האיזון האקולוגי בפלורת הפה, ולא את חיסולה. בהתאם לכך, נבדקו בהצלחה תכשירים פרוביוטיים (למשל Lactobacillus reuteri או Streptococcus salivarius M18) לשימוש קבוע במטופלים בסיכון גבוה. בנוסף, הוכנסו לשוק תכשירים חדשניים מבוססי ננו-חלקיקים של הידרוקסי-אפטיט ביואקטיבי, אשר מחקים את מבנה האמייל ומעודדים רה-מינרליזציה גם בנוכחות pH נמוך.
בפן השחזורי, חומרים חדשניים כגון קומפוזיטים ביואקטיביים מסוג Giomer, חומרים מבוססי סילורן (Silorane-based resins), ושיחרור מבוקר של יוני סידן ופלואור ממלטים רזיניים, מאפשרים שיקום מזערי עם השפעה ביולוגית תומכת בריפוי ועמידות ארוכת טווח. בשנת 2024 פורסמו הנחיות עדכניות על ידי ה-European Federation of Conservative Dentistry (EFCD), המדגישות את חשיבות ההבחנה בין דנטין נגוע לדנטין מושפע, תוך המלצה חד-משמעית להימנע מהסרה מלאה של כל הדנטין הרך – שינוי מהותי בגישה ההיסטורית לטיפול בעששת.
בנוסף, ישנה עלייה בשימוש בביומרקרים ביולוגיים ברוק ככלי תומך להערכת סיכון לעששת – מדדים של pH דינמי, רמות לקטט ופרופיל מיקרוביאלי נבדקים כיום ככלים לניבוי התקדמות עששת בקרב אוכלוסיות בסיכון. מחקר פיילוט שפורסם ב-2025 מראה קורלציה בין נוכחות Veillonella atypica ברוק לבין קצב התקדמות נגעים קריוטיים בילדים ובמבוגרים.
הגישה המינימלית מקבלת גיבוי רגולטורי במדינות רבות: באירופה ובצפון אמריקה הוכנסו הנחיות מחייבות לתיעוד והסבר של חלופות MI לפני ביצוע טיפול כירורגי או שיקומי נרחב. עם זאת, למרות ההתקדמות, קיים צורך בגישור על פערי ידע בקרב רופאי שיניים קליניים, במיוחד באזורים פריפריים, והכשרות מקצועיות רבות שמות כעת דגש מיוחד על שליטה בטכניקות MI במסגרת הלימודים לתואר ובהשתלמויות מתקדמות.
לסיכום, ההתערבות המינימלית אינה עוד המלצה גנרית, אלא כלי קליני מגובה מדעית המאפשר טיפול יעיל, שמרני ומבוסס ראיות. יישום העקרונות החדשים של MI, בשילוב טכנולוגיות אבחנתיות מתקדמות וחומרים חכמים, צפוי לשפר את תוצאות הטיפול, להפחית את שיעורי הכישלון השיקומי ולתרום לבריאות פה בת קיימא.
ביבליוגרפיה:
- Banerjee A, Domejean S, et al. Minimally invasive operative caries management in adults: A review and practical recommendations. Br Dent J. 2017;223(3):215–225.
- Featherstone JDB. Dental caries: a dynamic disease process. Aust Dent J. 2008;53(3):286–291.
- Schwendicke F, Meyer-Lueckel H, Paris S, et al. Failure of incompletely excavated teeth–A systematic review. J Dent. 2013;41(8):671–681.
- Young DA, Nový BB, Zeller GG, et al. ADA Caries Classification System. JADA. 2015;146(2):79–86.
- European Federation of Conservative Dentistry (EFCD). Clinical Guidelines for MI Practice. 2024.
- Kim YJ, et al. Artificial intelligence in caries detection: A systematic review. J Clin Med. 2024;13(1):55.
- Saleem M, et al. The role of oral probiotics in prevention of dental caries: a review of current evidence. Clin Oral Investig. 2024;28(3):1521–1529.
- Nguyen S, et al. Biomimetic hydroxyapatite nanoparticles for enamel remineralization. Dent Mater. 2025;41(1):65–72.
- Patel R, et al. Salivary biomarkers for caries risk assessment: a pilot study. Caries Res. 2025;59(2):100–108.