השתלים דנטליים מציגים שיעורי הישרדות גבוהים של 90-95% ל-10 שנים, אך גורמי סיכון ספציפיים הקשורים למטופל יכולים להשפיע משמעותית על התוצאות. מחקרים עדכניים מראים כי כישלון מוקדם (עד 6 חודשים) מהווה 83.5% מכלל הכישלונות, בעוד שכישלון מאוחר (לאחר עמסה) מהווה 16.5%. הבנת גורמי הסיכון מאפשרת תכנון טיפול מותאם וניהול ציפיות ריאליות.
גורמי הסיכון העיקריים
עישון טבק מהווה את גורם הסיכון הבולט ביותר להישרדות השתלים. מעשנים נמצאים בסיכון משמעותית גבוה יותר לכישלון, במיוחד בעצם טרבקולרית רופפת. עישון פוגע בהספקת דם, מפריע לריפוי ומחליש את התגובה החיסונית. מעשנים של יותר מ-20 סיגריות ליום מציגים סיכון גבוה במיוחד.
סוכרת מסוג 2 מהווה גורם סיכון משמעותי, במיוחד כאשר לא מאוזנת. מטופלים עם סוכרת לא מאוזנת נמצאים בסיכון פי 2-3 לפתח פריאודנטיטיס ומחלות פרי-השתליות. מטופלים עם HbA1c < 7% מציגים שיעורי הישרדות דומים למטופלים בריאים, בעוד שסוכרת לא מאוזנת מעלה משמעותית את שיעורי הכישלון.
היסטוריה של מחלות פריאודנטליות מהווה גורם סיכון מורכב. מחקרים מראים כי פריאודנטיטיס מטופלת אינה מעלה את הסיכון לכישלון מוקדם, אך עשויה להעלות את הסיכון לכישלון מאוחר ולמחלות פרי-השתליות. מחלה פעילה מהווה הוראת נגד יחסית להשתלה.
גיל משפיע משמעותית על הישרדות השתלים. מטופלים מעל 65 נמצאים בסיכון גבוה יותר (RR=2.24) בהשוואה למטופלים מתחת לגיל 40. מעניין לציין כי מטופלים בגילאי 30-60 מציגים סיכון גבוה יותר לכישלון מוקדם (OR=2.542), ככל הנראה בגלל עומסים מכניים גבוהים יותר.
גורמי סיכון אנטומיים וטכניים
מיקום השתל משפיע על שיעורי ההישרדות. השתלים בלסת התחתונה האחורית נמצאים בסיכון גבוה יותר לכישלון מוקדם (OR=3.729), בעוד שהשתלים בלסת העליונה מציגים 83% מהכישלונות, עיקר בגלל איכות עצם נמוכה והצורך בהליכי הגדלה.
איכות עצם מציגה תופעות מעניינות. עצם מסוג I (איכות גבוהה) נמצאת בסיכון גבוה יותר לכישלון מוקדם (OR=3.689) – תופעה הנקראת “פרדוקס איכות העצם”, ככל הנראה בגלל צפיפות יתר המפריעה לריפוי. עצם מסוג IV מהווה גורם סיכון מובהק, במיוחד בשילוב עם גורמי סיכון אחרים.
הליכי הגדלת עצם מעלים את הסיכון לכישלון (OR=1.742), כאשר 42% מהכישלונות קשורים להליכי רמת סינוס. מומלץ לשקול השתלה מדורגת במקרים של הגדלת עצם נרחבת.
גורמים הקשורים לשתל: השתלים קצרים מ-10 מ”מ נמצאים בסיכון גבוה יותר (OR=2.972-3.972), השתלה מיידית מעלה את הסיכון (OR=3.509-3.742), ועמסה מיידית מהווה גורם סיכון נוסף לכישלון מוקדם.
מחלות פרי-השתליות והטיפול התחזוקתי
פרי-אימפלנטיטיס מהווה את הסיבוך הנפוץ ביותר ברפואת השתלים, עם שכיחות של כ-20%. גורמי הסיכון כוללים פלאק, עישון, היסטוריה של פריאודנטיטיס, חספוס פנים השתל ושאריות מלט. פרי-מוקוזיטיס מהווה את השלב המוקדם, הדומה לדלקת חניכיים, וניתן לטיפול ומניעה יעילים.
טיפול תחזוקתי קבוע הוא קריטי להישרדות השתלים לטווח הארוך. מטופלים הנוכחים לטיפול תחזוקתי מציגים שיעורי הישרדות גבוהים משמעותית. התדירות צריכה להיות מותאמת לרמת הסיכון: מטופלים בסיכון נמוך – כל 6 חודשים, בסיכון בינוני – כל 3-4 חודשים, בסיכון גבוה – כל 2-3 חודשים.
נתוני הישרדות עדכניים ותחזיות
מטה-אנליזה עדכנית מ-2019 על 18 מחקרים מראה שיעור הישרדות של 96.4% ל-10 שנים ברמת השתל (95% CI: 95.2%-97.5%), עם רווח חיזוי של 91.5%-99.4%. ניתוח רגישות הלוקח בחשבון נשירת מטופלים מראה שיעור הישרדות ריאלי יותר של 93.2% (95% CI: 90.1%-95.8%) עם רווח חיזוי של 76.6%-100%. מחקרים ארוכי טווח (20 שנה) מ-2024 מראים שיעורי הישרדות של 92% במחקרים פרוספקטיביים, יורדים ל-78% לאחר התאמה לנשירת מטופלים. במחקרים רטרוספקטיביים, שיעור ההישרדות ל-20 שנה הוא 88%.
מטופלים עם מספר השתלים מציגים יחס סיכון של 5.85 לכישלון בהשוואה למטופלים עם השתל יחיד, ככל הנראה בגלל גורמי סיכון משותפים לאבדן שיניים וכישלון השתלים.
המלצות קליניות
הערכה מוקדמת: יש לבצע הערכה מקיפה של כל גורמי הסיכון. מעשנים זקוקים להפסקת עישון לפני השתלה, מטופלי סוכרת לאיזון מלא, ומטופלים עם מחלות פריאודנטליות לטיפול ויציבות מלאים.
תכנון טיפול מותאם: במקרים של איכות עצם נמוכה, יש לשקול שתלים ארוכים יותר או הליכי הגדלת עצם. מטופלים עם גורמי סיכון מרובים זקוקים לגישה זהירה יותר, עם שיקול של השתלה מדורגת ותכנון טיפול תחזוקתי אינטנסיבי.
מעקב ואיתור מוקדם: סימני אזהרה כוללים כאב, נפיחות, דימום ספונטני, הפרשה או תחושת רפיון. בדיקות מעקב חייבות לכלול הערכה קלינית ורדיוגרפית, כאשר אובדן עצם של יותר מ-2 מ”מ בשנה הראשונה מהווה סימן אזהרה.
הסכמה מדעת: חשוב לספק למטופלים מידע מלא על שיעורי הישרדות רלוונטיים למצבם הספציפי, תוך התחשבות בגורמי הסיכון שלהם. הנתונים הכלליים של 95% הישרדות עשויים שלא לחול על מטופלים עם גורמי סיכון מרובים.
סיכום
הישרדות השתלים מושפעת ממגוון גורמי סיכון הקשורים למטופל. עישון, סוכרת לא מאוזנת וגיל מתקדם מהווים את גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר. גורמים מקומיים כמו איכות עצם, מיקום השתל והליכי הגדלה משפיעים גם הם על התוצאות. המפתח להצלחה לטווח הארוך טמון בהערכה מקיפה של גורמי סיכון, תכנון טיפול מותאם, וטיפול תחזוקתי קפדני לכל החיים. למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים, השתלים דורשים מחויבות לטווח הארוך הן מצד המטופל והן מצד הצוות הרפואי.
רשימת ספרות
1. Jain S, Hemavardhini A, Ranjan M, et al. Evaluation of Survival Rates of Dental Implants and the Risk Factors: A Retrospective Follow-Up Study. Cureus. 2024;16(3):e55360.
2. French D, Ofec R, Levin L. Long term clinical performance of 10,871 dental implants with up to 22 years of follow-up: A cohort study in 4247 patients. Clin Implant Dent Relat Res. 2021;23(4):671-678.
3. Yang Z, Pan H, Shang J, et al. The survival rates and risk factors of implants in the early stage: a retrospective study. BMC Oral Health. 2021;21:325.
4. Howe MS, Keys W, Richards D. Long-term (10-year) dental implant survival: A systematic review and sensitivity meta-analysis. J Dent. 2019;84:9-21.
5. Kupka JR, König J, Al-Nawas B, et al. How far can we go? A 20-year meta-analysis of dental implant survival rates. Clin Oral Investig. 2024;28(10):541.
6. Chrcanovic BR, Kisch J, Albrektsson T, Wennerberg A. Factors influencing early dental implant failure. J Dent Res. 2016;95(9):995-1002.
7. Heitz-Mayfield LJ, Huynh-Ba G. History of treated periodontitis and smoking as risks for implant therapy. Int J Oral Maxillofac Implants. 2009;24(Suppl):39-68.
8. Klokkevold PR, Han TJ. How do smoking, diabetes, and periodontitis affect outcomes of implant treatment? Int J Oral Maxillofac Implants. 2007;22(Suppl):173-202.
9. Anner R, Grossmann Y, Anner Y, Levin L. Smoking, diabetes mellitus, periodontitis, and supportive periodontal treatment as factors associated with dental implant survival: a long-term retrospective evaluation. Implant Dent. 2010;19(1):57-64.
10. Chen H, Liu N, Xu X, et al. Smoking, radiotherapy, diabetes and osteoporosis as risk factors for dental implant failure: a meta-analysis. PLoS One. 2013;8(8):e71955.
11. Derks J, Tomasi C. Peri-implant health and disease. A systematic review of current epidemiology. J Clin Periodontol. 2015;42(Suppl 16):S158-171.
12. Schwarz F, Derks J, Monje A, Wang HL. Peri-implantitis. J Periodontol. 2018;89(Suppl 1):S267-S290.
13. Roccuzzo M, Bonino F, Bonino L, Dalmasso P. Surgical therapy of peri-implantitis lesions by means of a bovine-derived xenograft: comparative results of a prospective study on two different implant surfaces. J Clin Periodontol. 2011;38(8):738-745.
14. Salvi GE, Cosgarea R, Sculean A. Prevalence and mechanisms of peri-implant diseases. J Dent Res. 2017;96(1):31-37.
15. Berglundh T, Armitage G, Araujo MG, et al. Peri-implant diseases and conditions: Consensus report of workgroup 4 of the 2017 World Workshop. J Clin Periodontol. 2018;45(Suppl 20):S286-S291.