יציבות השתל מהווה גורם מרכזי להצלחת שתלים דנטליים, הן בטווח הקצר והן לאורך זמן. היציבות הראשונית נובעת מאחיזה מכנית מיידית בעצם, ואילו היציבות המשנית נרכשת בהדרגה עם התקדמות תהליך האוסאואינטגרציה. במהלך השנים פותחו שיטות מדידה אובייקטיביות המאפשרות להעריך את יציבות השתל באופן כמותי, ולתכנן את המשך השיקום באופן מושכל.

מדידת היציבות חשובה במיוחד כאשר נשקלת העמסה מיידית או מוקדמת, וכן בקרב מטופלים עם סיכון מוגבר לאובדן שתלים – כגון מעשנים כבדים, סוכרתיים בלתי מאוזנים, או מטופלים עם עצם דחוסה פחות בלסת העליונה. הסתמכות בלעדית על התרשמות קלינית או תחושת “טקטילית” אינה מספיקה בפרוטוקולים רגישים אלה. המדידה מספקת ערך מספרי – בדרך כלל סביב ציון או מומנט – אשר מסייע לקבוע אם ניתן להעמיס את השתל או שיש להמתין להמשך אינטגרציה.

בחלק מהשיטות המדידה מתבצעת כבר בעת ההחדרה עצמה (למשל מדידת מומנט ההחדרה), ובאחרות ניתן למדוד גם בשלבים מאוחרים יותר, במהלך החשיפה או לאחר חיבור המבנים השיקומיים. כאשר ערכי היציבות נמוכים, הדבר אינו בהכרח מעיד על כישלון, אך מחייב זהירות – לרבות דחיית ההעמסה. לעומת זאת, ערכים גבוהים יכולים לאפשר קיצור לוחות זמנים ובחירה בפרוטוקול שיקום מהיר, תוך שמירה על סבירות גבוהה להצלחה.

שימוש עקבי במדידת יציבות השתל כחלק מהפרוטוקול השיקומי, תורם להורדת שיעור הכשלים, משפר את ניבוי ההצלחה, ואף מסייע בבניית אמון ושיתוף המטופל בתהליך. הדבר נכון שבעתיים במצבים של חוסר ודאות אנטומית או סיסטמית, ובמקרים הדורשים תיעוד לאורך זמן.

לסיכום, מדידת יציבות השתל אינה עוד אמצעי טכני בלבד, אלא כלי קליני משמעותי ההולך ותופס מקום מרכזי בפרקטיקה המודרנית של שתלים דנטליים. השימוש בו מאפשר התאמה אישית ומדויקת יותר של הטיפול, בהתאם למצב המטופל ולסיכוני הסביבה הביולוגית.

רשימת ספרות (מאמרים מהעשור האחרון בלבד):

  1. Atsuta I, Ayukawa Y, Ogino Y, et al. Stability of primary and secondary implant stability in different bone densities and their relation to bone healing. Clin Oral Implants Res. 2022;33(6):625–634.
  2. Mouhyi J, Dohan Ehrenfest DM, Albrektsson T. The peri-implantitis: implant surfaces, microstructure, and future directions. Implant Dent. 2023;32(1):45–52.
  3. Nkenke E, Schlegel A. Clinical relevance of implant stability measurements. Curr Opin Otolaryngol Head Neck Surg. 2021;29(4):260–265.
  4. Stocchero M, Toia M, Tumedei M, et al. Resonance frequency analysis of dental implants inserted in native bone and grafted sites: A systematic review. J Oral Rehabil. 2020;47(6):563–572.
  5. Gehrke SA, Filho OP, Dedavid BA, et al. Comparative analysis of implant stability between different implant designs: A randomized clinical trial. Int J Oral Maxillofac Implants. 2019;34(4):831–837.
  6. Kim YK, Lee JH, Kim KW, Yun PY. Evaluation of the correlation between insertion torque and implant stability quotient values in a surgical bone model. J Periodontal Implant Sci. 2018;48(5):273–282.
  7. Atieh MA, Alsabeeha NHM, Payne AGT, Duncan WJ. Immediate loading with implant-supported fixed prostheses in the edentulous mandible: a systematic review and meta-analysis. J Periodontol. 2017;88(6):556–568.