בעבודה הדיגיטלית של השנים האחרונות – סריקה, תכנון ממוחשב, כרסום והדפסה – אנו מדברים הרבה על סורקים, תוכנות ותהליכי עבודה, אבל לעיתים שוכחים את חומר הגלם שמחזיק את כל העסק: דיסק הטיטניום במכונת הכרסום. ממנו נוצרים הכתרים, הגשרים, המבנים על גבי שתלים, התותבות ההיברידיות והסדים הכירורגיים. הבחירה בדיסק מסוים איננה החלטה טכנית בלבד, אלא החלטה שמשפיעה ישירות על דיוק השיקום, עמידותו, נוחות העבודה במעבדה וייתכן שגם על תגובת הרקמות.

ברוב הדיסקים הדנטליים נפגוש שני סוגי טיטניום עיקריים. הראשון הוא טיטניום “מסחרי טהור” (Commercially Pure – cpTi), בדרך־כלל בדרגה 4. זהו חומר בעל חוזק טוב, עמידות לקורוזיה ועיבודיות יחסית נוחה (קל יותר לכרסום, פחות עומס על הספינדל ופחות שחיקה של הכלים). השני הוא סגסוגת Ti-6Al-4V, לרוב בדרגה 5 או בדרגת ELI (Grade 23), שבה רמת הזיהומים נמוכה יותר. סגסוגת זו חזקה יותר ועמידה יותר לעייפות מתכת, ולכן מתאימה במיוחד לעבודות גדולות ונושאות עומס – גשרים ארוכים, שיקום לסת שלמה ותותבות על גבי מספר שתלים. סקירות עדכניות מדגישות כי cpTi ו-Ti-6Al-4V הן עדיין הסגסוגות המרכזיות והאמינות ביותר לשימוש דנטלי.

מבחינה קלינית־מעשית, ניתן לחשוב על חלוקה פשוטה: בשיקום יחידני או בגשרים קצרים על גבי שיניים טבעיות, cpTi Grade 4 בדרך־כלל יספק חוזק מספיק, והעיבוד יהיה מעט “נעים” יותר למכונה ולכלים. לעומת זאת, בגשרים ארוכים, בשיקום פה מלא ובשיקומים על שתלים תחת עומס לעיסה משמעותי, עדיף בדרך כלל לעבור לדיסקים מסגסוגת Ti-6Al-4V Grade 5 או 23, כדי לקבל מרווח ביטחון גדול יותר מבחינת שבירת מתכת ועייפות לאורך שנים.

איכות הדיסק לא נקבעת רק לפי סוג הסגסוגת, אלא גם לפי התקנים שהוא עומד בהם. תקנים כמו ISO 5832-3 ותקני ASTM מקבילים מגדירים מה חייב להיות בהרכב, אילו ערכי חוזק וקשיות מינימליים נדרשים ואיך בודקים אותם. יצרן שאינו מציג עמידה בתקנים אלו, ואינו מספק אישורי CE/FDA וגיליון נתונים טכני מסודר, מותיר סימן שאלה לגבי החומר. נוסף על כך, מחקרים עדכניים מראים שהבדלים דקים בהרכב ובאיכות פני השטח יכולים להשפיע על קורוזיה, על שחרור יוני טיטניום בממשק שתל–אבוטמנט ועל תהליכים דלקתיים סביב שתלים.

נושא מרכזי נוסף הוא עיבודיות (machinability). טיטניום בכלל, ובייחוד Ti-6Al-4V, איננו חומר קל לכרסום: הוא מוליך חום בצורה מוגבלת, נוטה להתחמם ולהידבק לכלים, ויכול לשחוק את הספינדל והכלים מהר יותר אם עובדים עם פרמטרים לא נכונים. cpTi לרוב “ידידותי” יותר למכונה, אך גם בו נדרשת הקפדה על מהירות ציר, עומק חיתוך וקירור. יצרנים רבים מציינים על גבי הדיסק שהוא עבר דחיסה איזוסטטית בחום (Hot Isostatic Pressing – HIP) או טיפולי חישול וריקוע. תהליכים אלו מפחיתים נקבוביות מיקרוסקופית, משפרים עמידות לעייפות ומייצבים את התנהגות החומר בכרסום ובשימוש. במעבדה המשמעות היא פחות עיוותים אחרי הכנסתו לפה, פחות תיקוני ליטוש וריתוך ופחות שבירת כלים. מחקרים על Ti-6Al-4V למטרות CAD/CAM אכן מדגימים הבדלים בתכונות המכאניות ובעיבודיות בין חומר שעבר טיפול כזה לבין חומר “רגיל”.

גם הדיסק האיכותי ביותר לא יניב תוצאה טובה אם הוא לא מתאים למכונת הכרסום. יש לוודא שהקוטר (לרוב 98 או 98.5 מ״מ, אך קיימות גם מידות אחרות), העובי, צורת הטבעת וגיאומטריית ההולדר תואמים בדיוק את המערכת שבשימוש. חוסר איזון קטן במתקן הכרסום עלול לגרום לרטט, לפגוע בפני השטח ובדיוק ההתאמה, ולקצר את חיי הספינדל. סקירות על מכונות כרסום דיגיטליות מדגישות שהדיוק הסופי הוא תמיד שילוב בין איכות חומר הגלם, איכות מערכת הקיבוע, מספר הצירים ותחזוקת המכונה.

בצד הביולוגי, חשוב לזכור שטיטניום איננו “שחור–לבן”. למרות שהוא נחשב לחומר הבטוח והמקובל ביותר ברפואת שיניים, יש כיום לא מעט עבודות שמראות כי בממשק שתל–אבוטמנט, ובעומסים פונקציונליים, יכולים להשתחרר חלקיקי טיטניום ויונים בכמויות קטנות. נבדק קשר בין סוג הסגסוגת, איכות פני השטח ודיוק ההתאמה לבין היקף השחרור הזה והתגובה התאית והרקמתית סביב השתל. המשמעות עבורנו היא שיש יתרון אמיתי לשימוש בסגסוגות באיכות גבוהה, לרבות Grade 23 עם רמת זיהומים נמוכה, ולשמירה על פרוטוקול עבודה מדויק מבחינת התאמה והידוק.

היישומים של דיסקי טיטניום מתרחבים גם מעבר למבנים וכתרים. יותר ויותר מעבדות משתמשות בדיסקים לייצור שלדי תותבות היברידיות – תותבות שלמות שבהן משולב שלד טיטניום מודפס או מכורסם בתוך בסיס PMMA שנוצר ב-CAD/CAM. עבודות ניסוייות וקליניות הראו ששילוב כזה משפר את עמידות התותבת לשבר ולעייפות לעומת בסיסים פולימריים בלבד, ומציע לחולה תותבת קלה יחסית אך חזקה ויציבה לאורך זמן. בנוסף, טיטניום מהווה חלופה מעניינת לשלדי Co-Cr מסורתיים, בזכות המשקל הנמוך והאינטגרציה הקלה שלו בעולם הדיגיטלי.

כדי להפוך את הבחירה בשטח לפשוטה יותר, אפשר לסכם את השיקולים לכמה שאלות מפתח. ראשית, מהי האינדיקציה? אם מדובר בשיקום יחידני או גשר קצר, cpTi Grade 4 כנראה יספיק. אם מדובר בגשר ארוך, פה מלא או שיקום על שתלים מרובים – יש היגיון בבחירה בסגסוגת Ti-6Al-4V Grade 5 או 23. שנית, האם היצרן מציג תקנים ואישורים ברורים (ISO/ASTM, CE/FDA, גיליון נתונים מסודר)? שלישית, האם הדיסק עבר תהליכי HIP או חישול שמשפרים עמידות ועיבודיות? רביעית, האם קיימת התאמה מלאה בין מידות הדיסק למכונה וההולדר? וחמישית, האם בוצע “פיילוט” קטן במעבדה – כרסום גשר או שניים – כדי לבדוק דיוק, זמן עבודה ושיעור שבירת כלים לפני מעבר מקיף?

במבט כולל, דיסקי טיטניום למערכות CAD/CAM אינם רק פריט במלאי, אלא מרכיב אסטרטגי בשרשרת הייצור הדיגיטלית. החלטה מושכלת בבחירתם, המתבססת על סוג הסגסוגת, תקנים, עיבודיות, התאמה למכונה ושיקולים ביולוגיים, משפרת את איכות השיקום ואת היציבות שלו לאורך זמן, ומאפשרת להפיק את המרב מן ההשקעה בטכנולוגיה הדיגיטלית במרפאה ובמעבדה.

רשימת ספרות 

  1. Nicholson JW. Titanium alloys for dental implants: a review. Prosthesis. 2020;2(2):100–116.
  2. Chonin A, Kancheva M, Uzunov T, et al. Types and biological effects of titanium alloys in prosthodontics. Folia Med (Plovdiv). 2025;67(1).
  3. Mangal M, Singh S, Kakkar M, et al. Metal ion release of titanium and titanium alloy dental implants: a systematic review. J Indian Soc Periodontol. 2025;29(5).
  4. Arregui M, Giner L, Ibañez FJ, et al. Ion release from dental implants, prosthetic abutments and crowns under physiological and acidic conditions. Coatings. 2021;11(1):98.
  5. Delgado-Ruiz R, Brintouch I, Ali A, et al. The effect of the incorporation of a 3D-printed titanium framework on the mechanical properties of CAD/CAM denture base materials. Prosthesis. 2024;6(4):753–766.
  6. Cherneva S, Petrunov V, Petkov V, Bogdanov V, Simeonova S. Structure and mechanical properties of milled and 3D-printed Ti-6Al-4V alloys for subtractive and additive CAD/CAM manufacturing in dentistry. Appl Sci (Basel). 2023;13(21):11958.
  7. Sambo AM, Younas M, Njuguna J. Insights into machining techniques for additively manufactured Ti6Al4V alloy: a comprehensive review. Appl Sci (Basel). 2024;14(22):10340.
  8. Ruggiero G, Sorrentino R, Venezia P, Luongo G, Zarone F. Qualitative aspects and minimum requirements of milling machines in digital dentistry: a narrative review. Digital Dent J. 2025;1(1).
  9. Kandaswamy E, et al. Titanium corrosion products from dental implants and their effects on cells and cytokine release: a review. J Dent. 2024;139:104792.
  10. Park C, Huh YH, Cho LR. A comprehensive narrative review exploring the current landscape of digital complete denture technology and advancements. J Adv Prosthodont. 2025;17(2).