טעויות נפוצות בסריקה אינטרא-אורלית: מדריך מעודכן למניעה ושיפור דיוק

סריקה אינטרא-אורלית דיגיטלית הפכה לכלי מרכזי במרפאת השיניים המודרנית, והיא משמשת למגוון יישומים החל מתכנון שיקומים ועד יישור שיניים. עם זאת, איכות הסריקה תלויה במידה רבה בטכניקת העבודה של הרופא ובהבנת מגבלות הטכנולוגיה. מחקר חדשני שפורסם בינואר 2025 ב-Journal of Esthetic and Restorative Dentistry זיהה לראשונה באופן שיטתי את כלל סוגי שגיאות הסריקה, תוך חלוקה ל-11 קטגוריות שונות – שבע מהן נגרמות על ידי המפעיל וארבע נגרמות על ידי תנאי הפה של המטופל. הבנת טעויות אלו וכיצד למנוע אותן היא קריטית להצלחת זרימת העבודה הדיגיטלית.

שגיאות הקשורות למפעיל הסורק

מחקר Revilla-León וחב’ (2025) מיפה לראשונה את שבע קטגוריות השגיאות הנפוצות הנגרמות על ידי המפעיל: mesh hole errors (חורים ברשת הדיגיטלית), stitching errors (שגיאות בתפירת השטחים), tissue errors (שגיאות ברקמה), reliability errors (שגיאות באמינות), umbrella errors, implant scan body geometry errors ו-scanning noise errors. הזיהוי המדויק של כל אחת מהשגיאות הללו והבנת הגורם לה מאפשרים תיקון מיידי או החלטה אם מדובר במגבלת תוכנה/חומרה שדורשת סריקה חוזרת.

שגיאת mesh hole, השכיחה ביותר, מתרחשת כאשר הסורק לא מצליח לתפוס את האנטומיה המלאה של השן, מה שיוצר חורים במודל הדיגיטלי. הסיבה העיקרית היא תנועה מהירה מדי של ראש הסורק או חוסר חפיפה (overlap) מספקת בין שטחי סריקה עוקבים. מחקרים ממליצים על חפיפה של לפחות 50% בין שטחים סמוכים כדי לאפשר לתוכנה “לתפור” את חלקי הסריקה במדויק.

שגיאת stitching מתרחשת כאשר התוכנה מיישרת בצורה לא נכונה את חלקי הסריקה השונים, מה שגורם לעיוותים במודל הסופי. זה קורה לרוב כאשר מתחילים את הסריקה משטח שטוח חסר מאפיינים אנטומיים ייחודיים. המלצה עדכנית היא להתחיל תמיד משטח עם מורפולוגיה עשירה, כמו משטח אוקלוזלי של טוחנת, שמספק לסורק נקודות ייחוס ברורות.

ארבע קטגוריות השגיאות הנגרמות על ידי תנאי הפה כוללות: humidity errors (רטיבות), bridge errors (גשרים), fuzzy finish line errors (קווי סיום מטושטשים) ו-scanability noise errors. שגיאת humidity היא השכיחה ביותר וקריטית במיוחד. נוכחות של רוק, דם או נוזל חניכיים יוצרת משטחים מבריקים ומשתקפים שמפריעים למצלמת הסורק. מחקר מ-2025 מצא שאפילו רטיבות מינימלית יכולה להפחית את דיוק הסריקה ב-15-25 מיקרון.

הפתרון כולל ניהול שדה יעיל באמצעות בידוד עם כותנות או רובר-דאם, שימוש בשואב רוק לאורך כל הסריקה, וייבוש חוזר של השטח כל 30-45 שניות במהלך סריקה ארוכה. חשוב במיוחד לשמור על ייבוש קפדני של המרג’ינים והשטחים האינטרפרוקסימליים.

שגיאת fuzzy finish line היא בעיה משמעותית במיוחד בסריקות לשיקומים קבועים. קו סיום סאבג’ינג’יבלי שלא נחשף כראוי או מוסתר על ידי רקמות חניכיים מדממות או היפרפלסטיות מוביל לסריקה לא מדויקת של המרג’ין. מחקרים עדכניים ממליצים על שימוש בחוטי נסיגה או פסטות המוסטטיות להעמקת הסולקוס ולחשיפת קו הסיום. בנוסף, חשוב לטפל בבריאות החניכיים לפני ביצוע ההכנה הסופית והסריקה.

בעיה נפוצה שזוהתה על ידי מעבדות דנטליות בארה”ב שעיבדו למעלה מ-200,000 סריקות דיגיטליות היא קונטקטים קלים או פתוחים בשיקומים, גם כאשר כל שאר ההיבטים של העבודה מושלמים. הסיבה העיקרית היא סריקה לא מדויקת של משטחי הקונטקט הסמוכים. משטחי קונטקט שהם “נקודתיים”, לא מקבילים או בעלי צורה לא סדירה מגבירים משמעותית את הסבירות לקונטקט פתוח בשיקום הסופי. הפתרון הוא לוודא סריקה איטית וקפדנית של האזורים האינטרפרוקסימליים, תוך סיבוב הסורק לזוויות שונות כדי לתפוס את המורפולוגיה המלאה של משטחי הקונטקט.

מחקר מ-2025 הדגיש את החשיבות של תנאי התאורה המתאימים. סורקים אינטרא-אורליים מצוידים במקור אור מכויל משלהם, ותאורה נוספת ממנורות אופרטיביות או פנסי ראש עלולה להפריע ללכידת התמונה. המלצה עדכנית היא להעמעם תאורה חיצונית ולאפשר למערכת האור הפנימית של הסורק לשלוט בחשיפה ובהשתקפות.

המרחק בין ראש הסורק למשטח השן הוא קריטי. מרחק גדול מדי מפחית את הרזולוציה וכמות הנתונים, בעוד מרחק קטן מדי יוצר אזורים עיוורים או גורם לאי-נוחות למטופל. המרחק האופטימלי משתנה בין יצרנים אך בדרך כלל נע בין 10-20 מ”מ מהמשטח.

אחת הטעויות המשמעותיות שזוהו בשנת 2025 היא אי-התאמה בין סריקות אינטרא-אורליות לקבצי CBCT. אפילו סטייה של מילימטר אחד יכולה להשפיע על מספר שלבים בזרימת העבודה של שתלים – תכנון השתל, עיצוב המדריך הכירורגי, ביצוע הניתוח והתאמת התותבת הסופית. מחקרים עדכניים מדגישים את החשיבות של למידת טכניקות הערכה לזיהוי ותיקון בעיה זו מוקדם בתהליך הסריקה. במקרים של full arch עם מספר שתלים, אי-התאמות מובילות לרוב לגשרים שאינם מתאימים באופן פאסיבי.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בשנים 2024-2025 היא שילוב בינוי מלאכותי ישירות בסורקים אינטרא-אורליים. מחקר שפורסם במרץ 2025 הראה כי AI משפר משמעותית את דיוק הסריקות על ידי זיהוי ותיקון אוטומטי של פגמים ב-mesh. הטכנולוגיה מסוגלת למלא חורים דיגיטליים ולזהות שגיאות בזמן אמת, מה שמאפשר לקלינאי לתקן אותן מיד במהלך הסריקה.

יצרנים מובילים כמו Dentsply Sirona השיקו באפריל 2024 את ה-Primescan AC עם יכולות AI משולבות, ו-3Shape השיקה בשנת 2025 את ה-TRIOS 6 שמשלב AI לא רק לשיפור הדיוק אלא גם לאבחון בזמן אמת של בעיות כמו עששת וסדקים. מערכות אלו משמשות כ”זוג עיניים נוסף” המזהה אנומליות שהרופא עלול להחמיץ.

שוק ה-AI בהדמיה דנטלית צפוי לצמוח מ-1.28 מיליארד דולר ב-2025 ל-3.01 מיליארד דולר ב-2030, עם שיעור צמיחה שנתי של 18.6%. הטכנולוגיה כבר מיושמת לא רק בשיפור דיוק הסריקה אלא גם בתכנון טיפולים, ניתוח רדיוגרפי ואוטומציה של משימות מורכבות.

מגמה משמעותית נוספת היא המעבר לפלטפורמות מבוססות ענן שמאחדות סורקים, מערכות CAD/CAM וכלי ייצור לסביבה דיגיטלית משותפת. זה מפחית שגיאות, מייעל שיתוף פעולה ומאפשר שיתוף חלק של נתוני מקרים וקבצי עיצוב, במיוחד בין מרפאות מרובות או רשתות מעבדה. המטרה היא לעבור מסדרה של משימות מנותקות לתהליך רציף ואינטליגנטי שמשפר יעילות והתאמה.

סריקה אינטרא-אורלית היא מיומנות המתפתחת במהירות, המשלבת הבנה טכנולוגית, טכניקה נכונה ותשומת לב לפרטים. המחקרים העדכניים מ-2024-2025 מדגישים את החשיבות של הכרת 11 קטגוריות השגיאות השונות – הן אלו שנגרמות על ידי המפעיל והן אלו שנגרמות על ידי תנאי הפה. שילוב הטכנולוגיה של AI מציע פתרונות חדשים לזיהוי ותיקון שגיאות בזמן אמת, אך הוא אינו מחליף את הצורך בטכניקה נכונה ובהכנה קפדנית של שדה העבודה.

העתיד של הסריקה האינטרא-אורלית מבטיח דיוק משופר, אוטומציה מתקדמת ויכולות אבחון משולבות. עם זאת, המפתח להצלחה נשאר בידי הקלינאי – בהבנה מעמקית של הטכנולוגיה, בזיהוי מוקדם של שגיאות, ובשמירה על עקרונות בסיסיים של הכנה נכונה, ניהול רטיבות אפקטיבי ותנועה מבוקרת של הסורק.

ספרות מקצועית

1. Revilla-León M, Aragoneses R, Arroyo Valverde EM, Gómez-Polo M, Kois JC. Classification of scanning errors of digital scans recorded by using intraoral scanners. J Esthet Restor Dent. 2025;37(6):1363-1371.

2. Róth I, Géczi Z, Végh DC, Hegedüs T, Pál A, Hermann P, Schmalzl J. The role of artificial intelligence in intraoral scanning for complete-arch digital impressions: An in vitro study. J Dent. 2025;156:105717.

3. Revilla-León M, Gómez-Polo M, Sailer I, Kois JC, Rokhshad R. An overview of artificial intelligence based applications for assisting digital data acquisition and implant planning procedures. J Esthet Restor Dent. 2024;36:1666-1674.

4. Pattamavilai S, Ongthiemsak C. Accuracy of intraoral scanners in different complete arch scan patterns. J Prosthet Dent. 2024;131(1):155-162.

5. Guo J, Lu Y, Li R, et al. Influence of repeated cut-off and rescanning on the trueness of the intraoral digital scans. J Dent. 2024;150:105153.

6. Gjelvold B, Chrcanovic BR, Korduner EK, Collin-Bagewitz I, Kisch J. Intraoral digital impression technique compared to conventional impression technique: A randomized clinical trial. J Prosthodont. 2016;25(4):282-287.

7. Ahlholm P, Sipilä K, Vallittu P, Jakonen M, Kotiranta U. Digital versus conventional impressions in fixed prosthodontics: A review. J Prosthodont. 2018;27(1):35-41.

8. Mangano F, Gandolfi A, Luongo G, Logozzo S. Intraoral scanners in dentistry: a review of the current literature. BMC Oral Health. 2017;17(1):149.