בעשור האחרון המעבר מ“שתל ביד חופשית” לתכנון דיגיטלי מלא כבר אינו טרנד אלא סטנדרט עבודה מתרחב. החדשות המשמעותיות הן לא רק שיפור בכלים עצמם, אלא התכנסות של שלושה צירים: ניווט בזמן אמת (Dynamic Navigation), מערכות רובוטיות (Robotic CAIS) ושיטות רישום דיגיטלי מתקדמות לשיקום על גבי שתלים – במיוחד בשיקום לסת חסרת שיניים, שם דיוק פסיבי הוא תנאי קריטי. במקביל, כלים מבוססי בינה מלאכותית (AI) נכנסים לנקודות מפתח: סגמנטציה של CBCT, זיהוי גבולות אנטומיים, ותמיכה בתכנון.

הספרות העדכנית ממשיכה להראות כי טכניקות ממוחשבות (סטטיות, דינמיות ורובוטיות) נוטות להציג דיוק מיקום משופר ביחס לגישה חופשית, אך חשוב לא פחות: השונות (variability) וההסתמכות על פרוטוקול קשיח, עקומת למידה ודיוק הרישום (registration) הם גורמים שמסבירים חלק גדול מהפער בין “דיוק מעבדתי” לבין “דיוק קליני”. סקירה שיטתית ומטה־אנליזה שהשוותה זרמי עבודה ממוחשבים שונים הצביעה על יתרון כללי לגישות ממוחשבות, תוך הדגשת תלות חזקה בסוג המערכת ובפרוטוקול העבודה (סטטי/דינמי/רובוטי) ובתנאי המקרה הקליני.

הניווט הדינמי מביא יתרון ייחודי: “מקדחה עם GPS”. כלומר, אפשר לבצע התאמות תוך כדי תנועה, לראות סטייה בזמן אמת ולהחליט מיד על שינוי זווית/עומק. בסקירות עדכניות בתחום (כולל אוכלוסיות חסרות שיניים) הניווט הדינמי מוצג כפתרון יעיל, אך רגיש במיוחד לאיכות הרישום, ליציבות הסמנים ולניהול תנועות המטופל. במילים אחרות: הוא סלחני פחות לטעויות שלביות – אבל כשהפרוטוקול מהודק הוא עשוי להציע שילוב נוח בין תכנון מוקדם לבין גמישות תוך־ניתוחית.

הגל הבא הוא רובוטיקה: מערכות רובוטיות מתוארות כצעד נוסף מעבר לניווט, משום שהן מבצעות/מגבילות את התנועה בהתאם לתכנון ומקטינות תלות במיומנות ידנית, לפחות בחלק מהשלבים. סקירות קליניות עדכניות ברובוטיקה בהשתלות מציעות תוצאות דיוק מעודדות, ולעתים השוואה טובה מול גישות סטטיות/דינמיות וחופשיות, אך הן גם מדגישות שהראיות עדיין מוגבלות יחסית במספר המחקרים, בהטרוגניות של מערכות שונות ובמדדי תוצאה שאינם אחידים. לכן, למרות העניין הרב, נכון להציג את הרובוטיקה כרכיב שמתבגר מהר – אך עדיין דורש זהירות פרשנית והבנה מה בדיוק נמדד (סטייה קורונלית/אפיקלית/אנגולרית) ומה המשמעות הקלינית במיקום הסופי.

במקביל לצד הכירורגי, התקדמות דרמטית מתרחשת בשלב השיקומי: פוטוגרמטריה (photogrammetry) לעומת סריקה אינטרה־אורלית (IOS) ברישום קשת מלאה על גבי שתלים. בשיקום מלא, במיוחד בלסת תחתונה, דיוק הזוויות והמרחקים בין ה־scan bodies קריטי להתאמה פסיבית. סקירה שיטתית ומטה־אנליזה עדכנית מצאה שפוטוגרמטריה מציגה טרואנס ופרסיז’ן טובים יותר מ־IOS ברישום דיגיטלי לקשת מלאה, ואף דווח על סטייה זוויתית בסריקות IOS שעלולה לעלות מעבר לסף המקובל לפסיביות בחלק מהמצבים – מה שמחזק את ההיגיון בשימוש ב־try-in קשיח או אימות נוסף לפני ייצור סופי. בנוסף, מחקר in vivo cross-over הראה יתרון בפרסיז’ן לפוטוגרמטריה, עם אזהרה פרקטית לגבי סריקות IOS בקשת מלאה, בעיקר בלסת התחתונה.

ומה לגבי AI? סקירה שיטתית בתחום היישומים של בינה מלאכותית באימפלנטולוגיה מתארת שימושים רלוונטיים במיוחד: שיפור סגמנטציה של CBCT, תמיכה בזיהוי אנטומי ותכנון, וכן כלים המסייעים בזיהוי מערכות שתלים בצילומים, ניטור סיבוכים והערכת סיכון. עם זאת, המגבלה המרכזית שחוזרת היא איכות הדאטה: מודלים רבים מאומנים על מאגר מוגבל, ויש שונות גדולה בפרוטוקולים, לכן השימוש הקליני צריך להיות כתמיכה בהחלטה – לא תחליף לשיקול דעת.

השורה הפרקטית היא שה“חדש” בהשתלות הדיגיטליות אינו מכשיר אחד, אלא שרשרת עבודה: תכנון מדויק, רישום אמין, ביצוע מבוקר ואימות שיקומי איכותי. מי שמאמץ את היכולות הללו ייהנה פחות מ“קסם טכנולוגי” ויותר מהפחתת שונות, שיפור עקביות וקיצור זמן תיקונים – בתנאי שהפרוטוקול נשמר בקפדנות.

רשימת ספרות 

  1. Khaohoen A, et al. Accuracy in dental implant placement: a systematic review and meta-analysis comparing computer-assisted static, dynamic, robotics and noncomputer-assisted approaches. J Prosthet Dent. 2025.
  2. Vinnakota DN, et al. Is dynamic computer-assisted surgery more accurate than other approaches? Systematic review and meta-analysis. J Prosthet Dent. 2023.
  3. Gupta R, et al. Accuracy of dynamic navigation implant placement in completely edentulous patients: systematic review and meta-analysis. J Prosthet Dent. 2025.
  4. Jia J, et al. Accuracy of robotic computer-assisted implant surgery in clinical studies: systematic review. J Dent. 2025.
  5. Sankar H, et al. Dental implant placement accuracy with robotic surgery: systematic review and meta-analysis. 2025.
  6. Xu Z, et al. Accuracy of dental implant placement using different computer-aided approaches (dynamic/robotic): in vitro comparative study. npj Digit Med. 2024.
  7. Pozzi A, et al. Photogrammetry versus intraoral scanning in complete-arch digital implant impression: systematic review and meta-analysis. 2025.
  8. Negreiros WM, et al. Precision of complete-arch digital implant scans using photogrammetry and intra-oral scanning: an in vivo cross-over study. J Dent. 2025.
  9. Vázquez-Sebrango G, et al. The role of artificial intelligence in implant dentistry: systematic review. Int J Oral Maxillofac Surg. 2025.