עיתוי ההשתלה וההעמסה הוא אחד המשתנים המשפיעים ביותר על הצלחת טיפול שתלים, לא משום שהוא “קסם” ביולוגי חדש, אלא משום שהוא מכתיב את תנאי האתר בזמן הפעולה, את היכולת להשיג יציבות ראשונית ואת פרופיל הסיכון לסיבוכים ביולוגיים וטכניים. בעשור האחרון – ובעיקר בשנים האחרונות, הספרות נוטה פחות לחפש “פרוטוקול מנצח אחד” ויותר להדגיש התאמה דיפרנציאלית לפי מצב האתר (זיהום פעיל או לא), שלמות הדופן הבוקלית, פנוטיפ הרקמות הרכות, איכות העצם והיכולת לשלוט בעומסים.

עדכון חשוב בספרות הוא סטנדרטיזציה של הגדרות. מסמכי הקונצנזוס של ה-ITI מגדירים השתלה מיידית כהנחת שתל באותו יום העקירה; השתלה מוקדמת כשבועות לאחר עקירה עם ריפוי רקמה רכה (כ־4–8 שבועות) או עם ריפוי עצם חלקי (כ־12–16 שבועות); והשתלה מאוחרת לאחר ריפוי מלא. בהיבט ההעמסה, מוגדרת “Immediate loading” כחיבור לפרותזה באוקלוזיה בתוך שבוע מהשתלה. עצם ההגדרה הזו מחדדת: שילוב של השתלה והעמסה מיידית הוא פרוטוקול מורכב יותר, עם פחות “סובלנות” לטעויות, ולכן הוא תלוי מאוד בבחירת מקרה.

בהקשר של השתלה מיידית לאחר עקירה, העדכונים אינם מצביעים על כך שהמיידיות “מונעת ספיגה”, אלא להפך: יש הבנה טובה יותר שהרה-מודלינג של המכתש והספיגה הבוקלית הם תהליכים פיזיולוגיים שיתרחשו במידה מסוימת גם אם הושתל שתל מיידית. לכן, מה שמבדיל הצלחה קלינית יציבה הוא איכות ניהול האתר (למשל יציבות רקמה רכה, ניהול מרווחים, ותכנון שיקום זמני שמפחית עומסים) ולא רק בחירה בעיתוי המיידי. מסקנות קונצנזוס אירופאיות מראות שבאופן כללי שיעורי השרידות גבוהים במגוון פרוטוקולים, אך מדגישות שהתחום עדיין דורש מחקר נוסף כדי לחדד הנחיות מדויקות לפי תרחיש קליני.

העמסה מיידית או מוקדמת היא ההיבט שבו עיתוי הופך לשאלה מכנית-ביולוגית: האם הממשק עצם-שתל יכול לעמוד בעומסים לפני אוסאואינטגרציה בשלה. כאן יש הרחבה ברורה של גוף הראיות. סקירות שיטתיות עדכניות מצביעות על כך שהעמסה מיידית יכולה להיות אפשרות טיפולית אמינה במקרים נבחרים, אך מדגישות הטרוגניות גבוהה בפרוטוקולים. המסר הקליני ברור: הצלחה תלויה ביציבות ראשונית גבוהה, תכנון פרותטי מוקדם, והימנעות מעומסים לטרליים משמעותיים בתקופת הריפוי, ולא בעצם “מהירות” התהליך.

בפרוטוקולים פוסט-אקסטרקציוניים, המגמה בשנים האחרונות היא מעבר מגישה אגרסיבית של מיידיות בכל מחיר, לגישה סלקטיבית יותר המבוססת על קריטריונים ברורים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתוצאות מיטביות מושגות כאשר מתקיימים תנאים ביולוגיים מיטביים, בעוד שבאתרים גבוליים השתלה מוקדמת עשויה להקטין את שיעור הסיבוכים ולהקל על ניהול הרקמות. כך, העיתוי הופך לכלי לניהול סיכון ולא רק אמצעי לקיצור לוחות זמנים.

במישור היישומי, ניתן לתרגם את העדויות העכשוויות לכמה כללי אצבע. כאשר האתר נקי מזיהום פעיל משמעותי, הדופן הבוקלית שלמה, ניתן להשיג יציבות ראשונית גבוהה, וקיימת אפשרות לשיקום זמני מבוקר שאינו מכניס עומסים לטרליים, השתלה מיידית ולעיתים גם העמסה מיידית יכולות להיות בחירה צפויה ובטוחה. לעומת זאת, כאשר קיימים סימנים לזיהום פעיל, אובדן דופן בוקלית או פנוטיפ רקמה רכה דק במיוחד, יש לעיתים יתרון להשתלה מוקדמת לאחר ריפוי רקמה רכה או עצם חלקי, משום שהעיתוי המאוחר יותר “קונה” יציבות ביולוגית ומקטין רגישות לסיבוכים מוקדמים. בהעמסה, העיקרון המוביל הוא שהזמן עצמו פחות חשוב מהתנאים המכניים: ככל שאיכות העצם נמוכה יותר או שקיים עומס תפקודי צפוי גבוה, כך עולה ההיגיון בהעמסה שמרנית יותר ובשימוש בשיקום זמני ללא אוקלוזיה או בהעמסה קונבנציונלית.

בשורה התחתונה, הספרות העכשווית אינה מציבה פרוטוקול אחד כעדיף באופן גורף, אלא מדגישה התאמה דינמית בין מצב האתר לבין עיתוי ההשתלה וההעמסה. הצלחה ארוכת טווח מושגת כאשר משלבים הערכה קלינית מדויקת, תכנון שיקומי מוקדם ושליטה בעומסים, יותר מאשר בהיצמדות לעיתוי מסוים. במובן זה, “עיתוי” אינו עוד החלטה טכנית בלבד אלא חלק מאסטרטגיה ביולוגית-שיקומית כוללת שמטרתה למקסם יציבות, אסתטיקה ותפקוד תוך צמצום סיכונים.

רשימת ספרות

  1. Morton D, Hamilton A, Martin W, Dawson A. Group 5 ITI Consensus Report: Implant placement and loading protocols. Clin Oral Implants Res. 2023.
  2. ITI Consensus Database. Implant placement and loading protocols (definitions and timing intervals).
  3. Donos N, et al. Impact of timing of dental implant placement and loading: Summary and consensus statements. Clin Oral Implants Res. 2021.
  4. D’Albis G, et al. Immediate loading of implant-supported fixed partial prostheses in posterior regions: A systematic review. 2025.
  5. Rojas-Rojas PP, et al. Immediate loading of post-extraction implants: success, survival and bone loss. Appl Sci. 2024.
  6. Jurado CA, et al. Evaluating the success of immediate implants in contemporary practice. Dent J (Basel). 2025.