התפתחות טכנולוגיות ההדפסה התלת־ממדית בכירורגיית פה ולסת אפשרה ייצור שתלים מותאמים אישית (Patient-Specific Implants, PSI), המיוצרים בהתאם לאנטומיה הייחודית של המטופל. לצד היתרונות הברורים בתחום הדיוק והתאמה האנטומית, השאלה המרכזית העומדת כיום במוקד הספרות היא האם יתרונות אלו מתורגמים גם לשיפור בהישרדות השתלים, בהשוואה לשתלים קונבנציונליים¹².
הספרות העדכנית מצביעה על שיעורי הישרדות גבוהים הן עבור PSI והן עבור שתלים קונבנציונליים, אך ללא עדות עקבית לעליונות של אחת הגישות. סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות מדווחות על שיעורי הישרדות של שתלים מותאמים אישית בטווח של כ־90%–95%¹, בעוד ששיעורי ההישרדות של שתלים קונבנציונליים מדווחים לרוב מעל 94%–96% במעקב ארוך טווח, בהתאם לאינדיקציה הקלינית ולמשך המעקב². עם זאת, יש להדגיש כי PSI מיושמים לעיתים קרובות במקרים מורכבים יותר, כגון חסר עצם נרחב או שחזורים לאחר כריתה, ולכן ההשוואה הישירה בין הקבוצות אינה אחידה מבחינה קלינית.
הישרדות PSI מושפעת מגורמים הדומים לאלה המשפיעים על שתלים קונבנציונליים, ובראשם איכות העצם, יציבות ראשונית ובקרה זיהומית. לצד זאת, התאמה אנטומית מדויקת ותכנון ביומכני מותאם אישית עשויים לתרום לחלוקת עומסים מיטבית ולהפחתת מיקרו־תנועות¹. טכנולוגיות הדפסה מתקדמות מאפשרות גם הנדסת פני שטח ומבנים נקבוביים, שעשויים לשפר אוסאואינטגרציה³. עם זאת, נכון להיום אין הוכחה עקבית לכך שיתרונות אלו מתורגמים לשיפור מובהק בשיעורי ההישרדות לעומת שתלים קונבנציונליים.
בהשוואה לשתלים סטנדרטיים, היתרון המרכזי של PSI בא לידי ביטוי בעיקר במצבים של אנטומיה מורכבת. במקרים של אטרופיה מתקדמת או פגמים גרמיים נרחבים, שתלים מותאמים אישית מאפשרים לעיתים הימנעות מהליכים מורכבים כגון השתלות עצם או הרמות סינוס. בנוסף, קיצור זמן הניתוח והפחתת הצורך בהתאמות תוך־ניתוחיות מהווים יתרון פרקטי משמעותי. מנגד, יש להביא בחשבון כי הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה בדיוק השרשרת הדיגיטלית, החל מאיכות ההדמיה והתכנון ועד לדיוק הייצור, וכי טעויות בשלבים אלו עלולות להשפיע על התוצאה הסופית.
שיעור הסיבוכים הכולל בשני סוגי השתלים דומה, אך קיימים הבדלים מסוימים באופיים. בשתלים מותאמים אישית תוארו סיבוכים כגון חשיפה מוקדמת של השתל, בעיות התאמה וזיהומים מוקדמים¹, בעוד שבשתלים קונבנציונליים שכיחים יותר כשל אוסאואינטגרציה ופרי־אימפלנטיטיס. למרות הבדלים אלו, סקירות עדכניות אינן מצביעות על הבדל מובהק בשיעורי הסיבוכים הכוללים בין שתי הגישות¹².
הערכת הישרדות PSI מוגבלת כיום על ידי מספר מגבלות מתודולוגיות, ובהן הטרוגניות גבוהה של המקרים, מספר מוגבל של מחקרים פרוספקטיביים וזמני מעקב קצרים יחסית. בנוסף, העובדה ש־PSI מיושמים בעיקר במקרים מורכבים עלולה להטות את התוצאות ולהקשות על השוואה ישירה לשתלים קונבנציונליים. לפיכך, יש להתייחס לנתונים הקיימים בזהירות ולהימנע מהסקת מסקנות גורפות.
במבט קליני, ניתן לקבוע כי שתלים מודפסים תלת־ממדית מותאמים אישית מהווים פתרון אמין במקרים מורכבים, עם שיעורי הישרדות דומים לאלה של שתלים קונבנציונליים בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, אין כיום עדות מספקת ליתרון הישרדותי מובהק, ובוודאי לא בטווח הארוך. יתרונם המרכזי של PSI נותר ביכולת לספק פתרון מותאם למצבים שבהם האפשרויות הקונבנציונליות מוגבלות.
הכיוונים העתידיים בתחום כוללים פיתוח פני שטח ביואקטיביים, שילוב חומרים רזורבביליים, ביופרינטינג ושילוב תאי גזע, לצד אופטימיזציה ביומכנית מתקדמת. מגמות אלו עשויות בעתיד להשפיע לא רק על התאמה אנטומית אלא גם על מדדי הישרדות³⁴.
לסיכום, שתלים מודפסים תלת־ממדית מותאמים אישית מציגים שיעורי הישרדות גבוהים הדומים לאלה של שתלים קונבנציונליים, אך אינם מציגים בשלב זה עליונות ברורה מבחינת הישרדות. מקומם הקליני המרכזי הוא במקרים מורכבים, שבהם יתרון ההתאמה האישית עשוי להיות משמעותי יותר מהשיקול ההישרדותי בלבד.
רשימת ספרות
- Yousif E, et al. 3D-printed patient-specific implants in maxillofacial reconstruction: systematic review and meta-analysis. 2025.
- Jung RE, et al. Long-term survival and success of dental implants. Clin Oral Implants Res. 2022.
- Maintz M, et al. 3D printing of bioresorbable patient-specific implants. 2024.
- Pai AG, et al. Patient-specific implants in maxillofacial reconstruction: scoping review. 2025.
- Systermans S, et al. Hydroxyapatite PSI in maxillofacial reconstruction. 2024.
- Mangano FG, et al. Additive manufacturing in implant dentistry. J Clin Med. 2023.