האילחוש המקומי נשען זה עשרות שנים על אותם חומרים עיקריים, ובראשם לידוקאין, ארטיקאין ומפיבקאין. למרות יציבות יחסית זו, מוקד החדשנות בשנים האחרונות עבר מפיתוח מולקולות חדשות לאופטימיזציה של החומרים הקיימים ואופן מתן. אחד הכיוונים המרכזיים בהקשר זה הוא השימוש בפורמולציות ממוזגות (buffered local anesthetics), שמטרתן לשפר את חוויית ההזרקה, להשפיע על מהירות תחילת הפעולה, ולנסות לשפר את יעילות האילחוש במצבים קליניים מאתגרים.

הבסיס הפיזיולוגי לבופרינג מוכר היטב. חומרי אילחוש מקומיים מסופקים בתמיסה חומצית יחסית (pH נמוך), בעיקר לצורך ייצוב האפינפרין. בסביבה זו חלק גדול מהמולקולות נמצא בצורתו המיוננת, שאינה חודרת בקלות דרך מעטפת העצב. הוספת ביקרבונט מעלה את ה-pH ומגדילה את החלק הלא־מיונן (base), ובכך עשויה לשפר חדירה עצבית. בנוסף, נוצר CO₂, אשר לפי עבודות בסיסיות עשוי לתרום לחדירות ממברנלית ולהגברת האפקט האילחושי¹⁻².

מבחינה קלינית, הממצא העקבי ביותר הוא הפחתת כאב בעת ההזרקה. סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות מחוץ לרפואת שיניים, לצד עבודות דנטליות, מצביעות על כך שהעלאת ה-pH של התמיסה מפחיתה את תחושת הצריבה בזמן ההזרקה³⁻⁴. עם זאת, חשוב להדגיש כי עוצמת ההשפעה משתנה בהתאם לטכניקה (אינפילטרציה לעומת חסימה), לאזור האנטומי ולפרמטרים נוספים של ההזרקה.

השאלה האם בופרינג מקצר באופן עקבי את זמן תחילת הפעולה מורכבת יותר. חלק מהעבודות מדווחות על קיצור סטטיסטי בזמן האונסט, אך המשמעות הקלינית אינה תמיד ברורה, ובפרט בטכניקות של חסימה עצבית התוצאות אינן אחידות³. במילים אחרות, ייתכן יתרון, אך הוא אינו מובטח בכל מצב קליני.

היבט חשוב נוסף הוא יעילות האילחוש במצבים מאתגרים, ובעיקר בשיניים עם מעורבות פולפלית. סקירה שיטתית של Kattan וחב’ מצאה כי במקרים אלו ייתכן יתרון לבופרינג מבחינת הצלחת האילחוש⁵. עם זאת, מחקרים אקראיים מבוקרים חשובים שבחנו IANB עם לידוקאין ממוזג לא מצאו שיפור מובהק בשיעורי ההצלחה לעומת תמיסה לא ממוזגת⁶⁻⁷. גם כאשר נבחן ארטיקאין, לא הודגם יתרון ברור לבופרינג באינפילטרציה בוקאלית לטוחנות תחתונות⁸. לכן, נכון יותר להתייחס לבופרינג כגישה שעשויה לשפר תוצאות במצבים מסוימים, אך אינה משנה באופן עקבי את שיעורי ההצלחה בכל תרחיש.

בנוגע למשך האילחוש, אין עדות משכנעת לכך שבופרינג משנה באופן משמעותי את משך הפעולה של חומרי האילחוש. מרבית העבודות מצביעות על משך דומה בין תמיסות ממוזגות ולא ממוזגות, במיוחד כאשר נעשה שימוש באפינפרין.

מן הבחינה הפרקטית, הבופרינג מבוצע לרוב בסמוך להזרקה, בשל ירידה ביציבות התמיסה לאחר העלאת ה-pH. יחס ערבוב מקובל בלידוקאין עם אפינפרין הוא בקירוב 1:10 (ביקרבונט:תמיסת אילחוש), אך יש להקפיד על דיוק כדי למנוע שקיעה של החומר הפעיל⁹. כמו כן, יש להשתמש בתמיסה זמן קצר לאחר ההכנה, בשל השפעה אפשרית על יציבות האפינפרין.

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש מערכות ייעודיות המאפשרות בופרינג מבוקר ואחיד של הקרפולה בסמוך להזרקה. מערכות אלו עשויות לשפר את הנוחות והדיוק, אך הספרות הקלינית לגבי יתרונן על פני ערבוב ידני עדיין מוגבלת, ולכן יש להתייחס אליהן בזהירות כאל אמצעי מסייע ולא כסטנדרט מבוסס.

במבט כולל, פורמולציות ממוזגות אינן מהוות שינוי פרדיגמטי בתחום האילחוש, אלא שיפור נקודתי אך משמעותי בפרמטרים הקשורים לחוויית המטופל ולעיתים גם ליעילות הקלינית. היתרון הבולט ביותר הוא הפחתת כאב בהזרקה; יתרונות נוספים כגון קיצור זמן תחילת הפעולה או שיפור שיעורי ההצלחה קיימים בחלק מן המצבים אך אינם אחידים.

בסופו של דבר, הבופרינג משתלב היטב בגישה העדכנית לאילחוש: התאמה למטופל ולפרוצדורה, ושאיפה להשיג אפקט מספק במינימום אי־נוחות. פחות צריבה, לעיתים התחלה מהירה יותר, ובעיקר, כלי נוסף בידי הרופא לשיפור איכות הטיפול.

רשימת ספרות 

  1. Catchlove RF. The influence of CO₂ and pH on local anesthetic action. J Pharmacol Exp Ther. 1972;181(2):298-309.
  2. Bokesch PM, Raymond SA, Strichartz GR. Dependence of lidocaine potency on pH and CO₂. Anesth Analg. 1987;66(1):9-17.
  3. Davies RJ. Buffering the pain of local anaesthetics: a systematic review. Emerg Med (Fremantle). 2003;15(1):81-88.
  4. Hanna MN, Elhassan A, Veloso PM, et al. Efficacy of bicarbonate in decreasing pain on injection of local anesthetics: a meta-analysis. Reg Anesth Pain Med. 2009;34(2):122-125.
  5. Kattan S, Lee SM, Al Shwaimi E, et al. Do buffered local anesthetics provide more successful anesthesia than nonbuffered solutions in patients with pulpally involved teeth? J Am Dent Assoc. 2019;150(3):165-177.e1.
  6. Whitcomb M, Drum M, Reader A, Nusstein J, Beck M. Buffered 2% lidocaine with epinephrine in inferior alveolar nerve blocks: randomized double-blind study. Anesth Prog. 2010;57(2):59-66.
  7. Schellenberg J, Drum M, Reader A, Nusstein J, Fowler S, Beck M. Buffered lidocaine in symptomatic irreversible pulpitis: randomized clinical trial. J Endod. 2015;41(6):791-796.
  8. Shurtz R, Nusstein J, Reader A, Drum M, Fowler S, Beck M. Buffered 4% articaine in mandibular first molar infiltration: randomized clinical trial. J Endod. 2015;41(9):1403-1407.
  9. Malamed SF. Handbook of Local Anesthesia. 7th ed. St. Louis: Elsevier; 2020.