שילוב הנדסה וירטואלית עם דיגיטציה של המידע ברפואת השיניים הוליד כיוון חדש וחדשני לאבחון ולטיפול הדנטלי. מחברי המאמר מציינים, כי לאחרונה פותחה שיטת ניתוח מונחה של השתלה המבוססת-מחשב, על מנת להתגבר על המגבלות הקשורות לתוכניות כירורגיות מסורתיות, והיא הביאה לשיפור משמעותי של דיוק ההשתלה ומאפשרת ביצוע של ניתוח זעיר פולשני. ניתוח מונחה של שתלים המבוסס-מחשב מאפשר תכנון אופטי של מיקום השתל ומבוסס על הערכה תלת ממדית של המבנים האנטומיים החיוניים שבסביבת השתל והדרישות העתידיות של השיקום.
גישת המטלית הקונבנציונלית להחדרת שתלים כרוכה בחשיפה של שארית העצם באמצעות ניתוח מוקופריאוסטאלי מלא ולאחריו החדרת השתל וסגירה ראשונית של הרקמות. בגישה להחדרת שתלים ללא הרמת מטלית ישנם מספר יתרונות, כגון היות התהליך זעיר פולשני, פחות כואב, משפר את זרימת הדם ומונע נזק לפריוסטאום. לדבריהם, ניתוח מונחה-מחשב שהינו מדויק וניתן לשחזור יכול לאפשר ביצוע של גישה ללא הצורך בהרמת מטלית. לשם ביצוע הטיפול באמצעות מדריך, יש צורך בסדרה של תהליכים מסובכים כגון השגה והדמיה של טומוגרפיה ממוחשבת עם קרן קונוס (CBCT), סריקה דיגיטלית בתוך הפה, עריכת הטומוגרפיה ונתוני הסריקה, יצירת הנחיות תוך התחשבות בדרישות השיקום העתידיות, והחדרת השתלים באמצעות מקדחי שתל התואמים לשרוול המדריך. בין המיקום המתוכנן לפני הניתוח לבין עמדת ההשתלה בפועל עלולה להתרחש טעות, אף אם המדריך מיוצר באופן מדויק והניתוח המודרך עלול להיכשל מסיבות שונות, כגון איכות עצם לקויה, רירית עבה, התנפחות הרקמות כתוצאה מהאלחוש המקומי, תיאום לא יציב של המדריך, או נוכחות של נזק גרמי. למרות שקיימים כמה גורמים המשפיעים על מערכות של ניתוח מודרך, כגון הרזולוציה של התמונה הממוחשבת של טומוגרפיה של קרן הקונוס, סגמנטציה של התמונה, שדה הראייה, סוג התמיכה של הרקמות, גישה אם או ללא מטלית, החדרה חופשית של השתלים או בהנחייה מלאה, קיים חסר במחקר הכולל מתרפאים שעבורם הניתוח המודרך לא הצליח. לדעת החוקרים, כיוון שניתוח מודרך הינו נפוץ ברפואת השיניים של שתלים, חשוב להדגיש את מגבלותיו, לרבות הגורמים המצביעים על כך שניתוח מודרך אינו הטיפול המתאים.
מטרה
מחקר זה נערך על מנת לנתח את הדיוק של ניתוח שתל מונחה מחשב, המבוסס על סופר אימפוזיציה של טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס הנמצא בשימוש נרחב ודן במגבלות ובמחקר עתידי של מקרים בהם החדרת השתל שונה מהניתוח המונחה המתוכנן. המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי כלל מתרפאים בהם תוכנן טיפול שתלים באמצעות ניתוח מונחה מחשב, עם טומוגרפיה ממוחשבת בקרן קונוס.
המתרפאים שטופלו בשתל לפי הגישה של שימוש במדריך ללא הרמת מטלית או עם מטלית סווגו כקבוצה 1 ו-2, בהתאמה, והאחרים בהם לא ניתן היה להציב שתל באמצעות מדריך הוקצו לקבוצת הנשירה. הדיוק של הנחת השתל הוערך עם סופר אימפוזיציה של טומוגרפיה ממוחשבת בקרן קונוס .
החוקרים ניתחו את ההבדלים בסטייה במרחק של נקודת ההחדרה ובזווית הסטייה של השתלים. בהתאם לגישה הכירורגית, הראתה קבוצה 2 דיוק רב יותר בהשוואה לקבוצה 1 במרחק הסטייה (2.22 ± 0.88 ו-3.18 ± 0.89 מ"מ, בהתאמה), ובזווית (4.27 ± 2.30 ו-6.82 ± 2.71°, בהתאמה). במחקר נדונו המגבלות של ניתוח מודרך בהתחשב בממצאים של קבוצת הנשירה.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי ניתוח מונחה מחשב מוכיח דיוק רב יותר בהחדרת שתלים בגישה ללא מטלית. לדעתם יש לערוך מחקר נוסף על מנת להגביר את זמינותם של מדריכים למקרים עם עצם שיורית לא מספקת.
Ku JK, Lee J, Lee HJ, et al. Accuracy of dental implant placement with computer‑guided surgery: A retrospective cohort study.
BMC Oral Health (2022). doi.org/10.1186/s12903-022-02046-z