לדברי מחברי המאמר, עמידות לאנטיביוטיקה הפכה לבעיה עולמית בבריאות הציבור, אשר גדלה בעשורים האחרונים ונובעת משימוש יתר ושימוש לרעה באנטיביוטיקה הגורמים לבחירה, להופעה ולהתפשטות של חיידקים עמידים לתרופות. למצב זה יש השלכות חמורות על בריאות בני האדם ובעלי החיים, שכן הוא מפחית את יעילות האנטיביוטיקה בטיפול בזיהומים ומגביר את הסיכון לסיבוכים ובמקרים מסוימים מוות. על פי דוח ארגון הבריאות העולמי (WHO), מאות אלפי בני אדם מתים מדי שנה בשל זיהומים עמידים לתרופות, ומספר זה צפוי לעלות בעתיד. בשנת 2019 גרמה העמידות האנטי-מיקרוביאלית ל-1.27 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם, והרגה יותר בני אדם מאשר HIV איידס או מלריה, ושיחקה תפקיד ביותר מאשר 3.5 מיליון מקרי מוות אחרים. רישום יתר ורישום לא הולם של אנטיביוטיקה על ידי רופאים, כמו גם הזמינות הנרחבת של אנטיביוטיקה ללא מרשם במדינות רבות או דרך האינטרנט, הינם גורמים חשובים לעמידות לאנטיביוטיקה. השימוש באנטיביוטיקה מונעת בטיפולים של ניתוחי שתלים דנטליים ופרי-אימפלנטיטיס, הינם תחומים בהם קיימות דעות סותרות.
מספר סקירות שיטתיות התייחסו לאחרונה לעדויות מדעיות על היעילות של משטרי אנטיביוטיקה מניעתיים הקשורים להנחת שתלים על מנת להפחית את הסיכון לכישלון ההשתלה. מנה אחת של 3 גרם אמוקסיצילין שניתנת שעה אחת לפני הניתוח הינו פרוטוקול עם ההסתברות הגבוהה ביותר להיות הטוב ביותר למניעת כשלים בשתלים והינו סטטיסטית יעיל יותר בהפחתת כשלים בשתל בהשוואה להנחת שתל ללא טיפול מונע או עם תרופת דמה. התגלה שמינון מניעתי אנטיביוטי יחיד לפני ניתוח מספיק כדי להפחית באופן משמעותי כשלים מוקדמים בהשתלה בהשוואה לטיפול ללא אנטיביוטיקה וכן נמצא כי טיפול אנטיביוטי ממושך אינו מועיל על פני הטיפול המונע בלבד. לפי הדו"ח של ועידת הקונצנזוס של האיגוד האירופאי לאוסאואינטגרציה משנת 2015, אין לאמץ את השימוש באנטיביוטיקה מונעת באופן כללי בניתוחי השתלות שיניים ויש להגביל אותם למקרים מורכבים ולמתרפאים בעלי דיכוי חיסוני מערכתי. המחברים מציינים כי בהתחשב בהשלכות הפוטנציאליות של העמידות לאנטיביוטיקה ברפואת השיניים, חשוב להבין את דפוסי המרשם ועמדות רופאי שיניים כלפי שימוש באנטיביוטיקה.
מטרה
המחקר הנוכחי המבוסס על שאלון נועד לחקור את פרקטיקות מתן המרשמים של רופאי השיניים העובדים באירופה ביחס לטיפולי השתלות שיניים, והמודעות שלהם לגבי העמידות לאנטיביוטיקה. החוקרים הפיצו שאלון אנונימי מאומת באינטרנט באמצעות דואר אלקטרוני ל-6431 נמענים דרך האגודה האירופית לאוסאואינטגרציה. השאלון כלל 17 שאלות מובנות שחקרו משתנים דמוגרפיים, סביבת העבודה, ניסיון קליני, הגישה כלפי מתן מרשם אנטיביוטי בפרט ביחס לרפואת השיניים של שתלים ומגפת COVID-19 והמודעות לעמידות לאנטיביוטיקה. הנתונים נאספו מאפריל עד מאי 2023. 281 רופאי שיניים מ-33 מדינות באירופה השלימו את הסקר. כמעט 80 אחוזים אישרו כי הם רושמים אנטיביוטיקה באופן שגרתי כטיפול מונע וכן לאחר מיקום שתלי שיניים, במיוחד במתרפאים שנפגעו מבחינה רפואית או במקרים של השתלת עצם. אמוקסיצילין, לבד (61 אחוזים) או בשילוב עם חומצה קלבולנית (56 אחוזים) הייתה האנטיביוטיקה הנפוצה ביותר לבחירה. בקרב המשיבים הייתה מודעות גבוה לעמידות לפניצילין. יותר ממחצית דיווחו על השימוש של אנטיביוטיקה מערכתית עבור טיפול בפרי-אימפלנטיטיס. הרוב הגדול (95 אחוזים) לא רשם יותר אנטיביוטיקה מאז תחילת מגיפת COVID-19. פחות מ-40 אחוזים הצהירו כי הם עוקבים אחר ההנחיות הלאומיות למרשם אנטיביוטיקה.
מסקנות
לדברי המחברים, סקר זה חשף שיעור גבוה של מתן מרשמים לאנטיביוטיקה ברפואת השיניים של שתלים, למרות המודעות לגבי העמידות לאנטיביוטיקה בקרב הנשאלים. פיתוחן של הנחיות אירופיות והעמידה בהן זוהו כאסטרטגיה פוטנציאלית לשיפור הידע והניהול האנטי-מיקרוביאלי.
Becker K, Gurzawska-Comis K, Klinge B, et al. Patterns of antibiotic prescription in implant dentistry and antibiotic resistance awareness among European dentists: A questionnaire-based study. Clin Oral Impl Res 2024; 35: 771-780
.