עיצוב בעזרת מחשב בשילוב עם טכנולוגיית הדפסת תלת ממד בהשתלת שן אוטולוגית

המטרה של אוטו-טרָנספָּלנטָציָה של שיניים (ATT) היא החלפת שן חסרה בשן פונקציונלית מאותו מתרפא, לשיקום הלעיסה ופונקציות אסתטיות של האתר הפגוע. ניתן להשתמש ב-ATT לטיפול בפגמים דנטליים הנגרמים משיניים חסרות, עששת עמוקה, פרוגנוזה אנדודונטית גרועה ומחלת החניכיים. שיעור ההצלחה העכשווי של ATT הינו קרוב לזה של שתלים, עם כ-90 אחוזים במתרפאים צעירים יותר מגיל 30 ו-80 אחוזים במתרפאים מעל גיל 30. לדברי מחברי המאמר, ל-ATT יש יתרונות מוחלטים על פני שתלים מלאכותיים וסוגים רבים אחרים של הליכי שיקום במונחים של עלות כלכלית, הסתגלות עצמית והרגשה פיזיולוגית. הם מציינים כי בהליך ה-ATT המסורתי משתמשים בשן התורמת להכנת מכתשית אלבאולרית ישירות במהלך הטיפול, הליך המגדיל את זמן הימצאות השן התורמת מחוץ לעצם וגורם בהכרח לנזק מכני לממברנה הפריודונטלית על גבי שורש השן התורמת, ובכך מפחית את החיות של תאי החניכיים. זאת כאשר הגורם הקריטי ביותר להצלחת טיפולי ATT הוא נוכחות של ליגמנט חניכיים בעל חיות על גבי שורש השן התורמת. על מנת לפתור את הבעיות הללו ניסו חוקרים לבצע הנחייה של ניתוח ההשתלה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת והדפסת מחשב מהירה, על ידי ייצור אב טיפוס של דגם לסת משרף ודגם שן בגודל טבעי. הניסויים הקליניים הראו שהזמן החוץ אלבאולרי של השן התורמת הוא פחות מ-15 דקות ושההסתברות לספיגת שורשים היא מופחתת מאוד. המחברים מציינים כי תוצאות ניסויים אלה מצביעות על כך כי יישום העיצוב בעזרת מחשב והדפסת תלת ממד בטיפולי ATT עשויה להשיג ציפיות טובות, ואמנם בשנים האחרונות, מודלים תלת ממדיים של שיניים תורמות מיושמים באופן נרחב בטיפוליATT . עם זאת, בתהליך הניתוח בפועל, מנתח המשתמש רק במודל התלת ממדי של השן על מנת לסייע בהכנה המכתשית האלבאולרית אינו יכול לאשר את מיקום השן שעוצבה על ידי המחשב, ועל כן המיקום והסגר של דגם התלת ממד של השן אינו עולה בקנה אחד עם העיצוב המקורי. יתר על כך, נמצא שחלק מהשיניים המודפסות עם יחס נפח של 1:1 לשיניים התורמות בדימוי המחשב שונה מהשיניים התורמות בפועל ולכן, לא ניתן למקם בהצלחה חלק מהשיניים התורמות וקיים צורך בהכנה משנית, העשויה להאריך את זמן הניתוח ולהשפיע על הפרוגנוזה של ההשתלה.

מטרה

במחקר הנוכחי נבדק תפקידה של הטכנולוגיה הדיגיטלית בשיפור שיעור ההצלחה של טיפולי אוטו-טרָנספָּלנטָציָה של שיניים, למרות קיומם של הבדלים בדיוק המודל המודפס בפועל. המחקר כלל 41 מקרים של אוטו-טרָנספָּלנטָציָה של שיניים שנעזרו בדגמים מודפסים בתלת ממד ומדריכי וניתוח שחולקו לשתי קבוצות, בהתאם לאפשרות למקם את השן התורמת בהצלחה לאחר הכנת המכתשית בהנחית מודל השן.

לאחר מכן, נערכה השוואה וניתוח של זמן ההכנה של המכתשית, הזמן מחוץ לעצם ומספר הניסיונות למיקום השן התורמת בין שתי הקבוצות. נערכה גם השוואה של זמן הימצאות השן התורמת מחוץ לפה ל-15 דקות. בהערכה הפרוגנוסטית נכללה גם השכיחות של סיבוכים. זמן ההכנה הממוצע של המכתשית, הזמן הממוצע של השן התורמת מחוץ לעצם וממוצע מספר הניסיונות למיקום השן התורמת של 41 המקרים היה 12.73 ± 6.18 דקות, 5.56 ± 3.11 דקות ו-2.61 ± 1.00 בהתאמה. בקבוצה שבה לא ניתן למקם את השן התורמת בהצלחה (15.57 ± 6.14 דקות, 7.29 ± 2.57 דקות) עבר יותר זמן הכנה של המכתשית ויותר זמן מחוץ לעצם מאשר בקבוצה שבה השן התורמת הוצבה בהצלחה (9.75 ± 4.73 דקות, 3.75 ± 2.57 דקות). מספר הניסיונות למיקום השן התורמת של הקבוצה בה לא ניתן היה למקם את השן התורמת בהצלחה (3.19 ± 0.75) הייתה גבוהה מזו של הקבוצה השנייה (2.00 ± 0.86). לא היה הבדל משמעותי בשיעורי ההישרדות בין שתי הקבוצות.

מסקנות מחברי המאמר הן, כי בהשוואה לאוטו-טרָנספָּלנטָציָה המסורתית של שיניים, ככל הנראה השימוש בעיצוב בעזרת מחשב בשילוב עם הדפסת תלת ממד של מודל השן ומדריכים כירורגיים מקצרים את זמן ההכנה של המכתשית והזמן מחוץ לעצם של השן התורמת ומפחיתים את מספר הניסיונות למיקום השן התורמת, ללא קשר לסטיית בצורה הקיימת בין הדגם לבין השיניים בפועל.

Han S, Wang H, Chen J, et al. Application effect of computer‑aided design combined with three‑dimensional printing technology in autologous tooth transplantation: A retrospective cohort study. BMC Oral Health (2022). doi.org/10.1186/s12903-021-02030-z