מחברי המאמר מציינים כי אסטמה ועששת הן שתי מחלות כרוניות המתרחשות בחיים בתקופה דומה ומהוות אירועים נפוצים בילדות. שתי המחלות נפוצות ברחבי העולם, ולפי מדד נטל המחלות העולמי עששת בשיניים הנשירות הינה שכיחה מאוד ואסטמה משפיעה על יותר מ-262 מיליון בני אדם ברחבי העולם. אסטמה מאופיינת בדלקת כרונית בדרכי הנשימה ומוגדרת על ידי היסטוריה של תסמינים נשימתיים ואבחון רפואי, המבוסס על דפוסי סימפטומים והגבלת זרימת אוויר נשימתית. למרות ששתי המחלות פועלות באמצעות מנגנונים שונים, שתיהן משפיעות על ההרגלים היומיומיים ועל איכות החיים ומובילות לאובדן מספר רב של שנות חיים (YLLs). המנגנונים והדרכים הסיבתיות הקשורות לעששת ואסטמה עדיין אינם ברורים. הוצע שטיפולים תרופתיים והזנחת בריאות הפה על ידי ההורים עקב דאגה מוגברת לגבי מצב הנשימה עשוי להיות מתווך אפשרי של השפעת אסתמה בהופעת עששת השיניים. כמה סקירות שיטתיות שנערכו בעבר מצאו קשר בין עששת לבין אסטמה עבור השיניים הקבועות והנשירות, ובמטה-אנליזה מהעת האחרונה נמצא כי מדדי עששת השיניים היו גבוהים באופן משמעותי בילדים ובני נוער אסמטיים לעומת אלה ללא אסטמה, וגם לילדים ולמתבגרים הסובלים מאסטמה היו מדדי רובד גבוהים יותר, אך הממצאים היו בהקשר של ודאות נמוכה מאוד של ראיות. במטה-אנליזה נוספת נצפה סיכון להופעת עששת, שהיה גבוה פי 1.45 ופי 1.53 בקרב אסמטיים מטופלים, עבור שיניים קבועות ונשירות בהתאמה.
למרות הקשרים שנמצאו, מחברי הסקירות ציינו את הצורך במחקרים פרוספקטיביים באיכות גבוהה במטרה להסביר את הסיבתיות של קשר כזה. המחברים מתארים מודל של ניתוח משוואות מבניות (SEM), המהווה חלופה מחקרית, המאפשרת לשקול מספר מתווכים וגורמים מערפלים משתנים המשפיעים על החשיפה והקשר המתווך עם התוצאה בהתאמה, על מנת לשפר את קבלת המסקנות באמצעות מחקרי תצפית.
מטרה
בהתחשב בהשפעה של שתי המחלות, הקשר האפשרי ביניהן וחוסר הידע על המסלולים הסיבתיים, המחקר הנוכחי נועד לבדוק באמצעות SEM קשר סיבתי אפשרי בין אסטמה לבין עששת בשיניים נשירות, באמצעות נתונים שנאספו בקבוצת לידה.
החוקרים בחרו תת-מדגם של 1,303 בני אדם, תוך שימוש בנתוני המחקר של קבוצת הלידה של Pelotas משנת 2004. עששת דנטלית הוערכה באופן קליני בגיל חמש, על סמך קריטריונים של אינדקס שן עששתית, שן חסרה וסתימותdmft) ). תסמינים הקשורים לאסטמה (חרחורים וקוצר נשימה) בילדים בני שנה וארבע שנים היוו משתנים סמויים והיו החשיפות העיקריות להופעת עששת. נעשה שימוש ב-SEM על מנת לזהות השפעות אפשריות ישירות, עקיפות ומתווכות של אסטמה בעששת השיניים בשיניים נשירות. השכיחות הכללית של עששת בגיל חמש הייתה 1.95 וכאשר נערכה השוואה של ערכי dmft בין ילדים אסמטיים עם סימפטומים ואלו ללא סימפטומים, הם הציגו ערכים דומים בשתי התקופות בהן הוערכו תסמיני אסתמה (גיל שנה אחת וארבע שנים). ניתוח SEM הראה שאסתמה לא הייתה קשורה במישרין או בעקיפין למחלת העששת.
מסקנה
מחברי המאמר מסכמים, כי בשימוש במבנה של משתנה סמוי המתבסס על תסמיני אסתמה, לא נתגלתה כל השפעה סיבתית על הופעת עששת בשיניים הנשירות.
B A. Agostini, R Sarkis-Onofre, F R. Ortiz et al. Structural relationships between Asthma and Dental Caries in Children: A Birth Cohort Study in Southern Brazil. Caries Res 2024;58:63–71.