לדברי מחברי המאמר, הוכח כי אמצעי טיפול תומכים הינם חיוניים להבטחת יציבות החניכיים לטווח הארוך ומניעת אובדן שיניים. כמו כן, טיפול תחזוקה מותאם סביב השתל בהתאם לפרופיל הסיכון של המתרפא הוכח כמועיל לשם מניעת פרי-אימפלנטיטיס. נתונים ארוכי טווח הוכיחו כי מתרפאים אשר אינם מקפידים על קבלת טיפולי תחזוקה לשם מניעה לאחר התקנת השתל נחשפו לשיעור
מחברי המאמר מציינים כי החדרת שתלים מיידית (IIP) והשתלה מוקדמת (EIP) הינן גישות טיפול נפוצות להחלפת שן חסרה באזור האסתטי. IIP היא הגישה המהירה ביותר בה נדרש רק ניתוח אחד ובנוסף ניתן בגישה זו להתקין כתר ביום ניתוח ההשתלה או זמן קצר לאחר מכן, בתנאי שהושגה יציבות ראשונית מספקת של השתל. שיקום מיידי הפך לחלק
לדברי מחברי המאמר, מחלת החניכיים הינה מצב בריאותי המשפיע על כ-50 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, מצב שהופך אותה לאחת המחלות האנושיות הנפוצות ביותר. ניתן לסווג את המחלה לצורות אקוטיות וכרוניות (AP/CP), אשר שתיהן מטילות עומס משמעותי על המתרפאים ופוגעות קשות באיכות חייהם וברווחתם הכללית. מחלת טרשת העורקים הקורונרית (CA) מהווה תורמת עיקרית לתמותה העולמית וממשיכה לתבוע
לדברי מחברי המאמר, המורכבות של מחלת החניכיים נובעת מנוכחות ביופילם פולימיקרוביאלי, חוסר איזון בין שחרור ציטוקינים פרו-ואנטי דלקתיים, ונוכחות מוגברת של חיידקים שמקורם במיקרוביום של המאכסן שבשינויים סביבתיים או גנטיים מסוימים עלולים להפוך לפתוגניים ולגרום למחלות. מצב זה מוביל לאובדן הומאוסטזיס מקומי ולדיסביוזה מיקרוביאלית. לכן סביר שגורמים משתנים כגון עישון, סטרס, סוכרת, שינויים גנטיים והפרעות
לדברי מחברי המאמר, נמצא שרמת השכלה נמוכה יותר קשורה באופן סיבתי למחלת החניכיים וכי צריכת אלכוהול מהווה גורם מתווך לקשר הזה. הוצע גם שצריכת אלכוהול גורמת למחלת החניכיים ומשפיעה באופן שונה על גברים ממדינות לא מפותחות, למרות דיווחים על כמויות צריכת אלכוהול זהות או אפילו נמוכות יותר. תופעה זו, המכונה "פרדוקס נזקי האלכוהול" (AHP),
לדברי מחברי המאמר, השיטות המסורתיות למניעת עששת דנטלית כוללות אפליקציה של חומרי איטום על החרירים והחריצים של הזגוגית של השיניים הטוחנות וכן שימוש מקומי בפלואוריד. עם זאת, מוצרים המכילים פלואור הראו השפעות הגנה גרועות על עששת של פני שטח הזגוגית. השילוב של פלואוריד בהידרוקסיאפטיט לבלימת עששת עדיין שנוי במחלוקת, שכן נמצא כי יעילותו קשורה לזמינותו
מחברי המאמר מציינים, כי במחקרים מהעת האחרונה נמצא כי תדירות מחלת העששת בקרב בני נוער סינים נע בין 30.9 ל-58.1 אחוזים. בשל האופי הבלתי הפיך של עששת השיניים, מניעתה במהלך גיל ההתבגרות הינה חיונית מכיוון שהיא משפיעה על איכות החיים ותורמת בעקיפין לירידה בתפוקת המדינה. התפתחות העששת קשורה באופן משמעותי למין, גיל, אזורים שונים ותדירות
מחברי המאמר מציינים כי כשני מיליארד מבוגרים ו-520 מיליון ילדים סובלים ממחלת העששת בשיניים הקבועות והנשירות, בהתאמה. עששת דנטלית ניתנת במידה רבה, למניעה, אך אם אינה מטופלת היא מהווה נטל בריאותי רב. שכיחות עששת השיניים ממשיכה לגדול ברוב המדינות בעלות ההכנסה הנמוכה והבינונית, מצב אשר משפיע באופן לא פרופורציונלי על קבוצות מודרות ומוחלשות (ארגון הבריאות
מחברי המאמר מציינים, כי לאנליזה של המשנן והפנים של המתרפא יש חשיבות עליונה לאבחון אורתודונטי נכון ותכנון טיפול יעיל. השיטות המסורתיות להערכת המורפולוגיה הדנטופציאלית הסתמכו על הדמיה דו ממדית (2D) שהתקבלה מצילומים ורדיוגרפיה דו ממדית. היישום של טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונוס (CBCT) וסורקים תלת-ממדיים בתוך הפה והפנים בקליניקה היומיומית תרמו לשיפור האבחון וזרימת העבודה,
מחברי המאמר מציינים, כי טיפול במוך שן חיה (VPT) הינו שיטה עכשווית לטיפול בשיניים קבועות חיות עם עששת עמוקה. בתמיכת ארגונים דנטליים אנדודונטיים וארגונים דנטליים לילדים, הפופולריות שלו גדלה בשל אחוזי ההצלחה הגבוהים, היכולת לשמר את החיות והתפקוד של השיניים, הטכניקה הפשוטה, זמן הכיסא המופחת ועלות-התועלת. בשילוב עם המטרה הסופית של טיפוח חווית שיניים חיובית
