מחברי המאמר מציינים כי תחושת צריבה בפה היא סימפטום שכיח וסובייקטיבי במרפאות שיניים, המשפיע על איכות החיים של המטופל (QoL). הוערך כי השכיחות של חולים עם תסמינים של תחושת צריבה בפה היא 3.75 עד 10.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. למרות שמצב זה מתרחש לעתים קרובות, אבחון והערכה של תחושת צריבה בפה מהווה אתגר לרופא השיניים, המתבטא בעיקר באבחון מאוחר או שגוי וטיפול ממושך. לתחושת צריבה בפה יש בהכרח השפעה שלילית, וכתוצאה מכך מתקיימות חופשות מחלה ארוכות טווח, איכות חיים ירודה, עלויות בריאות גבוהות ונטל גבוה של שירותי בריאות על החברה. המתרפאים מתארים לעתים קרובות את תחושת הצריבה בפה כפה "חם", "שורף" או "צורב". תיאורטית, תחושת צריבה היא סוג של כאב שהינו שונה מכאב עמום, תחושת דקירה או אי נוחות. למרות שהצריבה נגרמת בדרך כלל על ידי חומרים מגרים מקומיים או נוירופתיה סנסורית, ישנם גורמים פוטנציאליים נוספים לתחושת צריבה בפה, כולל בעיקר מחלות של רירית הפה (כגון קנדידה בפה וליכן פלנוס של הפה), ביטויים של מחלות מערכתיות בפה (כגון סוכרת, אנמיה, ומחלת ריפלוקס), הרגלים פרא-פונקציונליים ותגובה שלילית לתרופות. תסמונת הפה השורףBMS) ) היא אחת הסיבות לתחושת צריבה בפה ונחשבת לעתים קרובות כאבחנה זמנית של רופאי השיניים ורופאים כלליים. ההתאחדות הבינלאומית לחקר הכאב קבעה ל-BMS תיאור של תחושת צריבה כרונית בפה ללא סיבה ניתנת לזיהוי, בהיעדר מצב או מחלה מקומית או מערכתית. לדברי המחברים, תוצאות של סקירה שיטתית קודמת גילו כי השכיחות של BMS במתרפאים קליניים נעה בין 1.01 ל-15.71 אחוזים ברחבי העולם על בסיס של הבדלי גזע, קריטריונים אבחוניים שונים, ואף בשל אבחנה יתרה של BMS. מכיוון שתסמונת הפה השורף מהווה לעתים קרובות את האבחנה הזמנית עבור מתרפאים עם תחושת צריבה בפה, ראוי לדעתם להעריך מחדש את השכיחות של BMS אמיתי או ראשוני.
מטרה
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה נערך על מנת לזהות את המאפיינים הדמוגרפיים, הסימנים הקליניים, מחלות מערכתיות נלוות קשורות, ההשפעה על איכות החיים ומשוב הטיפול בקרב מתרפאים עם תחושת צריבה בפה בסין, ולספק המלצות לאבחון ואסטרטגיית ניהול למצב מורכב ורב-גורמי זה.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בקרב 583 מתרפאים עם תסמיני תחושת צריבה בפה. נאספו מאפיינים דמוגרפיים, מאפיינים קליניים ומחלות נלוות מערכתיות של המשתתפים. שאלון בן 14 פריטים של פרופיל השפעת בריאות הפה ומעקב לאחר הטיפול הוערכו ונותחו בקרבם. בסך הכול, נרשמו למחקר 583 מתרפאים עם תסמיני תחושת צריבה בפה. בעיקר נפגעו נשים בגיל שלפני המנופאוזה, כאשר הגיל הממוצע היה 57.04 ± 12.03 שנים, והיחס בין נשים לגברים היה 7:1. המתרפאים חולקו ל-178 מתרפאים (30.53 אחוזים) עם BMS ו-405 מתרפאים (69.47 אחוזים) ללא BMS. לא נמצאו הבדלים משמעותיים עבור גיל, מין, מאפיינים קליניים וציוני פרופיל השפעת בריאות הפה של 14 הפריטים בין קבוצת אלו הסובלים מ-BMS לבין אלו שלא . החוקרים מדגישים כי 72 מתוך 119 מתרפאים ללא BMS שהשתתפו במעקב קיבלו הפניות לטיפול במחלות מערכתיות, מהן 76.39 אחוזים השיגו הפוגה שהייתה מלאה (45.83 אחוזים) או חלקית (30.56 אחוזים). בין מתרפאים אלו, טיפול בהפרעות במערכת העיכול (92.59 אחוזים), קנדידה של הפה (78.57 אחוזים), מחלות בלוטת התריס (66.67 אחוזים) והימנעות מחומרים מגרים מקומיים (62.50 אחוזים) היו היעילים ביותר, ונחשבים כגורמים הבסיסיים השכיחים.
מסקנות
החוקרים סוברים, כי תוצאות המחקר מצבעות על החשיבות של אימוץ ניהול רב-תחומי של תחושת צריבה בפה, ועל כן על רופאי השיניים והרופאים הכלליים לחזק את קשרי שיתוף הפעולה שלהם וההתמקדות במצבים מערכתיים ובמצבים אורליים בטיפול במתרפאים אלו.
Wu S, Zhang W, Wang Xu, et al. Challenge in the diagnosis, evaluation, and management of burning mouth sensation: A retrospective cohort study. J Am Dent Assoc 2022: doi.org/10.1016/j.adaj.2022.07.014