הקשר בין הפרעות שינה לבין תסמונת הפה הבוער

תסמונת הפה הבוער (BMS), הידועה גם בשם גלוסודיניה, גלוסלגיה, stomatodynia ו- stomatopyresis הינם מונחים המשמשים לתיאור הפרעת כאב כרונית עם אטיולוגיה לא ידועה. הפרעה זו משפיעה לעתים קרובות על נשים לאחר גיל המעבר, ומאופיינת בתחושת צריבה של חלל הפה, בהיעדר כל מחלה אורגנית שניתן לזהות. לדברי מחברי המאמר, האטיולוגיה של BMS ראשונית אינה ידועה, אך מחקרי הדמיית מוח מהעת האחרונה, תוך שימוש בקריטריונים אבחנתיים עדכניים נוירופיזיולוגיים, פסיכופיזיים ונוירופתולוגיים, הביאו להתקדמות בהבנת הפתופיזיולוגיה של המצב. ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך ש-BMS ראשוני נובע ממקור נוירופתי, אך קיים אחוז קטן של חולי BMS שאינם מפגינים חריגות בנוירופיזיולוגיות ובמדדי בדיקה חושית כמותית (QST). עקב קריטריונים אבחנתיים משתנים, השכיחות של BMS מתרחשת בין 0.7 אחוזים ל-15 אחוזים, ומשפיעה בעיקר על נשים לאחר גיל המעבר, עם יחס בין זכרים לנקבות של 1:5 עד 1:7. יתרה מכך, נראה כי השכיחות אצל זכרים ונקבות כאחד עולה עם הגיל. נכון להיום, לא קיימת תרופה ל-BMS ואין אלגוריתם סטנדרטי לניהול המחלה. למרות שרוב המקרים של BMS אינם קשורים לשינויים קליניים ברורים בחלל הפה, BMS עשוי להפחית משמעותית את איכות החיים של חולים אלה. למרות שהקשר בין BMS ודיכאון וחרדה מתועד היטב, מעט ידוע על הקשר בין BMS והפרעות שינה ובאם שיפור באיכות השינה יביא לשיפור בסימפטומים של .BMS

הסקירה השיטתית הנוכחית מבקשת להעריך את הקשר של הפרעות שינה עם BMS כמרכיב אבחוני חשוב. באם קשר כזה קיים, אסטרטגיות לשיפור השינה עשויות להיות לעזר בניהול חולי .BMS למרות שהספרות הנוכחית מבססת קשר מובהק בין הפרעות כאב אורופציאלי כרוניות, כגון הפרעות טמפורומנדיבולריות, כאבי ראש ראשוניים ונוירופתיות גולגולתיות כואבות, עם הפרעות שינה, הקשר של BMS ושינה לא נחקר היטב. בשל הקירבה בין המוח לאזור האורופציאלי ובשל העיצבוב המורכב והשופע באזור זה, ניתן לדעת המחברים לשער כי למצבי כאב אורופציאלי כרוני כגון BMS תהיה השפעה על דפוסי השינה ושני התנאים יחמירו זה את זה.

 

מטרה

מטרת סקירה זו הייתה להעריך באם חולים עם BMS נוטים יותר לסבול מהפרעות שינה שצריכות להיות מאובחנות, על מנת לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות החיים של בני אדם שנפגעו.

החוקרים חיפשו מאמרים רלוונטיים בספרות החל מיולי 2020 עד מרץ 2021, תוך חיפוש שיטתי במאגרי מידע כגון: PubMed, Embase, Google Scholar, וספריית Cochrane. הם ערכו מבחנים לבדיקת איכות המחקרים והאמון בממצאים. סך של 1064 מחקרים זוהו בתחילת החיפוש, מתוכם שישה מחקרים, שני מחקרי חתך וארבעה מחקרי מקרה-בקרה, עמדו בקריטריוני ההכללה ונבחרו לסקירה שיטתית זו. הפרעות שינה היוו את התוצאה הנדרשת, אשר נמדדה במחקרים נבחרים בהם נעשתה הערכה של תסמינים של BMS. במחקרים שנכללו בניתוחים הסופיים, נמצא כי BMS קשור למספר ממדים של שינה, כולל הפרעות ומשך השינה (n=6), שינה המשפיעה על התפקוד היומי (n=4), איכות השינה (n=6), יעילות השינה (n=4) והיכולת להירדם (n=4). עדויות ברמת ביטחון מתונה מצאו ש-BMS קשור להפרעות שינה גדולות יותר, איכות שינה מופחתת, זמן מוגבר להירדם, יעילות שינה מופחתת, ותפקוד לקוי בשעות היום, בעוד שנמצאו עדויות עם רמת ביטחון נמוכה לגבי הקשר של BMS עם משך שינה מופחת.

 

מסקנות

לדברי המחברים, למרות שהמחקרים שהוצגו לא הצליחו לבסס קשר סיבתי ישיר בין BMS לבין הפרעות שינה, הסקירה תומכת בעדויות שהפרעות שינה קשורות לתסמינים של BMS. מחקר עתידי של אסטרטגיות ניהול לשיפור השינה עשוי לעזור בניהול חולי BMS.

 

 

Alhendi F, Ko E, Graham L, Corby P. The association of sleep disturbances with burning mouth syndrome: An overlooked relationship—A qualitative systematic review. Oral Diseases. 2023; 29: 6-20