לדברי מחברי המאמר, קיימת הערכה כי עששת לא מטופלת בשיניים קבועות פוגעת בכ-2.3 מיליארד בני אדם, ובנוסף בשיניים הנשירות של 532 מיליון ילדים. הסיכון לעששת מתרחש בכל קבוצות הגיל, אך לילדים יש סיכון גבוה יותר עקב הרגלי אכילה לא הולמים, כמו הנקה וחשיפה גבוהה לסוכר. האינטראקציה בין חיידקים לבין פחמימות תזונתיות היא מרכזית בין הגורמים השונים התורמים לעששת. אינטראקציות אלו, המטפחות דו-קיום הרמוני, עלולות להיות מופרעות על ידי גורמים כמו תזונה והיגיינת פה לקויה, מה שמוביל לדיסביוזיס וחוסר איזון, המהווה סיכון להתפתחות העששת. בהתבסס על הספרות הנוכחית, מספר מינים מיקרוביאליים קשורים באופן פוטנציאלי לעששת ומבין המינים השונים חיידקי Mutans Streptococci (MS) נחשבים כסמן להתפתחות העששת עתידית וסוגים של לקטובצילוס ו- Streptococcus sanguisקשורים מאוד גם לעששת. כמו כן נמצא קשר הדוק בין סוכרים תזונתיים לבין עששת, ולכן ניתן להשתמש בתחליפי סוכר במקום סוכרים תזונתיים מבלי לגרום לשינויים ברמות ה-pH והתסיסה של פחמימות.
תחליפי סוכר נמצאים בשימוש נרחב במוצרי מזון מכיוון שהם מייצרים טעמים מתוקים הדומים לאלו של סוכרים תזונתיים ומועילים למניעת עששת. ישנם שני סוגים של תחליפי סוכר: ממתיקים בעוצמה נמוכה וממתיקים בעוצמה גבוהה. ממתיקים בעוצמה נמוכה, הידועים גם כסוכר אלכוהולי, כמו קסיליטול, סורביטול ומלטיטול מספקים טעם מתוק אך עוצמתם נמוכה יותר מאשר סוכרים בפועל ונמצאים בשימוש תדיר בתעשיית המזון. ממתיקים בעוצמה גבוהה, הידועים גם בתור ממתיקים לא תזונתיים, כמו אספרטיים, סוכרלוז וסכרין מספקים מעט מאוד קלוריות או כלל לא והם משמשים לעתים קרובות במשקאות ובממתקים. סקירות שיטתיות מהעבר הראו שצריכת קסיליטול מפחיתה את כמות החיידקים הקריוגניים ברוק ואת העששת בהשוואה לביקורת ללא לעיסה או מוצרים מתוקים בכל האוכלוסיות שנבדקו. המנגנון שדרכו קסיליטול מונע עששת הינו בהיותו מעורב בעיכוב היצמדות החיידקים ויצירת ביופילם בחלל הפה. צריכת ממתיקים בעוצמה גבוהה עלתה משמעותית בארצות הברית מ-8.7 ל-25.1 אחוזים בילדים ומ-26.9 ל-41.4 אחוזים במבוגרים. ארגון הבריאות העולמי הציע להשתמש בממתיקים בעוצמה גבוהה כחלופה לסוכרים תזונתיים במזונות ומשקאות על מנת למנוע מחלות לא מדבקות הקשורות לתזונה, כולל סוכרת מסוג 2. נמצא כי צריכת חטיפים המכילים מלטיטול או סטיביה מסייעת בהפחתת חיידקים קריוגניים ברוק, ובכך מסייעת במניעת עששת בילדים.
מטרה
מחקר זה נועד לחקור את ההשפעות של צריכת תחליפי סוכר על חיידקים קריוגניים ברובד השיניים וברוק לרוחב כל קבוצות הגיל. החוקרים חיפשו באופן שיטתי במאגרי המידע של EMBASE, PubMed ו-Web of Science (החל בחודש יולי 2023) אחר ניסויים מבוקרים פרוספקטיביים שפורסמו באנגלית אשר חקרו את ההשפעות של צריכת תחליפי סוכר על חיידקים קריוגניים ברובד השיניים וברוק. התוצאה העיקרית הייתה השינויים בחיידקים הקריוגניים. שני סוקרים בלתי תלויים ביקרו את המאמרים והאיכות הוערכה באמצעות הכלים של Cochrane risk-of-bias. מתוך 977 מחקרים שזוהו, נכללו בסקירה 32 ניסויים ונמצא שכמעט מחצית (14/32, 44 אחוזים) מהמחקרים הכלולים היו בסיכון גבוה להטיה. כמעט כולם (31/32, 96.88 אחוזים) היו מחקרים שעסקו בקסיליטול וסוכרים אלכוהוליים אחרים (ממתיקים בעוצמה נמוכה), כגון סורביטול, אריתריטול ומלטיטול. רק ניסוי אחד חקר את סטיביה, שהינו ממתיק בעוצמה גבוהה, בעוד שלא נמצאו מחקרים על ממתיקים אחרים בעוצמה גבוהה, כגון סוכרלוז, סכרין או אספרטיים. כמעט כל המחקרים (30/32, 93.75 אחוזים) הראו שצריכת ממתיקים בעוצמה נמוכה הובילה להפחתה משמעותית של סוגים שונים של חיידקים קריוגניים.
מסקנות
המחברים מסכמים כי תוצאות המטה-אנליזה הראו שצריכת ממתיקים בעוצמה נמוכה הובילה להפחתה משמעותית של חיידקים קריוגניים ברובד השיניים וברוק בהשוואה ללא טיפול, אך קיימות עדויות קליניות מוגבלות לגבי תפקידם של ממתיקים אלו בהפחתת החיידקים הקריוגניים.
Linlin Liang N, Weijia Luo B, Guofang Sun I, et al. Clinical effects of sugar substitutes on cariogenic bacteria: A systematic review and meta-analysis. Int Dent J 2024: doi: 10.1016/j.identj.2024.02.008