טכנולוגיית הלייזר ברפואת שיניים עברה התפתחות משמעותית בעשורים האחרונים, אך הדור החדש של לייזרי דו-תחמוצת הפחמן באורך גל 9.3 מיקרומטר מציע פריצת דרך אמיתית בטיפול ברקמות קשות של השן. בניגוד ללייזרי דו-תחמוצת הפחמן המסורתיים באורך גל 10.6 מיקרומטר, הלייזר החדש מאפשר עיבוד מדויק יותר של רקמת השן תוך הפחתה דרסטית בנזק התרמי ובצורך בהרדמה, ובכך
תאורת הכיסא הדנטלי עוברת בשנים האחרונות מהפכה שקטה אך עמוקה. לאחר שנים שבהן נחשבה התאורה לרכיב פונקציונלי בסיסי בלבד, הפכה היא כיום לחלק מרכזי ביכולת האבחון, בדיוק הטיפולי, בחוויית המטופל ובהפחתת העומס החזותי על הצוות. מגמות 2025–2026 מציגות עליית מדרגה משמעותית: שילוב בין דיוק אופטיקי משופר, עיבוד צבעים מתקדם, יכולות דיגיטליות מובנות (כולל צילום וידאו
לייזר דיודה באורך גל 940 ננומטר הפך לכלי מרכזי בכירורגיה דנטלית של רקמות רכות בשל מאפייניו האופטיים הייחודיים. אורך גל זה, הנמצא באזור האינפרא-אדום הקרוב, נספג בצורה סלקטיבית על ידי המוגלובין ומלנין, מה שמקנה לו יתרון בטיפולים המצריכים המוסטזיס (Coluzzi, 2004). הספרות המדעית מהעשור האחרון, ובמיוחד מהשנים האחרונות, מציגה עדויות גוברות ליעילות הקלינית של לייזר
הזרימה הדיגיטלית ברפואת השיניים כבר איננה עתיד – היא הווה. שילוב סורק אינטרה-אוראלי, תוכנת תכנון (CAD) ומדפסת תלת-ממדית יוצר רצף עבודה מדויק, מהיר ויעיל מהסריקה ועד לשיקום הסופי. השלב הראשון הוא הסריקה הדיגיטלית של הפה, המספקת קובצי STL או PLY בדיוק של עשרות מיקרונים. הנתונים מועברים לתוכנת CAD, שבה מתוכנן השיקום או המודל, ולאחר מכן
איכות ההדפסה הדנטלית אינה נקבעת רק על ידי המדפסת – אלא בראש ובראשונה על ידי החומר. בשנים האחרונות הושקו עשרות סוגי שרפים חדשים, חלקם לשימוש זמני בלבד וחלקם מאושרים לשימוש תוך־אוראלי ממושך. הקבוצות העיקריות כוללות שרפים זמניים, שרפים ביוקומפטביליים קבועים, חומרים ליציקה (castable) ושרפים מרוכבים המכילים חלקיקים קרמיים או זכוכית. השרפים הזמניים מתאימים לכתרים מעבריים
בעשור האחרון חלה מהפכה ביכולת הייצור של רופאי השיניים. טכנולוגיות הדפסה תלת־ממדיות, שבעבר היו נחלתן של מעבדות ייצור תעשייתיות, נכנסו בהדרגה למרפאות ומאפשרות ייצור מיידי של מודלים, מדריכים כירורגיים, סדים וכתרים זמניים בדיוק חסר תקדים. כל השיטות מבוססות על עיקרון של ייצור תוספתי (Additive Manufacturing), כלומר בניית אובייקט באמצעות הוספת שכבות חומר. אולם קיימים הבדלים
בעשורים האחרונים הסורקים האינטראאורליים הפכו לכלי שגרתי ברפואת שיניים משקמת, אך במקרים של קשת מלאה מבוססת שתלים דיוק הסריקה עדיין מאתגר בשל “שגיאות הצטברות” לאורך סריקות ארוכות. Intraoral Photogrammetry (IPG)—פוטוגרמטריה תוך־פייתית—מיישמת עקרונות מדידה מצולמת: לכידת סדרת תמונות מזוויות שונות וחישוב מיקום תלת־ממדי של scan bodies המחוברים לשתלים ביחס לסביבתם האוראלית. כך מתקבלת מיפוי מרחבי מדויק
המהפכה הדיגיטלית ברפואת השיניים ממזגת סריקה אינטרה־אוראלית עם ניהול ענני של מקרים, ומייצרת סביבת עבודה מחוברת ויעילה לרופאים ולמעבדות. הנגישות המיידית לקבצי סריקה מכל מקום מאפשרת עבודה רב־אתרית רציפה, שיתוף ישיר עם מעבדות וגורמים קליניים נוספים, ותיק דיגיטלי אחוד המתעדכן בזמן אמת. פלטפורמות ענן ייעודיות — כגון Medit Link, 3Shape Communicate/Unite Cloud ו־Shining3D Dental Cloud
הסריקה האינטרה-אוראלית חוללה בשנים האחרונות מהפכה של ממש ברפואת השיניים. המעבר ממדידות אנלוגיות למידע תלת-ממדי דיגיטלי הביא לקיצור זמני עבודה, שיפור דיוק והתאמה טובה יותר בין המרפאה למעבדה. עם זאת, לצד יתרונות אלה, מתברר כי גם טכנולוגיה מתקדמת זו אינה חפה ממגבלות וטעויות. בעידן שבו שיקום דנטלי שלם עשוי להישען על סריקה בודדת, חיוני להבין
בעשור האחרון רפואת השיניים עוברת האצה דיגיטלית, ושילוב Chairside CAD/CAM במרפאה—סורק אינטראאורלי, תכנון ממוחשב וכרסומת שולחנית—מאפשר הכנה, ייצור והדבקה של שחזורים קבועים בביקור יחיד. התועלת הקלינית והניהולית כוללת קיצור זמני טיפול, הפחתת תלות במעבדה, ושיפור חוויית המטופל, תוך שיפור עקביות התוצאה הודות לזרימות עבודה דיגיטליות וחומרים מתקדמים. היקף שימוש בארה״ב ובאירופה. נכון ל-2024–2025 אין גוף מקצועי
