בעשורים האחרונים הסורקים האינטראאורליים הפכו לכלי שגרתי ברפואת שיניים משקמת, אך במקרים של קשת מלאה מבוססת שתלים דיוק הסריקה עדיין מאתגר בשל “שגיאות הצטברות” לאורך סריקות ארוכות. Intraoral Photogrammetry (IPG)—פוטוגרמטריה תוך־פייתית—מיישמת עקרונות מדידה מצולמת: לכידת סדרת תמונות מזוויות שונות וחישוב מיקום תלת־ממדי של scan bodies המחוברים לשתלים ביחס לסביבתם האוראלית. כך מתקבלת מיפוי מרחבי מדויק
המהפכה הדיגיטלית ברפואת השיניים ממזגת סריקה אינטרה־אוראלית עם ניהול ענני של מקרים, ומייצרת סביבת עבודה מחוברת ויעילה לרופאים ולמעבדות. הנגישות המיידית לקבצי סריקה מכל מקום מאפשרת עבודה רב־אתרית רציפה, שיתוף ישיר עם מעבדות וגורמים קליניים נוספים, ותיק דיגיטלי אחוד המתעדכן בזמן אמת. פלטפורמות ענן ייעודיות — כגון Medit Link, 3Shape Communicate/Unite Cloud ו־Shining3D Dental Cloud
הסריקה האינטרה-אוראלית חוללה בשנים האחרונות מהפכה של ממש ברפואת השיניים. המעבר ממדידות אנלוגיות למידע תלת-ממדי דיגיטלי הביא לקיצור זמני עבודה, שיפור דיוק והתאמה טובה יותר בין המרפאה למעבדה. עם זאת, לצד יתרונות אלה, מתברר כי גם טכנולוגיה מתקדמת זו אינה חפה ממגבלות וטעויות. בעידן שבו שיקום דנטלי שלם עשוי להישען על סריקה בודדת, חיוני להבין
בעשור האחרון רפואת השיניים עוברת האצה דיגיטלית, ושילוב Chairside CAD/CAM במרפאה—סורק אינטראאורלי, תכנון ממוחשב וכרסומת שולחנית—מאפשר הכנה, ייצור והדבקה של שחזורים קבועים בביקור יחיד. התועלת הקלינית והניהולית כוללת קיצור זמני טיפול, הפחתת תלות במעבדה, ושיפור חוויית המטופל, תוך שיפור עקביות התוצאה הודות לזרימות עבודה דיגיטליות וחומרים מתקדמים. היקף שימוש בארה״ב ובאירופה. נכון ל-2024–2025 אין גוף מקצועי
בעשור האחרון רפואת השיניים עוברת האצה דיגיטלית, ושילוב Chairside CAD/CAM במרפאה—סורק אינטראאורלי, תכנון ממוחשב וכרסומת שולחנית—מאפשר הכנה, ייצור והדבקה של שחזורים קבועים בביקור יחיד. התועלת הקלינית והניהולית כוללת קיצור זמני טיפול, הפחתת תלות במעבדה, ושיפור חוויית המטופל, תוך שיפור עקביות התוצאה הודות לזרימות עבודה דיגיטליות וחומרים מתקדמים. היקף שימוש בארה״ב ובאירופה. נכון ל-2024–2025 אין גוף
מחרטות יבשות ורטובות הן שתי טכנולוגיות מרכזיות בשרשרת ה־CAD/CAM הדנטלית. ההבדלים ביניהן נוגעים לא רק לאופן הפעולה, אלא גם לסוגי החומרים שניתן לעבד, לדיוק פני השטח, לתחזוקה השוטפת, לעלויות ול־Workflow הקליני. מאמר זה סוקר את השיקולים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בבחירה בין שתי האפשרויות. הכרסום היבש מתאים במיוחד לזירקוניה פרה־סינטרית, PMMA וחומרים מרוכבים. היתרון הגדול
תהליך הסינטור הוא שלב קריטי בייצור שחזורים מזירקוניה. בשלב זה מתבצע חימום הדרגתי של הכתרים או הגשרים לטמפרטורות גבוהות (בין 1450–1600°C) כדי להגיע לצפיפות מרבית, חוזק מכני גבוה ושקיפות אופטית. תנור סינטור איכותי יכול לעשות את ההבדל בין שיקום מדויק, חזק ואסתטי לבין תוצאה בינונית ואף כושלת. שיקולים עיקריים בבחירת תנור סינטור 1. טווח טמפרטורות
המעבר מחומרים אקריליים מעובדים ידנית לטכנולוגיות דיגיטליות בהכנת שחזורים זמניים קבועים משנה את פני רפואת השיניים השיקומית. ייצור תותבות זמניות קבועות (provisional fixed dental prostheses) באמצעות הדפסה תלת־ממדית הפך לפופולרי, אך קיים שוני ניכר בתכונות המכאניות של החומרים המודפסים, ובעיקר בחוזק הכיפוף (flexural strength), מדד מרכזי לעמידות קלינית. חוזק כיפוף: הגדרה ומשמעות קלינית חוזק
טכנולוגיית MultiJet Printing (MJP) מייצגת פריצת דרך משמעותית בתחום הפרותטיקה הדנטלית, במיוחד בייצור תותבות שלמות. טכנולוגיה זו מאפשרת הדפסה בתלת ממד של תותבות מונוליתיות הכוללות גם את בסיס התותבת וגם את השיניים במהלך תהליך הדפסה אחד, תוך שימוש בחומרים ביו-תואמים מתקדמים. המאמר בוחן את העקרונות הטכנולוגיים, היתרונות הקליניים, האתגרים והיישומים הפרקטיים של טכנולוגיה זו
בשנים האחרונות, תחום רפואת השיניים עובר מהפכה טכנולוגית משמעותית, כאשר הדימות הדיגיטלי תופס מקום מרכזי בשיפור איכות הטיפול והדיוק באבחון. בין החידושים הבולטים בתחום זה נמצא ה-Planmeca ProX Go, מכשיר דימות נייד מתקדם מבית Planmeca, החברה הפינית המובילה בעולם בייצור ציוד דנטלי. מאמר זה יסקור את היתרונות של המכשיר, תכונותיו הטכנולוגיות, ואת השפעתו על זרימת
