סקירת הספרות מהשנים 2024–2026 מצביעה כי תרומתה העיקרית של הבינה המלאכותית כיום היא לייעול זרימת העבודה ולבקרת איכות הסריקה, בעוד שהשפעתה על הדיוק האופטי עצמו עדיין מוגבלת הבינה המלאכותית משולבת במהירות בתוכנות של סורקים אינטרא־אורליים, ולעיתים מוצגת כשלב הבא בשיפור דיוקם. אלא שהמונח “דיוק” מחייב הבחנה: הדיוק האופטי הבסיסי נקבע במידה רבה על ידי מקור
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי בתפיסת בריאות הפה בגיל המבוגר. במקום להעריך את מצבו של המטופל בעיקר לפי מספר השיניים, היקף השחזורים או נוכחות מחלת חניכיים, המחקר העדכני מפנה את תשומת הלב ליכולתו של חלל הפה למלא את תפקידיו הבסיסיים: לעיסה, בליעה, דיבור, הפרשת רוק ושמירה עצמאית על היגיינת הפה. על רקע זה התפתח המושג
רפואת שיניים קהילתית בבריטניה (Community Dental Services; CDS) מיועדת בעיקר לאוכלוסיות שמערכת המרפאות הכלליות מתקשה לשרת: מטופלים עם מוגבלויות ומחלות רקע מורכבות, צורך בסדציה/הרדמה כללית, תלות תפקודית, חרדה קיצונית, חסמי ניידות ושפה, וכן ילדים ומבוגרים בסיכון גבוה. באנגליה, שבה אין “רישום” קבוע לרופא שיניים כמו ברפואת משפחה, הרציפות הטיפולית נוטה להיות שברירית יותר, ובקבוצות פגיעות
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בהבנת הקשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, מה שהוביל לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הטיפול המונע אצל שיננית. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שיעורי הפנייה וההיענות לטיפולי שיננית עדיין אינם אחידים, והפערים בין מדינות ואזורים בולטים במיוחד. נתונים שפורסמו בשנים 2022–2024 מצביעים על כך שבמדינות סקנדינביה שיעורי ההגעה
העשור האחרון מתאפיין בהטמעת טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ברפואה בכלל וברפואת השיניים בפרט. מגפת הקורונה האיצה את המעבר למודלים של רפואה מרחוק (Telehealth), ומתוך כך התפתח גם תחום ה־Teledentistry. אחד היישומים המרכזיים בתחום זה הוא Triage מרחוק – תהליך מיון ראשוני באמצעות אמצעים דיגיטליים, שנועד להעריך את דחיפות התלונה ולסייע בקבלת החלטה האם יש צורך בביקור
משבר רפואת השיניים במערכת הציבורית הבריטית (NHS) הפך בשנים האחרונות לסמל לבעיות רחבות-היקף של שירותי בריאות דנטליים במדינות רבות. הציבור מתמודד עם זמני המתנה ארוכים, גישה מוגבלת לטיפולים חיוניים והעמקת פערים, אולם מחקר עדכני וחשוב הדגיש ממד נוסף, סמוי יחסית אך קריטי: ההשלכות הפסיכולוגיות והנפשיות של המשבר על צוותי רפואת השיניים עצמם. הדיון הציבורי
נגעים בחלל הפה מהווים חלק משמעותי מהמקרים הקליניים שמטופלים במרפאת השיניים. זיהוי מדויק ומוקדם של נגעים אלו חיוני לטיפול יעיל ולמניעת סיבוכים. מאמר זה סוקר את הנגעים השכיחים ביותר בחלל הפה, מציג גישה שיטתית לאבחון דיפרנציאלי ומתאר את אפשרויות הטיפול העדכניות. רופא השיניים נמצא בעמדה ייחודית לזיהוי מוקדם של פתולוגיות בחלל הפה. הבנה מעמיקה
בארצות הברית, נשים מהוות למעלה מ-20% ממקרי ה-HIV החדשים המאובחנים מדי שנה, כאשר שיעור גבוה מהן מאובחן בשלב מתקדם של המחלה. חרף ההמלצות של המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות (CDC) לבצע בדיקות סקר שגרתיות לאיתור HIV גם באוכלוסייה הכללית, מחקרים מראים כי נשים — ובמיוחד ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או מקבוצות מיעוט אתניות — נבדקות בשיעור נמוך
אובדן שיניים נרחב, ובעיקר אובדן של שיניים קדמיות, משקף לעיתים תוצאה של תחלואה אורלית כרונית, אך לעיתים קרובות יותר הוא מהווה ביטוי מוחשי לפערים חברתיים ובריאותיים רחבים יותר. בשנים האחרונות הולכת ומצטברת ספרות מדעית המצביעה על קשר הדוק בין רמת ההשכלה של הפרט לבין בריאות הפה שלו, ובמקביל – על קשר ברור בין אובדן שיניים
טלדנטיסטרי, תחום מתפתח ברפואת השיניים, מביא איתו מהפכה של ממש באופן שבו אנו מעניקים שירותים דנטליים. מדובר בשימוש בטכנולוגיות תקשורת, דימות ובינה מלאכותית כדי לספק ייעוץ, אבחון ומעקב טיפולי מרחוק – בין אם באמצעות שיחת וידאו, העלאת צילומים או אפליקציות ייעודיות לנייד. ההתפתחות המואצת בתחום הובילה לשורה של חידושים: מערכות AI מתקדמות (כמו Overjet ו־Pearl)
