עששת

תהליך הסינטור הוא שלב קריטי בייצור שחזורים מזירקוניה. בשלב זה מתבצע חימום הדרגתי של הכתרים או הגשרים לטמפרטורות גבוהות (בין 1450–1600°C) כדי להגיע לצפיפות מרבית, חוזק מכני גבוה ושקיפות אופטית. תנור סינטור איכותי יכול לעשות את ההבדל בין שיקום מדויק, חזק ואסתטי לבין תוצאה בינונית ואף כושלת. שיקולים עיקריים בבחירת תנור סינטור 1. טווח טמפרטורות

יכולת לזהות עששת בשלב מוקדם היא מרכיב קריטי בטיפול מונע ובשמירה על שיניים טבעיות לאורך זמן. עד לאחרונה התבסס האבחון בעיקר על כישורי ההתבוננות של רופא השיניים בצילומי רנטגן ובבדיקה קלינית, תהליך שתלוי מאוד בניסיון ובשונות אישית, וחשוף לסיכון של פספוס או אבחון יתר. בשנים האחרונות פותחו מערכות מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית (AI), המסוגלות

אמייל השן הוא הרקמה הקשה והעמידה ביותר בגוף האדם, אך הוא חסר יכולת תיקון עצמי. כאשר הוא נשחק או נפגע – אין לגוף אפשרות לשקם אותו באופן טבעי. עד כה נעזרנו בחומרים סינתטיים כמו קומפוזיטים או רזינים ביולוגיים, אולם עמידותם מוגבלת: הם נשחקים, עלולים להישבר ואינם משתלבים באופן מלא עם הרקמה המקורית. בשנים האחרונות נחשף

צחצוח שיניים מסיר בממוצע כ־60% בלבד מהפלאק, ולכן לא מספק מענה מלא לאזורים הבין־שיניים. כדי לשמור על בריאות החניכיים ולמנוע עששת אינטרפרוקסימלית נדרשים אמצעי ניקוי ייעודיים. חוט דנטלי נחשב במשך עשרות שנים לסטנדרט הזהב. מחקרים רבים הראו כי הוא מסוגל להסיר עד כ־80% מהפלאק בין השיניים. עם זאת, השימוש בו טכני ומאתגר עבור מטופלים רבים,

השמנת יתר מהווה אתגר בריאותי עולמי הדורש טיפול רב-תחומי. טיפולים רפואיים וכירורגיים להשמנת יתר יוצרים שינויים פיזיולוגיים משמעותיים המשפיעים על בריאות הפה ומגבירים את הסיכון לעששת שיניים. מאמר זה סוקר את ההשלכות של טיפולים אלו ומציע הנחיות קליניות לטיפול מותאם. מבוא ושיטות הטיפול השמנת יתר פוגעת בכ-650 מיליון מבוגרים ברחבי העולם ומהווה גורם סיכון עיקרי

השימוש בסיגריות אלקטרוניות, ובפרט באידוי (vaping), הפך לנפוץ בשנים האחרונות, במיוחד בקרב צעירים. תחילה נתפסה תופעה זו כחלופה “בריאה יותר” לעישון סיגריות מסורתיות, אולם בהדרגה מצטברות עדויות למחיר הבריאותי שהיא גובה – גם בתחום רפואת השיניים. ממצאים חדשים מצביעים על קשר אפשרי בין שימוש באידוי לעלייה בשכיחות עששת, תופעה שעד כה לא זכתה להתייחסות מספקת

בעשור האחרון הבינה המלאכותית (AI) תופסת מקום הולך וגדל ברפואת השיניים, כאשר אחד היישומים המבטיחים ביותר הוא זיהוי אוטומטי של נגעים קאריוטיים על גבי צילומי רנטגן. מערכות אלו, המבוססות על אלגוריתמים של למידה עמוקה, מסוגלות לנתח באופן עצמאי צילומי נשך, פנורמיים ולעיתים גם CBCT, ולאתר סימנים ראשוניים לעששת בדיוק הולך ומשתפר. השאלה העומדת בפני רופאים

לדברי מחברי המאמר, קיימת הערכה כי עששת לא מטופלת בשיניים קבועות פוגעת בכ-2.3 מיליארד בני אדם, ובנוסף בשיניים הנשירות של 532 מיליון ילדים. הסיכון לעששת מתרחש בכל קבוצות הגיל, אך לילדים יש סיכון גבוה יותר עקב הרגלי אכילה לא הולמים, כמו הנקה וחשיפה גבוהה לסוכר. האינטראקציה בין חיידקים לבין פחמימות תזונתיות היא מרכזית בין הגורמים

לדברי מחברי המאמר, השיטות המסורתיות למניעת עששת דנטלית כוללות אפליקציה של חומרי איטום על החרירים והחריצים של הזגוגית של השיניים הטוחנות וכן שימוש מקומי בפלואוריד. עם זאת, מוצרים המכילים פלואור הראו השפעות הגנה גרועות על עששת של פני שטח הזגוגית. השילוב של פלואוריד בהידרוקסיאפטיט לבלימת עששת עדיין שנוי במחלוקת, שכן נמצא כי יעילותו קשורה לזמינותו

מחברי המאמר מציינים, כי במחקרים מהעת האחרונה נמצא כי תדירות מחלת העששת בקרב בני נוער סינים נע בין 30.9 ל-58.1 אחוזים. בשל האופי הבלתי הפיך של עששת השיניים, מניעתה במהלך גיל ההתבגרות הינה חיונית מכיוון שהיא משפיעה על איכות החיים ותורמת בעקיפין לירידה בתפוקת המדינה. התפתחות העששת קשורה באופן משמעותי למין, גיל, אזורים שונים ותדירות