עששת

טכנולוגיית הלייזר בכוח נמוך (LLLT) מהווה כיום כלי מתקדם לביוסטימולציה ברפואת שיניים. מחקר זה סוקר את המנגנונים הביולוגיים והיעילות הקלינית של שימוש בלייזר לשיפור ריפוי רקמות לאחר הליכים כירורגיים. התוצאות מצביעות על יעילות מוכחת בזירוז ריפוי רקמות, הפחתת כאב ודלקת, ושיפור תוצאות קליניות. אורכי גל אופטימליים נמצאים בטווח של 660-830 ננומטר בעוצמה של 50-200 מילי-וואט.

טיפולי שורש נשענים על שלושה אדנים: עיבוד מכני, חיטוי כימי ואטימה הרמטית. למרות שיפורים משמעותיים במכשור ובתמיסות שטיפה, המבנה המורכב של מערכת התעלות, האיסטמוסים והדליקות הצדדיות מקשה על השגת דה-קונטמינציה מלאה. בשנים האחרונות נוספו טכנולוגיות לייזר ייעודיות לאנדודונטיה כמרכיב משלים לפרוטוקולים המסורתיים, עם פוטנציאל לשפר את ניקוי התעלה, פירוק הביו-פילם והפחתת העומס המיקרוביאלי—אך גם עם

אבחון מוקדם של עששת נחשב לאחת המשימות החשובות ביותר ברפואת השיניים המודרנית. ככל שהנגע מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך ניתן ליישם גישות של רפואה משמרת מינימלית, למנוע אובדן מיותר של רקמת שן ולשמר את בריאות השן לאורך זמן. בעוד שבדיקה קלינית ורדיוגרפיה מספקות מידע רב, הן מוגבלות בזיהוי נגעים התחלתיים, במיוחד באזורים אינטרפרוקסימליים או במשטחי

תהליך הסינטור הוא שלב קריטי בייצור שחזורים מזירקוניה. בשלב זה מתבצע חימום הדרגתי של הכתרים או הגשרים לטמפרטורות גבוהות (בין 1450–1600°C) כדי להגיע לצפיפות מרבית, חוזק מכני גבוה ושקיפות אופטית. תנור סינטור איכותי יכול לעשות את ההבדל בין שיקום מדויק, חזק ואסתטי לבין תוצאה בינונית ואף כושלת. שיקולים עיקריים בבחירת תנור סינטור 1. טווח טמפרטורות

יכולת לזהות עששת בשלב מוקדם היא מרכיב קריטי בטיפול מונע ובשמירה על שיניים טבעיות לאורך זמן. עד לאחרונה התבסס האבחון בעיקר על כישורי ההתבוננות של רופא השיניים בצילומי רנטגן ובבדיקה קלינית, תהליך שתלוי מאוד בניסיון ובשונות אישית, וחשוף לסיכון של פספוס או אבחון יתר. בשנים האחרונות פותחו מערכות מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית (AI), המסוגלות

אמייל השן הוא הרקמה הקשה והעמידה ביותר בגוף האדם, אך הוא חסר יכולת תיקון עצמי. כאשר הוא נשחק או נפגע – אין לגוף אפשרות לשקם אותו באופן טבעי. עד כה נעזרנו בחומרים סינתטיים כמו קומפוזיטים או רזינים ביולוגיים, אולם עמידותם מוגבלת: הם נשחקים, עלולים להישבר ואינם משתלבים באופן מלא עם הרקמה המקורית. בשנים האחרונות נחשף

צחצוח שיניים מסיר בממוצע כ־60% בלבד מהפלאק, ולכן לא מספק מענה מלא לאזורים הבין־שיניים. כדי לשמור על בריאות החניכיים ולמנוע עששת אינטרפרוקסימלית נדרשים אמצעי ניקוי ייעודיים. חוט דנטלי נחשב במשך עשרות שנים לסטנדרט הזהב. מחקרים רבים הראו כי הוא מסוגל להסיר עד כ־80% מהפלאק בין השיניים. עם זאת, השימוש בו טכני ומאתגר עבור מטופלים רבים,

השמנת יתר מהווה אתגר בריאותי עולמי הדורש טיפול רב-תחומי. טיפולים רפואיים וכירורגיים להשמנת יתר יוצרים שינויים פיזיולוגיים משמעותיים המשפיעים על בריאות הפה ומגבירים את הסיכון לעששת שיניים. מאמר זה סוקר את ההשלכות של טיפולים אלו ומציע הנחיות קליניות לטיפול מותאם. מבוא ושיטות הטיפול השמנת יתר פוגעת בכ-650 מיליון מבוגרים ברחבי העולם ומהווה גורם סיכון עיקרי

השימוש בסיגריות אלקטרוניות, ובפרט באידוי (vaping), הפך לנפוץ בשנים האחרונות, במיוחד בקרב צעירים. תחילה נתפסה תופעה זו כחלופה “בריאה יותר” לעישון סיגריות מסורתיות, אולם בהדרגה מצטברות עדויות למחיר הבריאותי שהיא גובה – גם בתחום רפואת השיניים. ממצאים חדשים מצביעים על קשר אפשרי בין שימוש באידוי לעלייה בשכיחות עששת, תופעה שעד כה לא זכתה להתייחסות מספקת

בעשור האחרון הבינה המלאכותית (AI) תופסת מקום הולך וגדל ברפואת השיניים, כאשר אחד היישומים המבטיחים ביותר הוא זיהוי אוטומטי של נגעים קאריוטיים על גבי צילומי רנטגן. מערכות אלו, המבוססות על אלגוריתמים של למידה עמוקה, מסוגלות לנתח באופן עצמאי צילומי נשך, פנורמיים ולעיתים גם CBCT, ולאתר סימנים ראשוניים לעששת בדיוק הולך ומשתפר. השאלה העומדת בפני רופאים