לדברי מחברי המאמר, מתרפאים הסובלים ממחלת העששת אשר לא מקבלים טיפול שיניים מוקדם ומספק יחד עם מתן פלואוריד מערכתי ונוהלי היגיינת פה טובים, מפתחים לעיתים קרובות נגעי עששת עמוקים. עששת עמוקה מוגדרת כמצב שבו השיניים נפגעות בשליש או רבע מהדנטין בקרבת מוך השן או שהן נמצאות בסיכון לחשיפת המוך. נגעים אלו עלולים לגרום לתגובות דלקתיות
מחברי המאמר מציינים כי בינה מלאכותית (AI) ואפליקציות מתת-התחום של למידה עמוקה נכנסו במהירות לזירה הרפואית. במיוחד הפעולה של ניתוח תמונה באמצעות רשתות נוירוניות קונבולוציוניותCNNs) ) הוכחה כבעלת פוטנציאל להגדלת האמינות והדיוק של הרופאים. רשתות אלו מהוות אלגוריתם למידה עמוקה, שמסוגל לקלוט תמונת קלט, להקצות חשיבות (משקלים והטיות ניתנות ללמידה) להיבטים/אובייקטים שונים בתמונה, ולהבדיל ביניהם.
מחברי המאמר מציינים, כי ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית במהלך ששת החודשים הראשונים לחיים, ועל הנקה לא בלעדית מגיל שישה חודשים ועד השנתיים הראשונות לחייהם של תינוקות. לאחר גיל שישה חודשים, יש להוסיף מזון בריא לדיאטה של הילדים. איגוד הלב האמריקאי והאיגוד הבינלאומי של רפואת השיניים לילדיםIAPD) ) ממליצים להפחית צריכת סוכר
לדברי מחברי המאמר, הטריאדה האפידמיולוגית של עששת הגיל הרך מורכבת מקיומה של שן רגישה, מיקרואורגניזמים קריוגניים ופחמימות מתסיסות, ובעיקר סוכרים חופשיים לאורך תקופה. האטיולוגיה הרב-פקטוריאלית מתמתנת על ידי מגוון של התנהגויות חברתיות/התנהגותיות (עוני, אוריינות בריאותית נמוכה, חשיפות תכופות לסוכר בין הארוחות, האכלה מבקבוק המכיל סוכר לפני השינה, הנקה לילית ותכופה יותר מעבר ל-12 חודשים).
לדברי מחברי המאמר, מחלת העששת נותרה אתגר משמעותי עבור בני אדם מבוגרים בארצות הברית ובעולם כולו. במחקר של Global Burden of Disease נמצא, שמשנת 1990 עד 2015 הייתה עלייה של 45 אחוזים בשנות החיים עם מוגבלות, וזאת עקב עששת לא מטופלת בשיניים קבועות. עששת לא מטופלת בשיניים קבועות בעולם דורגה כמצב השכיח ביותר שעבר
לדברי המחברים, אבחון מדויק של נגעי עששת סביב סתימות הינו לרוב מאתגר עבור רופאי השיניים, עקב גורמים מבלבלים כגון פערים בין הסתימה לבין משטח השן והכתמה שולית. נגעי עששת סביב סתימות ממוקמים, בדרך כלל, בשולי החניכיים של אזורים אינטרפרוקסימליים. קשה להעריך את האזורים הללו מבחינה ויזואלית, מחדר דנטלי נוטה לחדור אפילו לפערים שוליים נטולי
מחברי המאמר מציינים, כי עששת נחשבת זמן רב למחלה רב-סיבתית הנובעת בעיקר מאינטראקציות בין מיקרוביוטה קריוגנית של הפה לבין פחמימות תזונתיות מתסיסות לאורך זמן במאכסן רגיש. יחד עם זאת, תפיסה זו של סיבת העששת מונעת התחשבות בגורמים חשובים שונים אחרים הקשורים להתפתחותה; לדוגמה, מודלים סטטיסטיים מסבירים חשפו קשרים בין עששת לבין מצב סוציו-אקונומי וגורמים
