עששת

לדברי מחברי המאמר, קיימת הערכה כי עששת לא מטופלת בשיניים קבועות פוגעת בכ-2.3 מיליארד בני אדם, ובנוסף בשיניים הנשירות של 532 מיליון ילדים. הסיכון לעששת מתרחש בכל קבוצות הגיל, אך לילדים יש סיכון גבוה יותר עקב הרגלי אכילה לא הולמים, כמו הנקה וחשיפה גבוהה לסוכר. האינטראקציה בין חיידקים לבין פחמימות תזונתיות היא מרכזית בין הגורמים

לדברי מחברי המאמר, השיטות המסורתיות למניעת עששת דנטלית כוללות אפליקציה של חומרי איטום על החרירים והחריצים של הזגוגית של השיניים הטוחנות וכן שימוש מקומי בפלואוריד. עם זאת, מוצרים המכילים פלואור הראו השפעות הגנה גרועות על עששת של פני שטח הזגוגית. השילוב של פלואוריד בהידרוקסיאפטיט לבלימת עששת עדיין שנוי במחלוקת, שכן נמצא כי יעילותו קשורה לזמינותו

מחברי המאמר מציינים, כי במחקרים מהעת האחרונה נמצא כי תדירות מחלת העששת בקרב בני נוער סינים נע בין 30.9 ל-58.1 אחוזים. בשל האופי הבלתי הפיך של עששת השיניים, מניעתה במהלך גיל ההתבגרות הינה חיונית מכיוון שהיא משפיעה על איכות החיים ותורמת בעקיפין לירידה בתפוקת המדינה. התפתחות העששת קשורה באופן משמעותי למין, גיל, אזורים שונים ותדירות

מחברי המאמר מציינים כי כשני מיליארד מבוגרים ו-520 מיליון ילדים סובלים ממחלת העששת בשיניים הקבועות והנשירות, בהתאמה. עששת דנטלית ניתנת במידה רבה, למניעה, אך אם אינה מטופלת היא מהווה נטל בריאותי רב. שכיחות עששת השיניים ממשיכה לגדול ברוב המדינות בעלות ההכנסה הנמוכה והבינונית, מצב אשר משפיע באופן לא פרופורציונלי על קבוצות מודרות ומוחלשות (ארגון הבריאות

מחברי המאמר מציינים כי אסטמה ועששת הן שתי מחלות כרוניות המתרחשות בחיים בתקופה דומה ומהוות אירועים נפוצים בילדות. שתי המחלות נפוצות ברחבי העולם, ולפי מדד נטל המחלות העולמי עששת בשיניים הנשירות הינה שכיחה מאוד ואסטמה משפיעה על יותר מ-262 מיליון בני אדם ברחבי העולם. אסטמה מאופיינת בדלקת כרונית בדרכי הנשימה ומוגדרת על ידי היסטוריה של

לדברי מחברי המאמר, עששת חמורה בגיל הרך עשויה להיות קשה לטיפול בילדים צעירים לפני שניתן לקבל מהם שיתוף פעולה, במיוחד כאשר יש נגעי עששת רבים בהם יש לטפל. נמצא, כי כסף דיאמין פלואוריד (SDF) בריכוז של 38 אחוזים עוצר נגעי עששת, אך שימוש ביישומים מרובים יעיל יותר מטיפול בודד. ברוב המחקרים, הטיפול חזר על

  לדברי מחברי המאמר, ויטמין D הינו נגזרת סטרואיד והורמון מסיס בשומן, אשר יכול להיווצר על ידי הקרנה של 7-dehydrocholesterol מתחת לעור או מיוצר מארגוסטרולים בצמחים או שמרים המוקרנים באור אולטרה סגול. ויטמין D בתזונה מתקבל בעיקר ממזונות מהחי כגון דגי ים, חלמון ביצה, שמנת, פטריות וכן הלאה. הוא מומר בכבד ובכליות ל-25(OH)D, 1,25 דיהידרוקסי

לדברי מחברי המאמר, האינטראקציה של גורמים סביבתיים וגנטיים, כגון השפעות של הפלורה של חיידקי הפה, הרגלי תזונה, היגיינת הפה, הרכב הרוק ומבנה השיניים, ממלאת תפקיד בהיווצרות והתקדמות של מחלת העששת. הרגלי אכילה עשויים להוות גורם סיכון או מניעה של המחלה ופגיעה בבריאות הפה עלולה להוביל לצריכה לא מספקת של תזונה ולמחסור ברכיבים תזונתיים. במהלך העשור

מחברי המאמר מציינים, כי הדגש במניעת מחלת העששת מושם כיום על גורמים הניתנים לשינוי, במיוחד גורמים תזונתיים. צריכה גבוהה יותר של סידן (Ca) ומוצרי חלב עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לעששת בקרב ילדים ובני נוער. צוין כי צריכת Ca בתזונה הייתה קשורה באופן שלילי הן למדדים של עששת השיניים ופני השטח שלהם השיניים החסרות,

מחבר המאמר מציין, כי מערכת הבריאות המאוחדת הברזילאית (SUS) מספקת כיסוי בריאות כללי באמצעות האסטרטגיה של בריאות המשפחה (FHS), תוך הגדלה של מספרי שירותי בריאות הפה הראשוניים והמשניים. למרות ההתקדמות במדיניות הציבור בברזיל, הרי שקביעת סדרי עדיפויות של סדר היום של רפואת השיניים, במיוחד בנוגע לאוכלוסיית המתבגרים מהווה אתגר. גיל ההתבגרות מהווה זמן רלוונטי במיוחד