לדברי מחברי המאמר, האינטראקציה של גורמים סביבתיים וגנטיים, כגון השפעות של הפלורה של חיידקי הפה, הרגלי תזונה, היגיינת הפה, הרכב הרוק ומבנה השיניים, ממלאת תפקיד בהיווצרות והתקדמות של מחלת העששת. הרגלי אכילה עשויים להוות גורם סיכון או מניעה של המחלה ופגיעה בבריאות הפה עלולה להוביל לצריכה לא מספקת של תזונה ולמחסור ברכיבים תזונתיים. במהלך העשור
מחברי המאמר מציינים, כי הדגש במניעת מחלת העששת מושם כיום על גורמים הניתנים לשינוי, במיוחד גורמים תזונתיים. צריכה גבוהה יותר של סידן (Ca) ומוצרי חלב עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לעששת בקרב ילדים ובני נוער. צוין כי צריכת Ca בתזונה הייתה קשורה באופן שלילי הן למדדים של עששת השיניים ופני השטח שלהם השיניים החסרות,
מחבר המאמר מציין, כי מערכת הבריאות המאוחדת הברזילאית (SUS) מספקת כיסוי בריאות כללי באמצעות האסטרטגיה של בריאות המשפחה (FHS), תוך הגדלה של מספרי שירותי בריאות הפה הראשוניים והמשניים. למרות ההתקדמות במדיניות הציבור בברזיל, הרי שקביעת סדרי עדיפויות של סדר היום של רפואת השיניים, במיוחד בנוגע לאוכלוסיית המתבגרים מהווה אתגר. גיל ההתבגרות מהווה זמן רלוונטי במיוחד
מחברי המאמר מציינים, כי ההערכה של המרכזים לבקרה ומניעה של מחלות (CDC) היא, שאחד מכל ארבעה מבוגרים בארצות הברית סובל לפחות מנגע עששת פעיל אחד. כ-50 אחוזים מבני האדם בגיל 75 או מבוגרים יותר סובלים מעששת בשורשי השיניים, המשפיעה על שן אחת לפחות. תהליך עששת השיניים הינו תוצאה של שינוי במיקרוביוטה של הפה למינים קריוגניים
מחברי המאמר מציינים, כי השמנת יתר הינה בעיה עולמית מרכזית בבריאות הציבור עם השלכות הן על הפרט והן על החברה (WHO, 2021). מצב זה הינו גורם סיכון רפואי למספר מחלות כרוניות כגון מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2, כמו גם לתמותה מוגברת. יש גם השפעה על בריאות הפה עם קשרים למחלות החניכיים ואובדן שיניים,
לדברי מחברי המאמר, העולם חווה צמיחה מהירה במספר בני האדם המבוגרים, במיוחד אלה מעל גיל 60. צפוי שעד שנת 2030, יותר מ-1.4 מיליארד אנשים, 1 מתוך 6, יהיו שייכים לקבוצת הגיל הזו [ארגון הבריאות העולמי (WHO) 2022]. תופעה זו מציבה אתגר עבור רפואת השיניים, מכיוון שבעקבותיה מתקיים ביקוש גבוה יותר לטיפולי שיניים ושמירתן. מצב תזונתי
מחברי המאמר מציניים כי התפתחות המדיה החברתית מקדמת את הגישה למידע כי רוב בני האדם יכולים להשתתף בתהליכי ייצור והפצת תוכן בקנה מידה גדול. במקביל, המדע חייב להתחרות על תשומת הלב הציבורית עם חדשות מזויפות, עובדות אלטרנטיביות ופסאודו מדע במקורות תקשורת ההמונים כגון המדיה החברתית. בעיה זו הובילה בשנים האחרונות לעלייה פתאומית במחקרים אשר נערכים
לדברי מחברי המאמר, ההגדרה הרדיוגרפית של נגעי עששת עמוקים כוללת ערוב של השליש הפנימי של מוך השן או רבע מהדנטין או עם סיכון קליני לחשיפה של מוך השן. שיניים עם נגעים של עששת עמוקה עם דלקת מוך הפיכה מקבלים לעיתים קרובות מודלים שונים של טיפול, כגון טיפול בלתי ישיר של מוך השן, כיסוי ישיר של
לדברי מחברי המאמר, מתרפאים הסובלים ממחלת העששת אשר לא מקבלים טיפול שיניים מוקדם ומספק יחד עם מתן פלואוריד מערכתי ונוהלי היגיינת פה טובים, מפתחים לעיתים קרובות נגעי עששת עמוקים. עששת עמוקה מוגדרת כמצב שבו השיניים נפגעות בשליש או רבע מהדנטין בקרבת מוך השן או שהן נמצאות בסיכון לחשיפת המוך. נגעים אלו עלולים לגרום לתגובות דלקתיות
מחברי המאמר מציינים כי בינה מלאכותית (AI) ואפליקציות מתת-התחום של למידה עמוקה נכנסו במהירות לזירה הרפואית. במיוחד הפעולה של ניתוח תמונה באמצעות רשתות נוירוניות קונבולוציוניותCNNs) ) הוכחה כבעלת פוטנציאל להגדלת האמינות והדיוק של הרופאים. רשתות אלו מהוות אלגוריתם למידה עמוקה, שמסוגל לקלוט תמונת קלט, להקצות חשיבות (משקלים והטיות ניתנות ללמידה) להיבטים/אובייקטים שונים בתמונה, ולהבדיל ביניהם.
