מחברי המאמר קובעים, כי ניתוחי שתלים בעזרת מחשב (CAIS) כוללים שני מסלולים טכנולוגיים עיקריים, סטטיים ודינמיים, הנבדלים ביניהם בדרך כלל. המסלול הדינמי של הניתוח (d-CAIS) מוגדר כניווט בזמן אמת במהלך האוסטאוטומי ואילו הטכנולוגיה של ניתוח סטטי (S-CAIS) משתמשת במדריך כירורגי להנחיית האוסטאוטומי והתקנת השתלים. שתי המערכות נמצאות כיום בשימוש נרחב ותועדו היטב על מנת לעזור למנתחים להשיג הישגים משמעותיים של דיוק רב יותר של מיקום השתל מאשר בכירורגיה ידנית רגילה. כמה סקירות ומטא-אנליזות שיטתיות הראו לאחרונה תוצאות מעולות מבחינת הדיוק, הן עבור המסלול הסטטי והן עבור המסלול הדינמי. המטרה הסופית של CAIS היא להקל על קבלת תוצאות קליניות מעולות, על ידי הפחתת הכשלים, הסיבוכים וההשפעות השליליות. כמה חוקרים הציעו כי CAIS עשוי להפחית סיבוכים תוך ניתוחיים על ידי סיוע למנתח להימנע מפגיעה במבנים אנטומיים רגישים כגון עצב הלסת התחתונה והסינוס, כמו גם להימנע מקרבה לשורשים של שיניים שכנות. חלקם הציעו כי CAIS עשוי להפחית את הפולשנות, המורכבות של ההתערבויות ומשך הניתוח, בעוד שאחרים דיווחו על הגברת שביעות הרצון והקבלה של המתרפאים.
לבסוף, מכיוון שמטרתה של הטכנולוגיה הזו להעצים את המיקום הנכון של תותבות הנשענות על השתלים, היא עשויה להשפיע על התוצאות ארוכות הטווח של הטיפול בשתלים, על ידי מיקום השתל באזור ובזווית האופטימליים עבור עיצוב התותבת שיכולים לקדם תוצאות אסתטיות חיוביות ואת בריאות הרקמה סביב השתל. ככל שטכנולוגיות הללו מיושמות יותר ויותר, הערכת האפקטיביות והיעילות הכוללת הינה קריטית על מנת לזהות את הפוטנציאל והמגבלות של מערכות כאלה, כמו גם לעזור לקלינאים לקבל החלטות מבוססות ראיות.
מטרה
סקירה ביקורתית זו נערכה על מנת לחקור האם השימוש ב-CAIS עשוי להוביל ל: 1) הפחתת התדירות וההיקף של סיבוכים (תוך כדי הניתוח, לאחר הניתוח ובטווח בינוני/ארוך); 2) שיפור דיווחי המתרפאים על תוצאותיהם (PRO) ו/או על התנסותם (PRE). המטרות המשניות היו לדווח על השפעת CAIS על: 1) תוצאות קליניות הקשורות לסיבוכים, כגון אינדקס הרובד, דימום בעת בדיקת מחדר (BOP), עומק כיסים, רירית קרטינית, אובדן העצם השולית (MBL), תוצאות אסתטיות, ומשך הניתוח; 2) על התוצאות הקליניות הקשורות ליעילות הכוללת של CAIS (משך הניתוח, הניסיון וההכשרה של המטפל). המחברים ערכו בשנת 2022 חיפוש מקוון מקיף במסד הנתונים האלקטרוני PubMed במטרה לזהות ניסויים קליניים שנערכו ב-10 השנים האחרונות, בהם הותקנו שתלים עם CAIS סטטי או דינמי או שילובים של השניים, בהשוואה לניתוח ידני קונבנציונלי להנחת שתל. בנוסף, נערך חיפוש ידני ברשימות הביבליוגרפיה של ארבע סקירות שיטתיות ומטא-אנליזות שפורסמו לאחרונה.
לדברי החוקרים, העדויות הנוכחיות במונחים של סיבוכים תוך ניתוחיים, ריפוי מיידי לאחר הניתוח ואוסאואינטגרציה, הבדל ההישרדות לטווח הבינוני/הארוך והשכיחות של פרי-אימפלנטיטיס אינן מצביעות על הבדלים בין שתלים שהונחו עם CAIS או בפרוטוקולים ידניים בלבד. כך אף לגבי אירועים תוך ניתוחיים וריפוי מוקדם, כפי שדווחו על ידי המתרפאים בין טיפולים, עם CAIS והרמת מתלה ומיקום שתל קונבנציונלי. כמו כן לא נמצאו הבדלים בין השיטות בהקשר למשך הניתוחים במקרים של שתלים בודדים ומתרפאים מחוסרי שיניים באופן חלקי, למרות שנראה שקיים יתרון ל-CAIS עבור מתרפאים עם פה מחוסר שיניים לחלוטין. בנוסף, קיימות לדבריהם עדויות מוגבלות בלבד לכך שדיוק המיקום, אשר מוגבר בעת השימוש ב-CAIS, נמצא בקורלציה עם תוצאות אסתטיות מעולות.
מסקנות
למרות ש-CAIS כפרמטר יחיד לא נראה כמשפיע באופן עקבי על אירועי הריפוי, השימוש בו עשוי להוביל בעקיפין לשיפורים מהותיים בפרמטרים קליניים ובדווחי המתרפאים על התוצאות ובכך שניתן להגביר את השימוש בניתוח ללא צורך במתלה, ביכולת לחיזוי של פרוטוקולים מיידיים ובהצבת שתלים לצורך שיקומי.
Pimkhaokham A, Jiaranuchart S, Kaboosaya B, et al. Can ‐ computer assisted implant surgery improve clinical outcomes and reduce the frequency and intensity of complications in implant dentistry? A critical review Periodontol 2000. 2022; 90: 197-223