מחברי המאמר מציינים, כי הדגש במניעת מחלת העששת מושם כיום על גורמים הניתנים לשינוי, במיוחד גורמים תזונתיים. צריכה גבוהה יותר של סידן (Ca) ומוצרי חלב עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לעששת בקרב ילדים ובני נוער. צוין כי צריכת Ca בתזונה הייתה קשורה באופן שלילי הן למדדים של עששת השיניים ופני השטח שלהם השיניים החסרות, ועם סתימות (DMFT/S – DMFT). מחקר על הקשר בין צריכת מוצרי חלב והתפתחות עששת דנטלית בקרב ילדים/מתבגרים לאורך תקופה של 3 ו-6 שנים הראה כי צריכת מוצרי חלב (כולל Ca חלבי מי גבינה וקזאין) וחלב עצמו הייתה קשורה באופן הפוך לקיום עששת. כמו כן, נמצא כי צריכה יומית של Ca הייתה קשורה באופן הפוך למדד העששת. גם צריכה גבוהה של סוכר חופשי קשורה לעששת, ולעלייה במשקל ובמדד מסת הגוף BMI)). פעילות גופנית תורמת לשמירה על ה-BMI ומצב בריאותי תקין, ועם זאת, לדברי החוקרים, המסקנות על הקשר בין פעילות גופנית לבין עששת עדיין אינן ברורות. תזונה עשירה בסוכר הינה גורם אטיולוגי תורם הדדי בין השמנת יתר לבין עששת, ופעילות גופנית יכולה לשרוף את האנרגיה המיותרת (בעיקר שורשי פחמימות) ולהפחית את ה-BMI, ועשויה להיות קשורה גם להתפתחות מחלת העששת. לדברי מחברי המאמר, ראוי לציין שסקירה שיטתית הראתה כי לצריכת Ca ופעילות גופנית עשויה להיות השפעה משולבת על צפיפות מינרל העצםBMD) ) בילדים ובני נוער, כך שצריכה נאותה של Ca ורמה גבוהה יותר של פעילות גופנית עשויים לתרום להצטברות מסת עצם. הם שיערו שצריכה נאותה של Ca בשילוב עם רמה גבוהה של פעילות גופנית עשויים אף להועיל במניעת עששת, אך עד כה לא נמצא מחקר אשר דן בשאלה האם יש השפעה משולבת בין צריכת Ca ופעילות גופנית על עששת שיניים בילדים ובני נוער.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד לחקור את ההשפעה המשולבת של Ca עם פעילות גופנית על התפתחות עששת כאסטרטגיה מקיפה למניעת עששת. במחקר החתך שביצעו, חילצו החוקרים נתונים של 5,917 ילדים ובני נוער ממסד הנתונים הלאומי של סקרי הבריאות והתזונה (NHANES) של השנים 2020-2015 בארצות הברית. בסקר נעשתה הערכה של צריכת Ca בתזונה באמצעות חזרות תזונתיות של 24 שעות, ורמת הפעילות הגופנית דווחה באופן עצמאי באמצעות שאלונים. כמו כן, נערך אבחון של מצב העששת הדנטלית על פי מדד עששת השיניים ופני השטח שלהם השיניים החסרות, ועם סתימות (DMFT/S). נעשה שימוש בניתוחי רגרסיה לוגיסטית חד ורב משתנים משוקללים כדי לסנן את המשתנים ולחקור את הקשרים של צריכת Ca בתזונה ופעילות גופנית עם עששת השיניים, בהתאמה, ולהעריך את ההשפעה המשולבת בין צריכת Ca בתזונה ופעילות גופנית על עששת השיניים. מדדי ההערכה היו יחסים מקריים (ORs) ו-95 אחוזים רווחי בטחוןCIs) ), כמו כן בוצעו ניתוחי תת-קבוצות של גיל, השמנת יתר וצריכה כוללת של סוכר. מבין המשתתפים הנבחרים, ל-2,687 היו נגעי עששת. לאחר התאמה למשתנים משותפים, נמצא שלילדים ומתבגרים שלא מגיעים לרמת ההמלצה של צריכת Ca בשילוב עם פעילות גופנית פחות משבע פעמים בשבוע, נראה שיש סיכוי גבוה יותר להופעת עששת, בהשוואה לאלה שהגיעו לתנאים הסטנדרטים. בנוסף, השפעה משולבת פוטנציאלית זו נמצאה גם בתתי קבוצות של גיל מתחת לגיל 12, ללא השמנת יתר וצריכת כוללת של סוכר.
מסקנות
מחברי המאמר מסיקים כי לצריכת Ca ולפעילות גופנית הייתה השפעה משולבת פוטנציאלית על עששת השיניים בילדים ובני נוער, אך הקשרים הסיבתיים ביניהם נזקקים לבירור נוסף.
Zhang Q, Bai X, Jin H, Dong N. Combined effect of dietary calcium consumption and physical activity on dental caries in children and adolescents: A study of the NHANES database. BMC Oral Health. 2024; doi: 10.1186/s12903-024-03969-5