אבחון מוקדם של עששת נחשב לאחת המשימות החשובות ביותר ברפואת השיניים המודרנית. ככל שהנגע מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך ניתן ליישם גישות של רפואה משמרת מינימלית, למנוע אובדן מיותר של רקמת שן ולשמר את בריאות השן לאורך זמן. בעוד שבדיקה קלינית ורדיוגרפיה מספקות מידע רב, הן מוגבלות בזיהוי נגעים התחלתיים, במיוחד באזורים אינטרפרוקסימליים או במשטחי חריצים. בשנים האחרונות פותחה והוטמעה שיטה חדשנית – שימוש בלייזר דנטלי המבוסס על עקרון הפלואורסצנציה – המאפשרת זיהוי רגיש ומדויק יותר של נגעים קריוגניים מוקדמים.

הטכנולוגיה מבוססת על כך שחיידקים קריוגניים מייצרים מטבוליטים פלואורסצנטיים (בעיקר פורפירינים). כאשר קרן לייזר באורך גל מסוים (בד”כ סביב 655 ננומטר) מוקרן על האזור החשוד, מתקבלת פליטה פלואורסצנטית באורכי גל שונים המצביעה על נוכחות חיידקים ותוצריהם. מכשירים כמו DIAGNOdent הפכו לנפוצים בשימוש קליני, ומספקים ערכים מספריים המתואמים עם עומק הנגע.

יתרון מרכזי של הגישה הוא רגישות גבוהה בזיהוי נגעים שאינם נראים לעין בבדיקה רגילה או שאינם נצפים בצילום רנטגן בשלבים מוקדמים. הדבר חשוב במיוחד במשטחי לעיסה עם חריצים עמוקים ובמגעים אינטרפרוקסימליים. לצד זאת, קיימת גם ספציפיות מוגבלת במקרים מסוימים: פלואורסצנציה עלולה להתקבל גם בנוכחות כתמי פיגמנטציה או רובד דנטלי. לכן מומלץ לשלב את הבדיקה עם בדיקה קלינית מסורתית, ולא להסתמך עליה באופן בלעדי.

מחקרים קליניים הראו כי שימוש בלייזר פלואורסצנטי משפר את דיוק האבחנה בהשוואה לבדיקה ויזואלית בלבד, ולעיתים אף מציג יתרון על פני רדיוגרפיה בחשיפת נגעים אינטרפרוקסימליים שטחיים. יתרה מכך, המעקב אחר ערכים מספריים לאורך זמן מאפשר ניטור של נגעים גבוליים, ובכך תורם לקבלת החלטות טיפוליות מושכלות – האם להסתפק בפיקוח ובחיזוק מניעתי (פלואוריד, CPP-ACP) או שיש מקום להתערבות משמרת.

מעבר לכך, הטכנולוגיה מציעה פוטנציאל לחיבור עם בינה מלאכותית ואלגוריתמים של ניתוח תמונה, ליצירת מערכות חכמות המספקות לרופא נתוני אבחון משולבים בזמן אמת. שילוב כזה עשוי בעתיד להפחית את התלות בפרשנות סובייקטיבית ולשפר עוד יותר את רמת הדיוק.

כמו בכל טכנולוגיה חדשה, יש להביא בחשבון את העלות והצורך בהכשרה, אולם ככל שמכשירים אלו הופכים זמינים יותר במרפאות, הם מציבים סטנדרט חדש של רפואה מונעת ושימור שיניים.

ביבליוגרפיה

  1. Lussi A, Hibst R, Paulus R. DIAGNOdent: an optical method for caries detection. J Dent Res. 2004;83 Spec No C:C80-C83.
  2. Pretty IA. Caries detection and diagnosis: novel technologies. J Dent. 2006;34(10):727-739.
  3. Rechmann P, Rechmann BMT, Featherstone JDB. Caries detection using laser fluorescence. Dent Clin North Am. 2011;55(3):469-484.
  4. Gomez J. Detection and diagnosis of the early caries lesion. BMC Oral Health. 2015;15(Suppl 1):S3.
  5. Lussi A, Hellwig E. Performance of a laser fluorescence device for the detection of occlusal caries in vitro. Eur J Oral Sci. 2006;114(6):512-516.
  6. Aljehani A. Diagnostic applications of lasers in dentistry: a review. J Dent. 2016;55:48-54.
  7. Bader JD, Shugars DA, Bonito AJ. Systematic review of the performance of methods for identifying carious lesions. J Public Health Dent. 2002;62(4):201-213.