מחברי המאמר מציינים, כי במחקרים מהעת האחרונה נמצא כי תדירות מחלת העששת בקרב בני נוער סינים נע בין 30.9 ל-58.1 אחוזים. בשל האופי הבלתי הפיך של עששת השיניים, מניעתה במהלך גיל ההתבגרות הינה חיונית מכיוון שהיא משפיעה על איכות החיים ותורמת בעקיפין לירידה בתפוקת המדינה. התפתחות העששת קשורה באופן משמעותי למין, גיל, אזורים שונים ותדירות צחצוח השיניים וצריכת מזון מתוק. תסמינים רגשיים של מתבגרים מהווים דאגה קריטית לבריאות הציבור, מכיוון שהם יכולים להשפיע על הבריאות הגופנית של המתבגרים, כולל בריאות הפה על ידי השפעה על דפוסי התנהגות. במעבר מילדות לבגרות נוטים המתבגרים לאורח חיים לא סדיר ולתסמינים רגשיים או למתח. רוב המחקר הנוכחי על המתאם בין סימפטומים רגשיים לבין מחלות הפה התמקד במחלות החניכיים הכרוניות וריריות הפה. קשרים אלו עשויים להיות עקב פגיעה ביכולת החסינות האורלית "אכילה רגשית" ושינויים בשיטות היגיינת הפה שהם כולם קשורים לתסמינים רגשיים. יש כמה מחקרי אוכלוסיה בהם הוכחה האפשרות של מתאם בין השניים, כאשר רווחה פסיכולוגית ירודה, חרדה מתמשכת, דיכאון ורמות גבוהות של לחץ חיים ועבודה מהווים גורמי סיכון להתפתחות עששת. מחקרים על הקשר בין סימפטומים רגשיים לבין עששת התמקדו באוכלוסיות מיוחדות, כולל אנשים עם מחלות נפש, ילדים בגיל הרך ומבוגרים בגיל העמידה ויותר. למרות המתאם בין תסמינים רגשיים, עששת דנטלית ודפוסי תזונה נידונים בנפרד, ישנם מעט מחקרי אוכלוסייה מקיפים השוקלים את המתאם בין השלושה.
מטרה
במחקר זה ניסו המחברים להשתמש בשני תסמינים רגשיים נפוצים, תסמיני דיכאון וחרדה, על מנת לצפות בקשר בין תסמינים רגשיים לבין עששת באוכלוסיית המתבגרים. בנוסף בדקו באם דפוסי דיאטה מתווכים את הקשר בין סימפטומים רגשיים לבין עששת באמצעות מודל תיווך. במחקר החתך השתמשו המחברים במדגם אקראי רב-שלבי של בתי ספר, בג'יאנגסו, עם מדגם של 17,997 מתבגרים בגילאי 19-11. המדדים כללו תסמינים רגשיים, עששת, תדירות צחצוח השיניים ודפוסי תזונה. מודלים של רגרסיה לוגיסטית ו-Poisson נערכו על מנת לבדוק השערות תיווך. אינדקס השיניים העששתיות, החסרות ועם סתימות (DMFT) היה קשור לתסמיני דיכאון בעקבות התאמה למשתנים אחרים, אך לא לרמת תסמיני החרדה. לקשר בין תסמיני דיכאון לבין DMFT הייתה השפעת מדיאציה חלקית על תדירות צחצוח השיניים. מזון ממותק, אך לא מזון מטוגן, תיווך חלקית את הקשר בין תסמיני דיכאון לבין עששת, כאשר נערכה התאמה של תדירות צחצוח השיניים.
מסקנות
החוקרים מסכמים, כי קיימים קשרים ישירים ועקיפים בין סימפטומים רגשיים לבין עששת, אשר עשויים לנבוע משינויים בהתנהגויות בריאות הפה המגבירים את הסיכון לעששת.
Guo P, Zou C, An N, et al. Emotional symptoms, dietary patterns and dental caries: A cross-sectional study in adolescents. Oral Diseases 2024; 30: 2653-2662