ניהול הדמיות בענן עבר בשנים האחרונות מהגדרה טכנית של “אחסון מרחוק” לרכיב תשתיתי מרכזי בזרימת העבודה הדיגיטלית במרפאה הדנטלית. צילומי CBCT, פנורמי, סריקות תוך-פה ותיעוד קליני כבר אינם נשמרים רק בשרת מקומי, אלא משתלבים במערכות מבוססות-ענן המאפשרות צפייה, שיתוף ותכנון טיפול מכל עמדה ובין מספר אתרים. מגמה זו משקפת תהליכים רחבים יותר בעולם הדימות הרפואי, המחלחלים במהירות גם לרפואת השיניים.

אחד השינויים הבולטים הוא המעבר למערכות צפייה מבוססות דפדפן (“Zero-footprint viewers”). במקום התקנות תוכנה ייעודיות בכל מחשב, ניתן לצפות בהדמיות דרך ממשק מאובטח הכולל כלי מדידה, שכבות הדמיה, סגמנטציה ולעיתים גם אנוטציות ושיתוף קישורים זמניים למומחים. מעבר זה מפחית תלות בתשתיות IT מקומיות, מקטין בעיות תאימות בין גרסאות ומאפשר שיתוף הדמיות מהיר בין מרפאות, מעבדות ורופאים יועצים.

מבחינת תשתית נתונים, הדגש כיום הוא על אינטרופרביליות. תקנים מודרניים כגון DICOMweb מאפשרים גישה לתמונות דרך פרוטוקולי רשת סטנדרטיים, במקום העברת קבצים ידנית. במקביל, בעולם הבריאות מתפתחת אינטגרציה בין מערכות קליניות לבין מאגרי הדמיה באמצעות מודלים כמו FHIR, המאפשרים קישור מובנה בין נתוני מטופל, תיעוד קליני והדמיות. גם אם יישום מלא של תקנים אלו עדיין בשלבי חדירה לרפואת השיניים, ברור שהכיוון הוא מעבר ממערכות סגורות לפלטפורמות פתוחות המאפשרות חיבור עתידי קל יותר למערכות נוספות.

תחום נוסף שחווה האצה הוא שילוב בינה מלאכותית בסביבת ניהול ההדמיות. במקום תוכנות נפרדות ל-AI, יותר ויותר פתרונות פועלים כשירות ענן המחובר ישירות לארכיון ההדמיות. המערכת מבצעת ניתוחים אוטומטיים, כגון סימון אזורים חשודים, סגמנטציה אנטומית או תמיכה בתכנון שתלים, ומציגה את התוצאות בתוך ממשק הצפייה. סקירות עדכניות ברדיולוגיה דנטלית מצביעות על פוטנציאל משמעותי של AI, אך מדגישות גם פערים בין ביצועי מחקר לבין הוכחה קלינית רחבה, ולכן את הצורך בשילוב הדרגתי ובבקרת איכות מקצועית.

עם התרחבות הענן, גוברת גם חשיבות האבטחה והרגולציה. מערכות הדמיה מכילות מידע רפואי רגיש, ולעיתים מקושרות למכשור רפואי. רגולטורים כגון ה-FDA מדגישים בשנים האחרונות דרישות מחמירות יותר לאבטחת סייבר במכשור רפואי ותוכנות רפואיות, כולל פתרונות מבוססי ענן. דרישות אלו מתבטאות בצורך בהצפנת מידע, בקרת הרשאות לפי תפקיד, רישום גישה (audit logs), אימות רב-שלבי וניהול סיכוני ספקים. עבור המרפאה, משמעות הדבר היא שמעבר לענן אינו רק החלטה טכנית אלא גם ניהולית-רגולטורית.

בהקשר האירופי, תקנות פרטיות המידע (GDPR) משפיעות על אופן אחסון ושיתוף הדמיות, במיוחד כאשר ספק הענן או מרכזי הנתונים נמצאים מחוץ לאיחוד האירופי. מסמכי הנחיה של גופי הגנת המידע מדגישים את הצורך בהסכמי עיבוד נתונים ברורים, שקיפות כלפי המטופל ומנגנונים חוקיים להעברת מידע בין מדינות. גם מרפאות שאינן באירופה עשויות להיות מושפעות אם הן עובדות עם ספקים אירופיים או מטפלות במטופלים ממדינות האיחוד.

לסיכום, ניהול הדמיות בענן מתקדם כיום בשלושה מישורים מקבילים: שיפור חוויית העבודה הקלינית באמצעות צפייה ושיתוף מהירים; אימוץ תקני אינטרופרביליות המאפשרים אינטגרציה עתידית רחבה; והעמקת שכבת הממשל הכוללת אבטחת מידע, פרטיות ורגולציה, במיוחד עם כניסת כלי AI. מרפאות שיבחנו פתרונות ענן לא רק לפי נפח אחסון או מחיר, אלא גם לפי רמת האבטחה, התאימות לתקנים ויכולת האינטגרציה העתידית, ייהנו מתשתית יציבה, שיתופית ומוכנה להתפתחויות הדיגיטליות הבאות.

רשימת ספרות

  1. Kafedzhieva A, et al. Digital Technologies in Implantology: A Narrative Review. Bioengineering (Basel). 2025;12(9):927.
  2. Ali M, et al. Artificial intelligence in dental radiology: a narrative review. 2025. (PMC).
  3. Evans T, et al. AI for dental imaging: impressive in vitro, but what about in practice? Evidence-Based Dentistry. 2025.
  4. U.S. Food and Drug Administration. Cybersecurity in Medical Devices: Quality System Considerations and Content of Premarket Submissions. Final guidance, 2025.
  5. European Data Protection Board. Guidelines 02/2024 on Article 48 GDPR. Final version, 2025.
  6. HL7 Europe. FHIR ImagingStudy and DICOM integration guidance. 2025.
  7. DICOM Standards Committee. DICOMweb™ – Web-based medical imaging standard.
  8. KLAS Research. Imaging in the Cloud 2024 – market adoption trends.