מחברי המאמר מציינים כי נכון לעכשיו, הסרה מכאנית של רובד החיידקים הינה עדיין השיטה העיקרית לטיפול בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי הרובד. בשנים האחרונות נעשה שימוש בטיפול בלייזר ופוטודינמיקה כטיפול תומך בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד, אך לטיפולים העיקריים הקיימים, כגון הטיפול המכאני, יש רק השפעה מוגבלת רק על שחזור הסביבה המיקרו-אקולוגית סביב השיניים.
פרוביוטיקה הינם מיקרואורגניזמים חיים שיכולים לשמור על איזון מיקרו-אקולוגי ולהעניק יתרונות בריאותיים למאכסן, הכוללים לא רק בנייה מחדש של הקהילה המיקרוביאלית, אלא גם ויסות התגובה החיסונית-דלקתית. מבחינת חלל הפה, ההשפעות המיטיבות של פרוביוטיקה כוללות שיפור איכות הביו-פילם ומודולציה של התגובה הדלקתית של המאכסן. בעבר נחקרו סוגים רבים של חיידקים פרוביוטיים, כולל לקטובצילוס, לקטוקוקוס, לוקונוסטוק, סטרפטוקוקוס, אנטרוקוקוס, ביפידובקטריום וסכרומיצס אך המינים הנחקרים ביותר בתחום הפה היו אלה שהשתייכו לקבוצת הלקטובצילוס והביפידובקטריום. לדברי החוקרים, בחיפוש אחר אלטרנטיבה להסרה מכאנית של הרובד, קיימים לאחרונה יותר ויותר ניסויים קליניים החוקרים את האפשרות לשימוש בפרוביוטיקה כטיפול יחיד בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי הרובד, אם כי יעילותם של חיידקי פרוביוטיקה למטרה זו שנויה במחלוקת. קיים בספרות עניין רב להמשיך לחקור ולהבהיר את היעילות של פרוביוטיקה אורלית בטיפול בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד והמינים הנחקרים ביותר בתחום הפה הינם כאמור אלה המשתייכים למשפחת הלקטובצילוס והביפידובקטריום .במחקרים מסוימים, נמצא כי לפרוביוטיקה האורלית ישנה השפעה חיובית על עיכוב הצטברות הרובד ושיפור פרמטרים דלקתיים בחניכיים. לעומת זאת, נראה כי שימוש יומיומי בקפסולות פרוביוטיקה אינו משפיע באופן משמעותי על הצטברות הרובד, על התגובה הדלקתית או על הרכב הביו-פילם של הפה.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לבצע סקירת ספרות למתן מענה לשאלה הממוקדת הבאה, שפותחה בהתאם לפורמט המדעי של מתרפא-התערבות-השוואה-תוצאות (PICO): מהי ההשפעה של צריכת פרוביוטיקה אורלית בהשוואה לפלצבו על שינויים בדלקת החניכיים ובמיקרוביום האורלי בקרב מתרפאים עם דלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד? החוקרים ערכו חיפוש אלקטרוני במסדי הנתונים של: PubMed, Cochrane Central Register of Controlled Trials (CENTRAL) ו-EMBASE עד לחודש דצמבר 2020. הקריטריונים להכללה בסקירה היו כדלקמן: 1) תכנון המחקר: פרסום של
ניסויים אקראיים מבוקרים של שימוש בפרוביוטיקה לטיפול בדלקת חניכיים המושרה על ידי רובד, בהם נלקחה פרוביוטיקה דרך הפה ללא טיפול מכאני להסרת הרובד; 2) משתתפים: מתרפאים עם דלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד ללא היסטוריה של מחלת חניכיים (כיסי חניכיים ≤3 מ"מ, ללא אובדן התאחיזה הקלינית); 3) התערבות: קבוצת הניסוי נטלה כמוסות פרוביוטיקה אורליות או משקאות פרוביוטיים, וקבוצת הביקורת נטלה כמוסות פלצבו אורליות או משקאות פלצבו; 4) תוצאה: מדדי אינדקס החניכיים, אינדקס הרובד, דימום בעת בדיקת מחדר, נפח נוזל החניכיים, ריכוז הגורמים הדלקתיים- IL-1β בנוזל החניכיים וקיום של חיידקים פתוגניים לחניכיים.
איכות המחקרים הכלולים בסקירה הוערכה באמצעות הכלי למדד הסיכון להטיה של Cochrane Collaboration. ההבדלים התבטאו כשקלול ממוצע ההבדליםWMD) ) ו-95 אחוזים מרווח ביטחון. בוצע מבחן I2 לשם הערכת ההטרוגניות של המחקרים. בסקירה נכללו 11 ניסויים אקראיים ומבוקרים, בהם השתתפו 554 מתרפאים. כל ההשוואות שנבדקו הצביעו על כי השימוש בפרוביוטיקה אורלית לא הביא לכל שיפור משמעותי במדד החניכיים, באינדקס הרובד ובדימום כתוצאה מבדיקת מחדר של מתרפאים עם דלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד. במונחים של מיקרו-אקולוגיה, לא התגלה הבדל משמעותי בין קבוצות הפרוביוטיקה לקבוצות הפלצבו במדדי נפחי נוזל חריץ החניכיים ,בריכוז הפקטורים IL-1β ובספירות הכמותיות של החיידקים הפתוגניים לחניכיים: Aggregatibacter actinomycetemcomitans, Porphyromonas gingivalis, Prevotella intermedia ו-Fusobacterium nucleatum.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי לא קיימת עדות ברורה לכך שלפרוביוטיקה אורלית יש השפעה חיובית על דלקת החניכיים ועל הסביבה המיקרו-אקולוגית של הפה בקרב מתרפאים עם דלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד.
Liu J, Liu Z, Huang J, et al. Effect of probiotics on gingival inflammation and oral microbiota: A meta-analysis. Oral Dis 2021. doi: 10.1111/odi.13861